|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

ישראל והשגרירות הריקה בקהיר

כיום, כאשר ישראל ומצרים מציינות ארבעה עשורים לביקור סאדאת בירושלים, רצוי ששתי המדינות ישובו ויאשררו את היסודות שנקבעו בהסכמי קמפ-דיוויד ועוגנו לאחר מכן בהסכם השלום
03/07/2017  |   אופיר וינטר   |   מאמרים   |   INSS   |   תגובות
שגרירות מצרים בישראל [צילום: איתמר לוין]

תנאי בסיסי
על ישראל להקפיד על כך שסעיפי ההסכם בין המדינות יכובדו כלשונם, תוך יישום עקרונות של הדדיות ושוויון. חזרת השגריר הישראלי לקהיר בהקדם האפשרי היא תנאי בסיסי, הכרחי ומתבקש לשימור מסגרת היחסים ביניהן ולטיפוחה.

הנורמליזציה בין ישראל למצרים הייתה מראשיתה מוגבלת ומסויגת, אך גם בתקופות של קושי ומשבר הקפידו שתי המדינות לשמור מכל משמר על "נכסי צאן הברזל" של השלום ביניהן, ובראשם קיום שגרירויות מתפקדות בתל אביב ובקהיר. השגרירות המצרית נותרה פעילה גם לאחר שמצרים החזירה את שגריריה להתייעצויות בקהיר ב-1982, 2000 ו-2012, כאות מחאה על מדיניות ישראל. השגרירות הישראלית בקהיר צמצמה אומנם את פעילותה לאחר שנפרצה על-ידי מפגינים בספטמבר 2011, אך שמרה על גחלת קיומה במתחם השגרירות האמריקנית ולאחר מכן במעון שגריר ישראל. הפעם הראשונה בה הנוכחות הישראלית בבירה המצרית נקטעה כליל נרשמה בשלהי 2016 - דווקא בתקופה שנחשבת בעיני רבים כאחת הטובות בתולדות היחסים בין שתי המדינות - כאשר השגריר הישראלי וצוותו הוחזרו ארצה בשל התרעות ביטחוניות. מאז נוקפים החודשים, הזמני הופך קבוע, בעוד שני הצדדים משתהים במציאת הנוסחה שתאפשר למשלחת הישראלית לחדש את עבודתה ולהשיב את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לסדרם.

נקודת המבט המצרית

מערכת היחסים השוררת בין ישראל למצרים בתקופת א-סיסי קרובה אך צרה. על-פי דיווחים עיתונאיים, היא מתאפיינת בקשר אינטימי בין מנהיגי המדינות ועם זאת מתמקדת בעיקר בתיאום ביטחוני סביב האתגרים המשותפים בחצי-האי סיני וברצועת עזה. הקשרים הביטחוניים מתנהלים במישרין בין הצבאות, ולפיכך העדר השגרירות לא הסב להם נזק רב. הגם שמצרים לא מתנגדת לחזרת השגריר לקהיר, הרי שהמצב ששרר בשבעת החודשים האחרונים נשא יתרונות בעבורה. הוא הסיר מעליה את העול הביטחוני הכרוך באבטחת השגרירות, וחסך מהמשטר את הביקורות המסורתיות של מתנגדי הנורמליזציה על "הדגל הישראלי המתנופף בבירה המצרית". מצרים ראתה לאורך השנים בנורמליזציה נטל יותר מאשר נכס, אף על-פי שבהסכם השלום התחייבו שתי המדינות במפורש לפתח "יחסי ידידות ושיתוף פעולה" (במבוא), לכינון "יחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים" (בסעיף 3) ו"להחלפת שגרירים" (בנספח 3, סעיף 1). בהתאם לכך, פעילות השגרירות בקהיר נתפסה כ"רע הכרחי" שנכפה על מצרים, והמשטר המצרי פעל בהתמדה להצרת צעדיה.

מעמדה השנוי במחלוקת של השגרירות הישראלית בקרב הממסד והציבור במצרים זכה לטיפול קומי בסרט "השגרירות שבבניין", בהשתתפות עאדל אימאם, אשר יצא לאקרנים ב-2005 והפך להיט. גיבור הקומדיה, בעל דירה בבניין בו מוקמה השגרירות, מצא עצמו במרכז מהומה פוליטית סביב הקריאה לסילוקה והפך גיבור לאומי בעל כורחו. ואמנם, הכהונה בשגרירות ישראל בקהיר הייתה תמיד משימה מורכבת. כך למשל, השגריר הראשון, אליהו בן אלישר, ביקש לפרסם ביומון 'אל-אהראם' מודעה בתשלום על אודות שעות הקבלה בקונסוליה הישראלית, אך העיתון סירב להציבה; השגריר השני, משה ששון, התמודד עם חרם ובידוד, ואף נציג רשמי של ממשלת מצרים לא הגיע לקבלת פנים שערך בשגרירות לכבוד יום העצמאות הארבעים למדינת ישראל; אפרים דובק, השגריר הרביעי, התלונן בפני משרד החוץ המצרי על "סידורי הביטחון" המחמירים שננקטו סביב השגרירות במטרה להפחית את זרם המבקרים אליה ולהמאיסה על דיירי הרחוב.

היחס המצרי לשגריר ישראל הנוכחי, ד"ר דוד גוברין, אשר נכנס לתפקידו באוגוסט 2016, לא היה שונה. מוסף מיוחד של כתב העת הממסדי 'אל-אהראם אל-ערבי', שפורסם ב-24 באוקטובר 2016, הביע תרעומת על ניסיונותיו של גוברין "לצאת מהגטו בו היו מורגלים שגרירי ישראל במצרים", והאשימו ב"חציית קווים אדומים וחריגה ממוסכמות דיפלומטיות". "חריגותיו" כללו, על-פי המוסף, פגישה עם ראשי הקהילה היהודית באלכסנדריה (אשר בה, כך נטען, הציע סיוע בשיפוץ בית הכנסת בעיר), צפייה בהצגת "אלף לילה ולילה" בתיאטרון הלאומי של קהיר (עבורה רכש כרטיס כצופה מן המניין), ושיחות שקיים עם אנשי עסקים ופעילי חברה אזרחית (שנועדו עמו מרצונם החופשי). טענות נגד "חריגות" אלו ואחרות פסקו מן הסתם מרגע שהשגריר הישראלי הוחזר ארצה.

בה בעת, פרסום ברבים של השבת השגריר הישראלי לישראל נתפס במצרים כפגיעה בדימויה כמסוגלת להתמודד עם איומי הטרור ולערוב לביטחון המשלחות הזרות השוהות בתחומה. זאת ועוד, המשבר מול ירושלים בנושא השגרירות הצטרף לקולות האכזבה שנשמעו במצרים עקב אי-היענותה של ישראל למאמציה להביא לחידוש תהליך השלום עם הפלשתינים, בעקבות מפגשי הפסגה החשאיים שקיים א-סיסי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהמשך עמו ועם יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג, בעקבה ובקהיר, בפברואר ובאפריל 2016.

במאמר שפורסם ב'אל-אהראם' ב-1 באפריל 2017, הביע ד"ר אחמד פואד אנור, מומחה לישראל מאוניברסיטת אלכסנדריה, תרעומת על הפרת ההתחייבות שנתן נתניהו לנשיא המצרי להקמת ממשלה "יונית" ותומכת שלום. לדבריו, מצרים ציפתה מראש הממשלה הישראלי לפעול לצירוף "השמאל הישראלי" לקואליציה, אך קיבלה מנתניהו - שצירף לממשלתו "עוד קיצונים ימנים" - את ההפך הגמור. במאמר נוסף, מה-29 באפריל, הוסיף אנור כי "יחסי מצרים-ישראל לא ידעו מתח כה רב מאז חתימת הסכם הפרדת הכוחות הראשון ב-18 בינואר 1974". לא מן הנמנע, כי אווירה טעונה זו קיבלה ביטוי בטיפול המצרי בדרישות שהעלתה ישראל סביב הסוגיות הביטחוניות הכרוכות בחידוש פעילות השגרירות.

חשיבות השגרירות בקהיר

אולם, האחריות לכך שהשגרירות הישראלית בקהיר אינה פעילה אינה רק של מצרים. על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי למצוא את הנוסחה שתאזן בין צרכיה הביטחוניים לשיקוליה המדיניים. כינונה של שגרירות ראשונה בלב העולם הערבי היה ועודנו אחד ההישגים החשובים שהקנה לישראל הסכם השלום עם מצרים. אין זה סביר שישראל תשלים עם הנצחת המצב הקיים, ותסתפק בקשרים מדיניים-ביטחוניים, המתנהלים בצינורות ישירים בין משרדי ראש הממשלה והביטחון בירושלים למקביליהם בקהיר, תוך צמצום תפקידו של משרד החוץ במערכת היחסים בין המדינות. גישה זו מאפשרת למצרים לבדה ליהנות מהיתרונות הגלומים בשגרירות מתפקדת בתל אביב, בעוד ישראל מוותרת אפילו על פירורי הנורמליזציה הבודדים שניתנו לה בעבר.

בפועל, אין תחליף לשגריר ישראלי ולמשלחת ישראלית בבירה הערבית החשובה ביותר. הם חיוניים לישראל מכמה בחינות: ראשית, קידום קשרים ושיתופי פעולה ישראלים-מצריים מחוץ לספירה הביטחונית, למשל עם משרדי ממשלה אזרחיים וכלכליים. שגרירות מתפקדת על אדמת מצרים תוכל לקדם אינטרסים הדדיים בתחומים כגון אנרגיה, מים, חקלאות, תיירות וסחר. היא גם צפויה למלא תפקיד חיוני אם וכאשר ייפתח תהליך מדיני במעורבותה של קהיר; שנית, בנייה ותחזוק של קשרים עם נציגי החברה האזרחית במצרים; שלישית, התרשמות בלתי-אמצעית מהלכי רוח ודעת קהל במצרים, אשר מהווה נדבך חשוב בהערכת המצב הכוללת המתגבשת בישראל לגבי היציבות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית בארץ הנילוס; רביעית, הפגנת נראות ישראלית פיזית וסימבולית בבירת מצרים; חמישית, העברת מסרים לדעת הקהל המצרית ושיפור התדמית של ישראל בקרבה. אשר לנקודה האחרונה, לשגרירות תפקיד מרכזי בסביבה בה התפיסה הרווחת את ישראל עודנה שטופת מזימות ורווית דמוניזציה. פעולות שמקיימים השגריר וצוותו זוכות לסיקור נרחב בתקשורת המצרית בעידן הנוכחי של אתרי חדשות אינטרנטיים ורשתות חברתיות, ויש בכך כדי לסייע בהזמת דעות קדומות, בהאנשת ה"אחר" הישראלי ובקידום התערות ישראלית במרחב.

במיוחד כיום, כאשר ישראל ומצרים מציינות ארבעה עשורים לביקור סאדאת בירושלים, רצוי ששתי המדינות ישובו ויאשררו את היסודות שנקבעו בהסכמי קמפ-דיוויד ועוגנו לאחר מכן בהסכם השלום. על ישראל להקפיד על כך שסעיפי ההסכם בין המדינות יכובדו כלשונם, תוך יישום עקרונות של הדדיות ושוויון. כינון יחסים "נורמליים וידידותיים" (סעיף 1) והכרה "בעניין ההדדי שביחסי שכנות טובים" (סעיף 5) אינם רק המלצות הנגזרות מאינטרסים משותפים או מרצון טוב, אלא מחויבות חוזית שנטלו על עצמם הצדדים במסגרת הסכם השלום. חזרת השגריר הישראלי לקהיר בהקדם האפשרי היא תנאי בסיסי, הכרחי ומתבקש לשימור מסגרת יחסים זו ולטיפוחה.

תאריך:  03/07/2017   |   עודכן:  03/07/2017
אופיר וינטר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ישראל והשגרירות הריקה בקהיר
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמ
6/07/17 10:48
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - לא נאבק, ניצחון, פטורות, הנחת סלב ומוכרים נשק שבוע טוב
02/07/2017  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
היום בחצות יסתיים האולטימטום שנתנה "הרביעיה הערבית" לקטר להיענות ל-13 דרישות, שנמסרו לה באמצעות כווית, הקשורות לקשריה עם אירן וטורקיה ותמיכתה בארגוני טרור כדי שיופסק החרם נגדה. קטר טוענת כי מראש היה ידוע שמדובר בדרישות שהיא איננה יכולה לעמוד בהן ונועדו להידחות כדי שיוטלו עליה סנקציות נוספות.
02/07/2017  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
בשנה השלישית לייסודה של 'המדינה האיסלאמית' היא סופגת תבוסות צבאיות גוברות ומצויה בנסיגה רצופה. עם זאת, היא צפויה להמשיך ולעמוד במרכז הדיון הציבורי הבינלאומי הקשור במאבק נגד הטרור הגלובאלי, גם בשנתה הרביעית. פיצוץ מסגד א-נורי במוסול שבו בשנת 2014 נשא הח'ליף החדש, אבו בכר אל-בגדדי, את דרשת ההכתרה ההיסטורית שלו בידי לוחמי דאעש, מבטא היטב את מצבה הקשה של 'המדינה האיסלאמית' ובה בעת הוא הצהרת כוונה לגבות מחיר יקר ולזרוע הרס ומוות במהלך קריסתה. התהליך בעיצומו ומשכו אינו ידוע, שכן ל'מדינה האיסלאמית' עדיין נוכחות צבאית ניכרת והשפעה אידאולוגית באזורים שונים במזרח התיכון ומעבר לו, ובידיה אף יכולת לחזור לחלק מהמקומות שמהם גורשו לוחמיה. וכך, במלאת שלוש שנים להכרזה על הקמת 'המדינה האיסלאמית', ניתן לקבוע כי ההימור של בגדדי בהכרזתו על כוונתו להקים אימפריה איסלאמית כשל, אולם השפעתו של זרם הסלפיה-ג'יהאדיה בזירת המזרח התיכון ובאזורי עולם אחרים התרחבה.
29/06/2017  |  יורם שוייצר  |   כתבות
כמו בתסריט ידוע מראש, מלך ערב הסעודית, סלמאן, מינה את בנו, מחמד, ליורש עצר במקום מחמד בן-נאיף, שפינה את מקומו גם כשר פנים. זאת, כחלק מחילופי גברי שנועדו לקדם נסיכים בני הדור הצעיר, מאנשיו של מחמד בן-סלמאן, ולחזק את הענף שלו במשפחת המלוכה. בן-סלמאן, שדרכו לכתר סלולה בלכתו של אביו החולה, ישמור על תפקידו כשר ההגנה וכמנהיג בפועל של ערב הסעודית. הוא נהנה מדימוי של רפורמטור ובשל גילו הצעיר הוא יוכל לשלוט בממלכה זמן רב. מינויו הרשמי ליורש עצר מפזר את הערפל סביב שאלת הירושה ויש בו כדי לתרום לדימוי אנרגטי ואקטיבי יותר של הממלכה, הגם שהוא מוסיף ממד של אי-ודאות אשר למדיניותה וליכולתה לעמוד באתגרים הניצבים בפניה.
29/06/2017  |  יואל גוז'נסקי  |   כתבות
בעוד מאמצי התיווך במשבר של קטר עם מדינות ערב התחדשו לאחר סיום עיד אלפיטר, גובר החשש בקרב "הרביעיה הערבית" (מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין) כי שליט קטר השיח' תמים בן חמד נתון בהשפעה חזקה של אירן וטורקיה אשר מעוניינות בהמשך המשבר והכשלת חזרת קטר לחיקן של מדינות ערב.
27/06/2017  |  יוני בן מנחם  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי    / 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
תרגילי צה"ל בכרתים וקפריסין  /  גבי סיבוני, גל פרל פינקל
ניסיון ראשון של טראמפ בדרך המפותלת לפתרון   /  דניאל שפירו, רותם אורג
ביקור הנשיא טראמפ במזרח התיכון  /  עמוס ידלין, אלדד שביט
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il