|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני חשוד מראש, אולי הן מקללות את עצמן, בלבן, שעה שהן עומדות ומבקשות לגמוא אתי דרך, קצרה או ארוכה ● אין להן ברירה, אילו היו יכולות היו עולות רק על מכוניות שנהוגות בידי נשים ● הן לא יכולות להתיר לעצמן לסנן ● אני ברירת המחדל שלהן
|
|
אין ברירה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הנזק שגורמים המורשעים בהטרדה מינית לגברים הוא מצטבר. אני נתקל לא אחת בחלק הבלתי הפיך שלו. לפעמים, כשאני עוצר לנערות העומדות בשולי דרכים ומנופפות לי, אות וסימן לרצונן (אולי לצורך שלהן) "לקחת" אתי טרמפ, אני עוצר, איך לא, למה לא, וממתין לרגע שבו יתכופפו אל החלון, שאותו אני מפשיל, כמו שרוול אבל הפוך, לאט-לאט, מותיר סדק של אוויר כדי לשמוע את בקשתן - לאן. בטרם דרכה כף רגלן במכונית עוטות פניהן הבעה של בעתה. הן רואות ושומעות וקוראות ונחרדות, כמוני, ממקרים אין- ספור שבהן ביצעו גברים מעשים מגונים בנשים בכלל ובנערות בפרט. אני חשוד מראש. אולי הן מקללות את עצמן, בלבן, שעה שהן עומדות ומבקשות לגמוא אתי דרך, קצרה או ארוכה. אין להן ברירה. אילו היו יכולות – היו עולות רק על מכוניות שנהוגות בידי גברים. הן לא יכולות להתיר לעצמן לסנן. אני ברירת המחדל שלהן. בעודן מבוהלות ומבועתות, אני מנסה הומור קטן, כדי לשבור את הקרחון, כדי להפשיר את השלג. נעים יותר לנסוע באווירה חמימה. מי מהן שיושבת בכיסא שמכונה "הכיסא שעל יד הנהג" יושבת במנח גוף של לביאה דרוכה, או מוטב במצב של מי שיודע שסכנה אורבת לו והוא ער "כמו גנגסטר בליל סכינים", כפי שכתב עמוס עוז על המצב התודעתי שבו הוא מצוי בשעת כתיבה, נכון להשליך עצמו מהרכב, וכאשר כלים כל הקצים- גם בעת נסיעה. את כל זה גורמים גברים שעבורן נשים הן גוף חימום, כלי לסיפוק דחפים (אשר הגדרתם כבלתי נשלטים עושים הנחה בלתי מוצדקת לאותם גברים). אותם גברים מכערים את המרחב הציבורי ומעכירים אותו. הם גורמים לגברים רבים להיחשד מראש כמטרידים מיניים בכלל וכאנסים פוטנציאליים בפרט. אני לא חושב שנכון לגזור ממצב מעציב זה החלטה לפיה לא אעצור עוד לנערות העומדות, ממתינות לטרמפ, בצדי דרכים. בשטח השיפוט הקטן, הפרטי שלי, אני מנסה, לאחר ההומור, לפתח שיחה על התופעה; על הנזק שגורמים הגברים בעלי הדחפים המכוערים לחברה כולה - לנשים ולגברים החיים בה. "כמה אתה צודק" הן עונות, אחת אחת, כל אחת בשעתה, בנסיעתה, בנסיעתי. מה זה עוזר? |
| תאריך:
|
03/07/2017
|
|
|
עודכן:
|
03/07/2017
|
|
אברהם שרון
|
|
מדינת ישראל אינה נמצאת תחת איום קיומי, ומערכת הביטחון הישראלית היא החזקה ביותר במזרח התיכון. למרות זאת, עדיין לא מעט מאזרחיה הצביעו בבחירות האחרונות לכנסת לגוש. מדוע אם כך?! התשובה היא פשוטה, הביטחון הלאומי עבור מרבית אזרחי המדינה הינו בראש סדרי העדיפויות.
|
|
|
|
|
איפה, איפה הם כל אלה שצרחו כמו משוגעים שקצב לא הודה, ולא מפנים, ושזה בכלל לא משנה שהודאה היא לא(!) תנאי לקיצור שליש. איפה הם כשמדובר על אשכנזי שמאלני חילוני ולא על ספרדי ימני דתי.
|
|
|
|
|
ומיהו מחולל הפרשה, האם הוא מנכ"ל בית החולים איכילוב? תל השומר או הדסה? ובכן איש מהם לא חולל את הפרשה, ודאי שלכולם יש אחריות, מי יותר ומי פחות, כי הם אחראים על המערכת לטוב ולרע, על האגו הרב הקיים בה, על היצרים, על התחרות ל"חיים ולמוות" על כסא ראש המחלקה, על התיישנותם של הוותיקים בכסאות שלהם תוך שאינם מפנים אותם לדור הצעיר (וכאן פרופסור ברבש ראוי לשבח, הוא עדיין (אולי) עם בלורית מתנופפת, כפרד צעיר (ובועט) ובעברו כבר שנים רבות של ניהול בית חולים ענק, והוא כבר בפרק חדש של עבודתו במקצוע).
|
|
|
|
|
בשבוע הקרוב צפוי לפקוד את ישראל גל חום עם טמפרטורות גבוהות במיוחד. בימי שרב וחום כבד מורגשת עליה בפניות לקו החרום 101 של מגן-דוד-אדום מאנשים שמתלוננים על חולשה ותשישות, התעלפויות, התייבשויות ומכות חום ובמד"א ערוכים בהערכות מיוחדת.
|
|
|
|
|
לפני 8 שנים כתבתי מאמר על עקדת יצחק וניסיתי לעניין בו מספר אינטלקטואלים שחקר האמת בראש מעיינם, אך ניסיוני נחל כישלון. בעקבותיו עצרתי את כתיבת המאמר וחתמתי את החלק האחרון באלו המילים: "אני מרגיש שאני שוחה בודד באוקיינוס; ימים ארוכים אני שוחה ושום בן אנוש לידי. 18 פרקים הספקתי לכתוב אך נטמעה בי התחושה כי אני כותב אל שום אדם, אל שום כתובת; לא מצאתי מי שיחזור עימי אל התחלת החוט; אין עם מי לדבר ועל-כן החלטתי להפסיק את כתיבת המאמר". להלן סדרת פרקי המאמר שנקטע באיבו:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה  האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
דוד חרמץ
עדויות של אנשי הוראה, כמו גם הורים לתלמידים במערכת החינוך הממלכתית, מובילות למסקנה: הרוח הפרוגרסיבית העיפה את לימודי מורשת היהדות מתוך אוהלי הלימוד של התלמידים החילונים אותה רוח ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
