בשבוע שעבר מלאו 50 שנה למכונת המזומן – כספומט, בשם שנתן
בנק לאומי למכשירים שלו ושהפך לשם גנרי לכל המכונות הדומות. הזדמנות טובה, לדעת טים הרפורד בפייננשל טיימס, להפיק כמה לקחים מעידן המכונות.
לכאורה, הכספומט מהווה התקדמות טכנולוגית שנועדה להקל על החיים. אך שמו באנגלית - automated teller machine ובראשי תיבות ATM – מלמד שהכוונה היא שהמכונה תבוא במקום האדם. עתידנים החלו לחזות עולם בו הרובוטים מחליפים את בני האדם: נוהגים במשאיות, מבצעים מחקר משפטי, מצלמים צילומי רנטגן. דומה היה שהמקצוע היחיד שיישאר לבני האנוש יהיה לחבר ספרים בעלי שמות כמו "המרוץ נגד המכונה" ו"עליית הרובוטים".
בפועל זה לא קרה. יובל אחרי, יש בארה"ב יותר טלרים מאשר כספומטים. ובכלל, בני אדם לא מתקשים למצוא עבודה – כי יש הרבה יותר משרות. שיעור התעסוקה בבריטניה הוא הגבוה ביותר מאז החלה מדידתו ב-1971 והאבטלה בארה"ב נמצאת בשיעור הנמוך ביותר מזה 16 שנים. אז מה קרה?
הכספומטים מהווים דוגמה טובה להסבר, כותב הרפורד. את המכשיר המציא ג'ון שפרד-בארון, אחרי שדלת סניף הבנק שלו נטרקה בפניו בשעות הצהריים בשבת, והוא היה מתוסכל מכך שלא יוכל למשוך כסף עד יום שני בבוקר. כל רצונו היה לאפשר משיכת מזומן ללא הגבלת זמן, לא להחליף את פקידי הבנק. הללו עדיין נחוצים וימשיכו להיות נחוצים כדי לתת הלוואות ומשכנתאות, להנפיק כרטיסי אשראי ולייעץ בהשקעות.
זה לא המקרה הראשון בהיסטוריה בו הטכנולוגיה לכאורה דוחקת את האדם – אך למעשה יוצרת עבורו יותר משרות, כי היא מרחיבה את הענף. במאה ה-19 ביצעו מכונות 98% מהעבודה שהייתה דרושה לייצור בגדים, אך הדרישה לידיים עובדות גדלה משום שהבגדים הוזלו והצריכה גברה. זה גם מה שקרה במגזר המשפטי: בינה מלאכותית מבצעת יותר ויותר עבודות שבעבר ביצעו מתמחים ופקידים, אך הדרישה למקצועות אלו נמצאת בעלייה. המקצוע היחיד שנעלם לחלוטין בשל המיכון היה נערי מעליות.
בשורה התחתונה, מגיע הרפורד למסקנה, המכונות לא חיסלו את העבודה האנושית אלא הגבירו את התפוקה שלה. הן הכניסו אוטומציה לכמה הליכים שגרתיים, ובכך הרחיבו את הביקוש לבני אדם שיבצעו את כל יתר חלקי העבודה. כתוצאה מכך עלה השכר, נוצרו יותר משרות מעניינות ומספרן הכולל גדל. הבעיה האמיתית כעת אינה שרובוטים משתלטים אלא שהם משתמטים: המערכות מיושנות, התפוקה יורדת והשכר קופא.
הנתון שיש לבחון בהקשר זה הוא התפוקה הכוללת – מדידת היעילות בה נעשה שימוש בעבודה ובהון כדי לייצר מוצרים ושירותים. בשנות ה-60, סביב המצאת הכספומט, הנתון הזה רשם עלייה שנתית ממוצעת של 2% במדינות המפותחות. הוא ירד לסביבות האחוז הבודד, ומאז המשבר הפיננסי של 2008 הוא קרוב לאפס. גם תקפות העבודה הואטה, מציין הרפורד.
ובכן, התמונה היא של משרות רבות ותפוקה עלובה. אבל גם אם הרובוטים היו משתלטים, המצב היה דומה מאוד. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה, שהקיפאון בתפוקה איננו באשמת הבנקים שהביאו על העולם את משבר הסאב פריים. שורשיו נעוצים כבר בשנים הקודמות: באזור 2006 מוצו ההבטחות של מהפכת מערכות המידע. כלומר: הקיפאון נוצר אחרי שהטכנולוגיה (הרובוטים של ימינו) הגיעה לשיאה ודומה היה שהיא מנהלת כל היבט של חיינו. אולי הטכנולוגיה לא מספיק טובה, אולי אנחנו לא יודעים להפיק ממנה את מיטב; כך או כך, התוצאות מאכזבות.
ייתכן שהבום הטכנולוגי הגדול בכל זאת יתרחש ואולי אפילו בקרוב. מחקר חדש טוען שאנו עומדים לגלות יעילות דיגיטלית בתחומים פיזיים כמו אנרגיה, בנייה, תחבורה ומסחר. אם זה יקרה, יזמות בנוסח עמק הסיליקון תסחוף את הכלכלה הפיזית. יכול להיות; אבל אנחנו עדיין מחכים. נכון לעכשיו, המכונות מוציאות הודעת תקלה: מצטערים, לא ניתן להשלים כעת את ההשתלטות של הרובוט הזה.
