"למה להמשיך?"

השופטת: אפרת רבהון, בית משפט השלום בבית שאן

המועד: יום שלישי, 4.4.2017, שעה 09:00

הנושא: תיקים אזרחיים


אפרת רבהון נכנסת לאולמה רק בשעה 09:15, למרות שהצדדים הגיעו בזמן, וצריכה להתחיל עם משהו שמחוץ לסדר היום - נאשמת שהובאה לאחר שהוצא נגדה צו הבאה. "את יודעת למה את כאן? כי לא התייצבת לדיון", אומרת לה רבהון. הנאשמת טוענת ששכחה, בביתה היה פיצוץ של צינור מים ובנוסף לכך היא מטפלת בבעל סיעודי. רבהון מעיינת בתיק: "מתי הדיון הבא, את יודעת?" - כן, היום ב-11:30. "אצל איזה שופטת? השופטת זועבי? את גרה בבית שאן? את יודעת שאת צריכה להגיע לדיון. אני אתן לך לחתום על התחייבות של 5,000 שקל. את תחתמי במזכירות, ואת יודעת שאת צריכה להתייצב לדיון, כי אחרת יכול להיות שזה יחולט".

אפשר לגשת לתיק הראשון שעל סדר היום - תביעה נגד חברת ביטוח בעקבות תאונת דרכים. "אני מבינה ששלחתם [למומחה] שאלות הבהרה. התקבלו תשובות? אני שואלת כי לא קיבלתי", מסבירה רבהון. היא מקשיבה בתשומת לב לעידכון של הצדדים ושואלת לאן הם רוצים לקחת את התיק הזה. פרקליטתו של התובע מפריעה לפרקליטת חברת הביטוח, ורבהון מרימה את קולה: "אני מבקשת!".

עד מהרה מתברר שהפרקליטה היא האגוז הקשה. בעוד חברת הביטוח מסכימה לפסק דין לפי סעיף 79א (על דרך הפשרה, ללא נימוק ולמעשה ללא אפשרות ערעור), היא מתנגדת משום שלטענתה חברת הביטוח חוששת מתקדים - כאילו יש כזה בבית משפט שלום. "את רוצה את פסק הדין או את התקדים?", מגיבה רבהון במהירות. "אני אברור את המילים שלי. התיק הזה מתנהל שנתיים וחצי".

"אני מבקשת בלי קריאות ביניים"

עורכת הדין מרימה את קולה, הנשמע גם כך היטב באולם הקטנטן, ורבהון נותנת לה להוציא קיטור לפני שהיא מתערבת: "אני רוצה להבין. אנחנו כבר כאן. כבר סיימנו. היו כאן מאבקים אם צריך למנות מומחה. אנחנו כבר בשורה התחתונה [לפני הוכחות], אז למה להמשיך?". הרוחות מתלהטות בצעקות של עורכת הדין ובמילים קשות מצידו של עורך הדין. רבהון מתקשה להשתלט על נציג חברת הביטוח: "אני מבקשת לא להפריע ככה". ואחרי עוד הפרעה שלו: "אני מבקשת בלי קריאות ביניים. למה אני צריכה להגיד את זה כל כך הרבה?".

לבסוף היא מנסה להתקדם ופונה לעורכת הדין: "מה שאומר זה כך: אני שמעתי את הטיעונים שלך, מסכים ל-79א לא מנומק. זה אומר שכל הטיעונים שלך נשמעו ונכתבו כאן, וכל מה ששילמת נכלל בזה. חוות הדעת של מומחה בית המשפט ברורה לי". עורכת הדין עומדת בסירובה, ורבהון פונה לנציג החברה: "באיזה סכום מדובר? 20,400 שקל? מה עוד? אנחנו מדברים גם על ה-2,500 שקלים שתצטרכו להחזיר להם על חוות הדעת". התובעת טוענת שזה היה 3,600 שקל, ורבהון מנסה שוב: "אפשר להירגע? אפשר להירגע?".

רבהון מנסה להגיע לעיקר, אבל זה לא פשוט: "לפני שאנחנו מדברים, אנחנו רוצים להגיע לסכומים שאליהם את חותרת". עורכת הדין: "אני צריכה לעשות חשבון". רבהון: "אז תעשי. הגעת מוכנה?". עורכת הדין: "לא לזה". דווקא נציג חברת הביטוח מסכים לפשרה שתסיים את התיק במהירות, בעוד נציגת התובע רוצה יותר. האמת היא, שקשה להבין אותה - וגם רבהון מתקשה:

"איך את רוצה לנהל את התיק? מה את רוצה?" - הוכחות. "את מבינה לאן זה מוביל אותך? הוכחות יהיו בספטמבר? זה בסדר ללקוח שלך, להמתין עוד שנה לפסק דין אחרי שהוא כבר מחכה?". עורכת הדין חוזרת על עצמה, ורבהון ממשיכה לחפש פירצה בחומת ההתנגדות הבצורה שלה. "מה שהוא אומר לך, זה שהוא מוכן לשקלל את כל הטענות שלך", היא מנסה שוב, אך לשווא.

"אני רוצה להבין על איזה סכומים אנחנו מדברים", אומרת רבהון ולבסוף כביכול מרימה ידיים: "אני אקבע את התיק להוכחות. אין מה לעשות, זה המצב". אבל מיד היא חוזרת לנסיונות הפשרה: "כדי לתת הצעה אני צריכה להבין על איזה סכומים את מדברת" - אך נציגת התובע בכלל לא הגיעה מוכנה לשאלה הפשוטה הזאת. אך ההתשה של רבהון עושה את שלה והצדדים מסכימים שייקבע תאריך להוכחות - ורבהון גם תגיש להם הצעת פשרה. היא קובעת ל-31 באוקטובר, ומורה לצדדים להגיש לה בתוך שבועיים את עמדותיהם הכספיות, והיא תשלח להם בדואר את הצעתה.

"אם אצלכם הולך להיות סוער?"

"גם אצלכם הולך להיות סוער?", מחייכת רבהון לעורכי הדין בתיק הבא, העוסק בענייני נדל"ן. אנחנו לא מסוגלים לתת הצגה כזאת, הם משיבים. "הבנתי שהתקיימה ישיבה ואין מנוס מהוכחות", היא מפגינה בקיאות. עורכי הדין צוחקים ביניהם, רבהון מחייכת, אומרת שההוכחות יהיו בחודש אוקטובר ועוסקת בפרטים הטכניים של הגשת התצהירים. אבל מתברר שגם יש נושא יותר מהותי - חוות דעתו של המומחה.

"יש לנו מומחה בית משפט, אפשר לחקור אותו", מציעה רבהון. "מקובל, או שעכשיו אנחנו מתחילים סאגה שלמה?". בא-כוח הנתבע מציע להתחיל בחקירתו של המומחה, באומרו שהיא עשויה לייתר את המשך החקירות. רבהון מבררת: "הבעיה מבחינתך בחוות הדעת של המומחה זה הסכומים שהוא מציע או דברים שאליהם הוא לא התייחס?". בא-כוח הנתבע מסביר, רבהון מעיינת בחוות הדעת ומציעה: "אולי צריך חוות דעת משלימה, שתשנה את פני התמונה?". הם נכנסים לפרטי חוות הדעת ולבסוף מסכימה רבהון עם בא-כוח הנתבע:

"אני מקבלת את ההצעה שלך. אתה יודע מה המעמד של חוות דעת של מומחה בית המשפט. אנחנו נקבע ישיבת הוכחות ראשונה עם המומחה הזה, ואולי אחרי זה נבקש הבהרות. אני מציעה ככה: תודיעו לי בתוך 30 יום אם אתם רואים מסמכים שהפכו את חוות הדעת לחסרה כי הם לא היו בפניו, ואני יכולה - לפני שהוא מתייצב להוכחות - [להורות] שיתייחס אליהם, כדי שזה לא יהיה בפלחים".

לבא כוח הנתבע יש טענות קשות שלא לפרוטוקול על חוות הדעת, ורבהון משיבה: "אנחנו נראה מה יעלה מהחקירה שלו, אולי נצטרך לבקש ממנו להשלים מסמכים, כדי להגיע לתוצאה שהיא הגונה ללקוחות של שני הצדדים. מה שאני מאוד מבקשת, כי התצהירים בטח יהיו עם הרבה נספחים, זה שהעמודים ימוספרו בסדר רץ כדי שאפשר יהיה להפנות". לבסוף היא קובעת את 23 באוקטובר לחקירת המומחה, ואת 21 בנובמבר לחקירת יתר העדים.

השורה התחתונה: הכנה טובה לתיקים מאפשרת להתקדם, אם כי בצעדים איטיים ובעיקר פרוצדורליים. היה מקום ליתר תקיפות והשלטת סדר בתיק הראשון, בו שני הצדדים - ובעיקר נציגת התובע - איבדו את הפרופורציות. מצד שני, רבהון הצליחה להציל שם מצב אבוד לחלוטין.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 7.