בשבוע שעבר הנחה פרופ' דייוויד רוטקופף מאוניברסיטת קולומביה פאנל על הביטחון הלאומי של ארה"ב תחת ממשל טראמפ. במושב השתתף דייוויד פטראוס – גנרל בעל ארבעה כוכבים, שהיה מפקד פיקוד מרכז של הצבא האמריקני, מפקד הכוח הרב-לאומי בעירק ומפקד כוחות נאטו באפגניסטן, וגם ראש ה-CIA. "הוא העניק את ההגנה החזקה ביותר למדיניות החוץ של דונלד טראמפ ששמעתי אי-פעם", שיתף רוטקופף את קוראי וושינגטון פוסט בחוויותיו.

פטראוס טען שטראמפ החלטי במקום בו ברק אובמה הפגין הססנות (כגון סוריה), ושהצוות שלו בתחום הביטחון הוא הטוב ביותר שראה אי-פעם. לקראת סוף הדיון ציין רוטקופף, שלראשונה בשלושת העשורים בהם הוא עוסק במדיניות חוץ, הוא מקבל שאלות על בריאותו הנפשית של הנשיא. הוא שאל את פטראוס האם לדעתו טראמפ כשיר לתפקידו. תשובתו של פטראוס, אדם שהוא מכבד, הממה אותו: "זה לא משנה". לטענתו, מאחר שהצוות שסביב טראמפ כל כך טוב, הוא מפצה על כל חיסרון שיש לנשיא.

זהו המקום בו אנו נמצאים, כותב רוטקופף. הציוצים ההיסטריים של טראמפ נגד התקשורת הם רק מרכיב אחד של התופעה, כמו גם הנרקיסיזם שלו. הנשיא הוכיח שיש לו שליטה עצמית אפסית ונטייה לפגוע באינטרסים בינלאומיים חשובים בהתפרצויות, הוא נותן אמון בחברים בודדים בממשלו והוא צורח על אנשי צוותו ואפילו על מקלט הטלוויזיה.

השאלה האם זו מחלה מבחינה קלינית היא עניין לפסיכיאטרים. אבל כאשר מחברים את ההתנהלות הזאת עם סירובו של טראמפ לבצע את עבודתו של נשיא – לשמוע תדריכים, לקרוא חומר רקע, להכיר את הפרטים – יש בעיה ברורה, טוען רוטקופף. לכל אלו יש להוסיף את חוסר יכולתו של טראמפ לאייש משרות מפתח בממשלו ואת מדיניותו ההפכפכה בנושאים מרכזיים כמו היחסים עם סין. המסקנה היא, שכשירותו של טראמפ למלא את התפקיד היא אולי הבעיה הביטחונית מספר אחת של ארה"ב.

בנוסף לכך, טראמפ מפגין חוסר כבוד כלפי עקרונות חוקתיים כמו חופש הביטוי, חופש הדת והפרדת הרשויות, ומתנהג כאילו הוא עומד מעל כללי האתיקה. "מדי יום הוא מראה שאין לו האופי, המשמעת, האינטלקט, השיפוט או הכבוד למשרת הנשיא", תוקף רוטקופף. בזמנים רגילים כל זה היה גורם לדאגה, והזמנים הנוכחיים עוד יותר רציניים מאשר בדרך כלל.

קוריאה הצפונית מתקרבת להשגת היכולת לשגר נשק גרעיני לעבר ארה"ב ומתקרב עימות בין טראמפ לבין קים ג'ונג און. בסוף השבוע ייפגש טראמפ לראשונה עם ולדימיר פוטין, ואם האחרון יחליט לנצל את הנרקיסיזם, הבורות, הפראנויה והאינטרסים העסקיים של טראמפ – הוא יעשה זאת. טראמפ בהחלט יכול להיכנס לחדר מצויד בעצותיו של הצוות שפטראוס כל כך שיבח, אבל הצוות אינו יכול לעצב את התנהגותו של הנשיא ובוודאי שאינו יכול לתקן בדיעבד את פעולותיו.

לארה"ב היה מגוון רחב של נשיאים. לעיתים נפגעו האמריקנים מטעויות בשיקול הדעת של הנשיא ולעיתים יצאו נשכרים ממנהיגותו. אבל מעולם לא היה נשיא שכל כך לא התאים לתפקידו. אפילו ריצ'רד ניקסון, ברגעים השחורים ביותר של פראנויה, היה עובד ציבור מקצועי שהבין את התפקיד ואת הסיכונים הנלווים אליו. ייתכן שצריך ללכת עד המלך ג'ורג' השלישי כדי למצוא מנהיג שהיה כה מסוכן לאמריקה, טוען רוטקופף.

בסוף אותו יום עיון, מספר רוטקופף, ניגש אליו אדם מהקהל ושאל מדוע העלה את נושא כשירותו של טראמפ. רוטקופף השיב, שלנשיא יש כל כך הרבה כוח, עד שהאמריקנים סומכים על אופיו בשעת מבחן. לכן, לא הפוליטיקה העכשווית היא המובילה לשאלות על כשירותו של טראמפ, אלא לקחי ההיסטוריה והאינטרסים הלאומיים שאישיותו מעמידה בסיכון.