המדינה האיסלאמית מפסידה

בשנה השלישית לייסודה של 'המדינה האיסלאמית' היא סופגת תבוסות צבאיות גוברות ומצויה בנסיגה רצופה. עם זאת, היא צפויה להמשיך ולעמוד במרכז הדיון הציבורי הבינלאומי הקשור במאבק נגד הטרור הגלובאלי, גם בשנתה הרביעית. פיצוץ מסגד א-נורי במוסול שבו בשנת 2014 נשא הח'ליף החדש, אבו בכר אל-בגדדי, את דרשת ההכתרה ההיסטורית שלו בידי לוחמי דאעש, מבטא היטב את מצבה הקשה של 'המדינה האיסלאמית' ובה בעת הוא הצהרת כוונה לגבות מחיר יקר ולזרוע הרס ומוות במהלך קריסתה. התהליך בעיצומו ומשכו אינו ידוע, שכן ל'מדינה האיסלאמית' עדיין נוכחות צבאית ניכרת והשפעה אידאולוגית באזורים שונים במזרח התיכון ומעבר לו, ובידיה אף יכולת לחזור לחלק מהמקומות שמהם גורשו לוחמיה. וכך, במלאת שלוש שנים להכרזה על הקמת 'המדינה האיסלאמית', ניתן לקבוע כי ההימור של בגדדי בהכרזתו על כוונתו להקים אימפריה איסלאמית כשל, אולם השפעתו של זרם הסלפיה-ג'יהאדיה בזירת המזרח התיכון ובאזורי עולם אחרים התרחבה.

למרות כישלון היומרה להקמת אימפריה איסלאמית חדשה, הצליחה 'המדינה האיסלאמית' להזרים במהלך השנים האחרונות דם חדש לעורקי תנועת הסלפיה-ג'יהאדיה, לאחר שנדמה היה כי איום הטרור מצידה חלף, או למצער פחת. עם פרוץ אירועי 'האביב הערבי', במלאת עשור למתקפת ה 11 בספטמבר 2001, וכן בעקבות חיסולם של בן-לאדן ורבים ממנהיגי אל-קאעידה ושותפיו, נראה היה לרבים, ובכללם מנהיגי מדינות במערב, כי הזרם הסלפי-ג'יהאדיסטי, שהונהג בידי אל-קאעידה, ספג מכה אנושה ונמצא בנסיגה אסטרטגית. אולם, הופעתה של 'המדינה האיסלאמית' הפיחה רוח לוחמנית חדשה בקרב צעירים מוסלמים רבים. הבסיס להכרזת בגדדי על הקמת 'המדינה האיסלאמית' שיקף את אמונתו כי הנסיבות הגיאו-פוליטיות, שזעזעו את המזרח התיכון, מאפשרות לממש את חזון הקמתה מחדש של ח'ליפות איסלאמית.

מנהיגי 'המדינה האיסלאמית' בחרו לבסס את 'המדינה האיסלאמית' על טרור בוטה, פומבי ורחב היקף, תוך קריאת תגר על ערכים ונורמות אוניברסאליים ונגד מתנגדיהם הרבים מקרב מנהיגי המדינות הערביות והמוסלמיות, המדינות המערביות ואפילו נגד שותפיהם מהעבר מאל-קאעידה ובעלי בריתם מזרם הסלפיה-ג'יהאדיה. מעשי הזוועה שביצעה 'המדינה האיסלאמית', ובהם הרג המוני, עריפות ראשים וטיהורים אתניים של מיעוטים, אשר הועלו לרשתות החברתיות כחלק מפעילות התעמולה הנרחבת שלה, יצרו עבור אל-קאעידה ובעלי בריתו מסך עשן, שבחסותו גייסו פעילים רבים חדשים לשורותיהם ואף הרחיבו את פעילותם בזירות חדשות.

שטחים גאוגרפיים

התגייסות קואליציה בינלאומית למלחמה נגד ישות הטרור שהקים בגדדי הובילה למצבה כיום, כאשר היא איבדה חלק ניכר מהשטחים שכבשה בתחילת דרכה, רבים ממנהיגיה הבכירים חוסלו ובכלל זה, כנראה באחרונה, בגדדי עצמו. בין אם תתאמתנה טענותיה של רוסיה כי מטוסיה הרגו את בגדדי ובין אם הצליח לשרוד, ברור כי גורלו נחרץ. אולם, גם בלי הח'ליף בגדדי כולל מחנה הסלפיה-ג'יהאדיה הרחב את אנשי 'המדינה האיסלאמית' במזרח התיכון, ובנוסף את פעילי ארגוני הטרור שקבלו את חסותה, הפועלים באפריקה, במגרב, בדרום ובמרכז אסיה ובדרום מזרח אסיה. לצידם אנשי אל-קאעידה ושותפיו. כל אלה יצאו בשלב זה נשכרים, משום שהתעצמו מספרית וחזקו את אחיזתם בשטחים גאוגרפיים נרחבים באזורים שונים בעולם. התעצמות זו התרחשה על-רקע התערערות משטרים והחלשות הלגיטימיות של מנהיגי מדינות לאום והקושי שלהם לממש משילות במדינותיהם.

'המדינה האיסלאמית', שפעלה בשם האידאולוגיה הסלפית-ג'יהאדיסטית, הצליחה לפלס דרכה לליבם של מוסלמים רבים אף יותר מאלו שהצטרפו בעבר לשורות אל-קאעידה. התפתחות זו בלטה לא רק במדינות המוסלמיות, אלא גם במערב בכלל ובאירופה בפרט. כך מוצאות עצמן מדינות באירופה ניצבות בשנים האחרונות במערכה אינטנסיבית נגד טרור מבית, המופעל בשם תפיסת עולם המזוהה בעיקר עם 'המדינה האיסלאמית', המפעילה טרור ומהווה מקור השראה לטרור המבוצע בשמה, במספר ערוצים: הראשון - יזום, מנוהל ומבוצע בידי שליחיה של 'המדינה האיסלאמית'; השני - מנוהל מרחוק בידי פעילים אירופים, שהיגרו אליה והצטרפו לשורותיה, והם מעודדים מתנדבים מקומיים באירופה ומפעילים אותם לבצע טרור בשמה; השלישי - מבוצע בידי אלה המתגוררים באירופה, שמעולם לא הגרו ל'מדינה האיסלאמית' או הצטרפו לשורותיה, אך פועלים בהשראתה תוך שיוך פעילות הטרור שהם מבצעים אליה מתוך הזדהות אתה.

מערכת טרור זו מתבססת על מאות רבות של מוסלמים ומתאסלמים בעלי אזרחות אירופית, והיא צפויה להימשך גם בשנים הבאות. הצלחתה או אי-הצלחתה, שיקבעו במידה רבה את יכולת 'המדינה האיסלאמית' להישאר נוכחת בתודעת הציבור במערב, תלויות בעיקר ביכולתם של שרותי המודיעין והביטחון במדינות השונות באירופה לסכל את מעשי הטרור ובשיתוף הפעולה ביניהם ובין בעלי בריתם שמחוץ ליבשת.

למרות העימות האישי והבינ-ארגוני המר בין 'המדינה האיסלאמית' ושותפיה לבין אל-קאעידה ושותפיו, וכן המחלוקות אשר לאסטרטגית הפעולה הנכונה למימוש החזון המשותף להקים את הח'ליפות האיסלאמית, שבא לידי ביטוי במלל ארסי הדדי ולעיתים גם בהתנגשויות אלימות בין הצדדים, עדיין רב המשותף לעומת המפריד ביניהם. יתר על כן, סביר כי ככל שהלחץ הבינלאומי על 'המדינה האיסלאמית' ואל-קאעידה יגבר, כן יעלה הסיכוי להתקרבות ביניהם. מותם של מנהיגי 'המדינה האיסלאמית' ובראשם הח'ליף בגדדי - אשר גם כאשר ימצא לו מחליף בהנהגה, הוא לא יוכל ליטול את הסמכות הרוחנית כח'ליף - מעלה אפשרות לשילוב כוחות בין הארגונים השונים הנמנים על מחנה הסלפיה-ג'יהאדיה. כך, למרות שאיחוד פורמלי מחדש בין 'המדינה האיסלאמית'-דאעש לבין אל-קאעידה אינו נראה ריאלי, שיתופי פעולה מקומיים בין קבוצות ורשתות טרור אד הוק, ויותר מכך, תנועת פעילים בין ובתוך הקבוצות השונות המזדהות עם האידאולוגיה הזו, צפויים בהחלט.

רצף השליטה

לנוכח ההתפתחויות הללו, האתגר שניצב בפני מדינות הקואליציה הבינלאומית שהתלכדו כדי למנוע את מימוש חזונה של 'המדינה האיסלאמית' ולהביסה נותר בעינו. אמנם, שלב בלימתה ופירוק רצף השליטה הטריטוריאלית שהשיגה בתחילת דרכה ועיקור משילותה נמצא במצב מתקדם, אך ההכרח למנוע את התחזקותה מחדש ולהחליש את כלל המחנה הסלפי-ג'יהאדיסטי נותר בעל חשיבות עליונה. ולכן על הקואליציה הבינלאומית נגד הטרור לחתור למימוש היעדים הבאים:

א. עקירתה המלאה של 'המדינה האיסלאמית' מבסיסיה בעירק, במוסול ובמערב המדינה, ובסוריה, בעיקר בדיר א-זור ובא-רקה. חיוני גם לדבוק בתנופה לסילוקה בלוב ובאזורים אחרים שבהם היא נוכחת, ובנוסף לגדוע את הקשרים בינה לבין ארגוני טרור מקומיים מחוץ למזרח התיכון.

ב. מניעת התבססות מחדש של אנשי 'המדינה האיסלאמית' במקומות שמהם סולקו.

ג. חיזוק גורמים מקומיים וסיוע להם לשקם את ההרס והנזקים ברכוש ובנפש שהותירו מאחוריהם אנשי 'המדינה האיסלאמית'.

ד. המשך תנופת המאבק גם נגד אל-קאעידה ושותפיו, אשר התחזקו בשנים האחרונות ושואפים לקלוט לשורותיהם את פעילי 'המדינה האיסלאמית' ששרדו ומחפשים מסגרת ארגונית אלטרנטיבית, כדי להמשך בג'יהאד אלים.

ה. בלימת פעולות טרור מתוכננות במערב, שמטרתן, לצד הטלת אימה על הציבור, ערעור היציבות השלטונית וגרימת חיכוך בין האזרחים לבין הקהילות המוסלמיות, וגם לייצור תקווה בקרב תומכי הסלפיה-ג'יהאדיה כי יש תוחלת לדרכם ולשאיפותיהם להחייאת הח'ליפות האיסלאמית. חשיבות מיוחדת נודעת לצורך למנוע פיגועי טרור קטסטרופליים, אשר עלולים לגרור את מדינות המערב לתגובה צבאית נרחבת נגד מבצעיהם ותומכיהם של הפיגועים. תגובה כזו עלולה לשחק לידי מחוללי הטרור, משום שתצדיק טענות כי המערב מתנכל בכוונה לאיסלאם.

כדי לסייע בקידום יעדים אלה יש להשקיע מאמצים כלכליים, מדיניים ודיפלומטים במדינות השותפות למערכה נגד הטרור, המתמודדות עם הזרם הג'יהאדיסטי, ולחזק את נכונותם של מנהיגים להעדיף מדיניות שיתופית-מכילה על פני מדיניות המדירה זרמים שונים בחברותיהם. מדיניות כזו עשויה לסייע בצמצום הנעתם של צעירים לשימוש באלימות ובצמצום האפשרות לניצולם בידי גורמים חיצוניים, המבקשים ללבות פעילות טרור ולערער יציבות.

המזרח התיכון מהווה בשנים האחרונות זירה מרכזית להתגוששות בין המעצמות הגלובאליות והאזוריות, החותרות להגביר את השפעתן באזור. גם המערכה נגד 'המדינה האיסלאמית' בפרט ונגד הטרור בכלל שהן מנהלות, היא חלק מהתחרות ביניהן ומתבצעת בין היתר במסגרת מאמציהן לקדם אינטרסים פרטיקולאריים שלהן. אולם, למרות שנראה שסכנת התפשטותה של 'המדינה האיסלאמית' חלפה, אין להרפות מהמאמץ המשותף נגדה. עלייתה של 'המדינה האיסלאמית' בשם הזרם הסלפי-ג'יהאדיסטי חשפה שוב את הסכנה הגלומה באידיאולוגיה המנחה אותו. כדי למנוע את התחזקותו של זרם זה, שכוחותיו פרושים ברחבי העולם, ולהימנע מטעות הרת אסון, כפי שאירע בעבר במערכה נגד אל-קאעידה, ושותפיו, שנראה היה שהשלימה את יעדיה, נדרשת הבנה מפוכחת את כוונתם של פעילי הזרם הסלפי-ג'יהאדיסטי להשהות זמנית את רעיון הח'ליפות ולהמירו בהקמתן ובביסוסן של אמירויות בשטחים שבהם, לצד בעיות משילות מדינתית, קיימת נוכחות שלהם. לכן, לצד מערכה צבאית ממוקדת נגד ארגונים, רשתות ופעילים השותפים לזרם הרעיוני הזה, יש לפעול נגדם בשיתוף פעולה בינלאומי הדוק גם בהיבטים מדיניים, כלכליים, דיפלומטיים, משפטיים וחינוכיים, כדי למנוע צמיחה מחדש והתרחבות של איום הטרור מצדם בעתיד.