מבוא
ליבת זהות רוסיה הלכה והתגבשה במלחמות רבות. עשרות מיליוני גברים הוקרבו על מזבחות המלחמות. הדברים קרו באופן מאסיבי בחמש מאות השנים האחרונות. בתחילה התגבשה הישות הרוסית סביב נובגורוד ובהמשך סביב מוסקבה. זה התבצע תוך מלחמות סדרתיות נגד האימפריה המונגולית ולאחר מכן נגד הטטרים (שעלו על בימת ההיסטוריה לאחר התמוטטות המונגולים, מוצאם היה מונגולי-טורקמני מאוסלם). הנסיך הגדול של מוסקבה, איוון האיום, אשר הביס את הטטרים הפך לאייקון היסטורי מונצח ולחלק בלתי נפרד מהאתוס המכונן של הלאומיות הרוסית. בהמשך התחוללו מלחמות גם נגד הטטרים (הנפרדים) בחצי האי קרים. כן התקיימו מלחמות נגד שבטי הקוזקים הסלביים שאינם רוסים -אתניים.
בין השנים 1712 ל-1918 עבר מרכז הכובד של הישות הריבונית הרוסית ממוסקבה לבירה חדשה - סנקט-פטרבורג, שעל שפך נהר הנייבה המתמזג בים הבלטי. העיר הפכה לחלון של רוסיה האימפריאלית לאירופה ולעולם וסימלה את השתלבותה בעולם הגלובלי באותה תקופה. הצאר המכונן תהליך אסטרטגי מהותי זה היה פיוטר הגדול משושלת רומנוב. הוא פעל כך בשל מיקום העיר על נתיבי ים אסטרטגיים שמובילים ממנה ומבסיס הים האסטרטגי באי קרונשטט לים הבלטי וממנו לאוקיאנוס האטלנטי. הקמת העיר התאפשרה לאחר השתלטות רוסיה על טריטוריות באזורי הים הבלטי, כתוצאה מניצחונות רוסיה על שבדיה ופולין ועל קואליציות שכללו מדינות אירופיות נוספות.
במקביל התחוללו מלחמות רוסיות לפתיחת נתיבים לשייט ימי דרך הים השחור. זאת בעיקר מנמל סבסטופול הרוסי הממוקם בחצי האי קרים, דרך מיצרי הבוספורוס והדרדנלים וים מרמרה. הכל כדי להגיע דרך הים האגאי לים התיכון . דבר זה נבע משאיפה היסטורית להגיע אל ה"מים החמים" של הים התיכון. לצורך זה התנהלו מלחמות סדרתיות, עקביות ומחזוריות נגד טורקיה ונגד קואליציות שפעלו נגד רוסיה אד-הוק.
צריך להדגיש שאירועי הפריצות ההיסטוריות של רוסיה האימפריאלית שהיא יבשתית במהותה לים הבלטי ולים השחור הם מהותיים לריבונות הרוסית. זאת הלכה והתעצבה במאבקים ובמלחמות מחזוריות על רצף ההיסטוריה. הכל, תוך שימת דגש על מעבר מאוריינטציה יבשתית לזיקה גוברת לימים. תהליכים עקביים אלה גיבשו את הדגשים הרלוונטיים לתהליכים ההיסטוריים המעצבים את עקרונות מדיניות הביטחון הלאומי של רוסיה עד ימינו אלה.
אירוע מכונן הוא גם פלישת נפוליאון בונפרטה והקואליציה שלו, שכללה בין היתר את גרמניה, פולין ואיטליה - לרוסיה. קואליציה זו הובסה כתוצאה מניהול "מלחמת אדמה חרוכה" על-ידי המרשל הרוסי קוטוזוב. רוסיה ניצחה כי הקריבה חיילים ורכוש בהיקפים עצומים וכן חשפה אוכלוסייה רוסית עצומה לסבל קשה. זה קרה במערכות בורודינו בשנת 1812. מכך למדה רוסיה לחשוד, להרתיע, ולא לסמוך על אירופה.
לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917 הפכה רוסיה לברית-המועצות. הבירה חזרה להיות מוסקבה לאחר 200 שנה. מרכז הכוח השילטוני של מעצמה זו מרוכז בקרמלין. השיטה הכלכלית הייתה קומוניסטית-בולשיביקית ריכוזית. גולת הכותרת הביטחונית-רוסית והאתוס הנלווה אליה בתקופה זו היה ניצחון בנות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. זאת בדומיננטיות סובייטית עם כיבוש ברלין על-ידי המרשל הרוסי-סובייטי ז'וקוב (שצאצאיו חיים בישראל) ומיגור הרייך השלישי בהנהגת
אדולף היטלר. זה אירע בראשית חודש מאי 1945. ברית המועצות הקומוניסטית-בולשביקית שנוסדה ב-1917 הגיעה בשיאה לאחר מלחמת העולם השנייה לשליטה בשטח אדיר ממדים של כ-22.5 מיליון קמ"ר. לאחר פירוקה בדרכי שלום - גלסנוסט ופרסטרויקה בתקופת הנשיא גורבצ'וב בסוף שנות ה-80 - נגרעו מרוסיה החדשה שהחליפה את ברית המועצות טריטוריות ומדינות בשטח כולל של כ-5.5 מיליון קמ"ר. רוסיה חזרה להיות לאומית במקום אינטרנציונאלית. רוסיה כיום היא פדרלית ואימפריאלית. כלכלתה היא ניאו-ליברלית קפיטליסטית גלובלית. מדינות הגוש הסובייטי של העבר אוגדו בהתארגנויות רופפות לשיתוף פעולה כמו: "חבר-המדינות" וסוכנות הידיעות "ספוטניק". רשת הווטסאפ שלה, טלגראם, מתאפיינת בחיסוי וחוסר שיקוף מידע המועבר בה.
התהליכים שעברו על ברית המועצות המתפרקת פגעו באינטרסים חיוניים של הביטחון הלאומי של רוסיה. בבעיות שנוצרו היא מטפלת כיום בעיקר באוקראינה, בחצי האי קרים, בגאורגיה, במדינות הבלטיות, בארקטיקה ובסוריה. מאמר זה מתייחס לכך בפירוט, הכל בהתייחס לאסטרטגיות המאקרו העומדות בבסיס ייצוב הביטחון הלאומי של רוסיה העכשווית. זאת בהנהגת ו
ולדימיר פוטין הפועל במגוון דרכי פעולה ובספקטרום רחב במגוון חזיתות ונושאים.
נתוני הבסיס הרוסיים מציבים אתגרים מהותיים להנהגה. אוכלוסיית רוסיה פחתה לכ-142 מיליון נפש בלבד. מתוך סך כל האוכלוסייה הרוסית רק כ-80% הם רוסים סלביים-אתניים בני הלאום הרוסי והדת הפרובוסלבית. השאר הם בני קבוצות אתניות ודתיות אחרות שרוב אוכלוסיותיהן מוסלמיות. דבר זה מצביע על גירעון דמוגרפי עצום של רוסים אתניים הנגזר מאובדנם של עשרות מיליוני גברים במלחמות רוסיה וברית המועצות. גם תוחלת החיים הממוצעת הקצרה יחסית של גברים ברוסיה מוסיפה לגירעון הדמוגרפי הזה.
למרות כל התהפוכות שמרה רוסיה בריבונותה את מובלעת קלינינגרד לחופי הים הבלטי. הדבר חשוב לשמירת נוכחות דומיננטית רוסית בים הבלטי ובעיקר ברצועת מפגש הגבולות בין פולין ליטא ורוסיה. באזור זה עוד צפויות התרחשויות.
התמודדויות עם סוגיות ודילמות בביטחון הלאומי הרוסי
1. החשש מאיסלאם קיצוני, בעיקר סוני, במדינות הגובלות ברוסיה ובמדינות הפדרציה הרוסית וכן במוסקבה הביא בעבר למעורבות רוסית במלחמה באפגניסטן נגד המוג'הדין. כן הייתה רוסיה מעורבת במלחמת חורמה נגד הצ'צ'נים המוסלמים הטרוריסטים בתוך הפדרציה הרוסית. דבר זה הוא אחד הגורמים למעורבותה של רוסיה במלחמה בסוריה כיום. כן שותפה רוסיה בקואליציה נגד דאעש (שמוסלמים מהפדרציה הרוסית מצטרפים אליו). מתקיים חשש מתמיד מזליגת איסלאם קיצוני רדיקאלי ומיליטנטי לתוך מרקמי הקהילות האיסלאמיות ברחבי רוסיה. למצבים אלה יש להקדים תרופה למכה ולנקוט בפעולות מנע מקדימות. רוסיה משתפת כיום פעולה בייצוב המזרח התיכון גם מול האינטרסים של ישראל, אירן, טורקיה וציר המדינות הסוניות המתונות. הכל בשיתוף פעולה עם ארה"ב.
2. לרוסיה רצון אימפריאלי לשלוט בנתיבי ימים חשובים, בנמלים אסטרטגיים ובנקודות נוכחות בהם. כן מדובר ב"מים כלכליים" מחוץ לגבולות רוסיה והמים הטריטוריאליים שלה. בגישה זו מתחרה רוסיה במעצמות ימיות עכשוויות: ארה"ב בריטניה וסין. המים הכלכליים סביב ארקטיקה וסביבותיה ההולכות ומפשירות, מעניינים את רוסיה כי יש בהם משאבי טבע רבים. זה כולל בין היתר: נפט, גז טבעי, כימיקלים ומתכות. כן גלומות בהם הזדמנויות להיווצרות נתיבי שייט חדשים באזור. לכן על רוסיה להפגין בהקשרים אלה פעלתנות ונוכחות מתמידות.
3. רוסיה מונעת בדרכי הרתעה ובפעולות מנע מקדימות ניסיונות לפגוע ולכרסם בגבולותיה ובטריטוריות היבשתיות והימיות שבריבונותה הפדרלית. הדבר מתייחס גם לקבוצות ולקהילות אתניות בדלניות, בתוככי רוסיה, שאינן רוסיות-סלביות. אם אלה מעוררות חשש לאי שקט - מבוצעות פעולות מנע מקדימות על-ידי רוסיה בשם עקרונות הזהירות המונעת. מלחמתה הנחושה בצ'צ'ניה בעבר היא דוגמה לכך. לאחר שרוסיה עברה צמצום טריטוריאלי עם פירוק ברית-המועצות - התחדדה אצלה הרגישות לשמור בקנאות על הטריטוריות היבשתיות והימיות שלה. לכן היא מונעת בכל דרך פגיעה בגבולותיה. זה נגזר מהאתוס ומהמורשת הביטחוניים הדומיננטיים שלה.
4. רוסיה תופסת את הקהילות הרוסיות-סלביות, שהן אתניות ולאומיות במהותן (הפזורות במדינות ברית המועצות לשעבר) כבנות חסותה הראויות להגנתה (הרוסיות הלאומית מתאפיינת גם בשיוך לדת הפרבוסלאבית הרוסית ושליטה בשפה הרוסית). דבר זה תקף אם משתנה האיזון האזורי במקומות הימצאן. תפיסה זו גרמה להתערבות צבאית רוסית בחבלי דרום אוסטיה ואבחזיה בגאורגיה. צריך לציין שעולי ברה"מ ורוסיה לישראל אינם מצויים בקטגוריה זאת.
5. רוסיה ממשיכה לראות בשייט רוסי חופשי ובטוח מהים האזובי והשחור דרך הבוספורוס, ימת מרמרה והדרדנלים אל הים האגאי והים התיכון - ערך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. זה תקף גם בהתייחס למזרח הים התיכון בואכה תעלת סואץ. רוסיה רואה במכלול זה אזור אינטרסים חשוב מסיבות היסטוריות עיקביות. המלחמה באוקראינה מתנהלת על-רקע רצונה של רוסיה להקים מסדרון יבשתי וימי בטוח מרוסיה - דרך מזרח אוקראינה אל הים השחור. הדבר נגזר מתהליך התרחקות אוקראינה מהשפעת רוסיה בדרך להשתלבותה באיחוד האירופי. זה משתלב באינטרסים של פולין - שהיא יריבת רוסיה מימים ימימה. רוסיה כבר סיפחה את חצי האי קרים (בו רוב רוסי-אתני) אשר בו ממוקם נמל סבסטופול המהווה מוצא חשוב לים השחור. כעת מתנהלת מלחמה בתיאום רוסי על-ידי בדלנים אתניים רוסיים במזרח אוקראינה כדי ליצור ציר יבשתי דרך אוקראינה דוברת הרוסית שבמזרח אוקראינה (שבעבר כבר הייתה קרוייה "רוסיה החדשה"). המלחמה אמורה להביא להשתלטות על דונצק, לוהנסק ואזור דונבאס במזרח אוקראינה ועל נמל מריופול בים האזובי בדרום-מזרח אוקראינה. דבר זה יבטיח שליטה רוסית ומעבר בטוח בנתיב היבשתי למריופול, שכמו סבסטופול יהיה בשליטה רוסית. בהמשך מדובר על הקמת גשר ממריופול לחצי האי קרים.
6. רוסיה ממשיכה לראות בים הבלטי אזור השפעה בעל חשיבות אסטרטגית משמעותית. הדבר נובע מסיבות ומתהליכים היסטוריים מתמשכים. זה הפתח שלה לנתיבי השייט הגלובליים. בשפך נהר הנייבה המתחבר לים הבלטי ממוקמת סנקט-פטרבורג ואי הנמל הראשי של הימייה הרוסית קרונשטט. במובלעת קלינינגרד שנמצאת דרומה משם, על שפת הים הבלטי, ממוקמת מפקדת כוחות הים הרוסיים. הצטרפות המדינות הבלטיות: ליטא-לטביה-אסטוניה לאיחוד האירופי ולברית נאטו - מביאה להגברת המתח בינן לבין רוסיה. רוסיה פועלת לפי דוקטרינת זכות ההגנה שלה על רוסים אתניים החיים במדינות הבלטיות (שהן מדינות ברית המועצות לשעבר), כדי ליצור לחץ על המדינות הבלטיות - במטרה ליצור הרתעה בהן ובנאטו, כך שלא ייפגעו האינטרסים הרוסיים בים הבלטי.
7. לפולין היסטוריה ארוכה של איבה לרוסיה. זה כלל מלחמות וחברוּת בקואליציות מלחמתיות נגד רוסיה. אחד האירועים החשובים: השתתפות צבא פולין במסע נפוליאון לרוסיה, שהסתיים במפלה עקב מלחמת "האדמה-החרוכה" של הרוסים. פולין חותרת כיום נגד האינטרס הרוסי באוקראינה על-ידי פעולתה העקבית לשלב את אוקראינה ב"איחוד-האירופי". זאת כדי שאוקראינה תשמש מדינת חייץ בין רוסיה לפולין. לפולין ראש מדינה לא פורמלי בעל עוצמה רבה מאוד בשם ירוסלב קצ'ינסקי שעומד בראש מפלגת השלטון "חוק וצדק" שהיא לאומנית מאד. מפלגת מנהיג זאת רוחשת איבה לרוסיה. (זה מלובה עקב מות האח התאום של קצ'ינסקי, בזמן היותו (של האח) נשיא פולין, בתאונת מטוס ברוסיה בנסיבות טרגיות). לרוסיה קו גבול קצר עם פולין במובלעת קלינינגרד (לשעבר קניגסברג) שנותן לה מנוף הרתעה מולה. ונשאלת השאלה - האם יבוא יום, ופולין שגורמת "כאבי-ראש" לרוסיה תחזור ותעלה על הכוונת הרוסית? (שאלה רטורית). צריך לציין שפולין העכשווית מנסה לקדם התחמשות גרעינית במרכז אירופה בשיתוף עם חוגים קיצוניים בגרמניה ובמדינות אחרות (וזאת עשויה להיחשב פרובוקציה אנטי רוסית - היות שזה נעשה למרות שהאיחוד האירופי ונאטו נותנים לפולין מטריה גרעינית).
8. האינטרסים הימיים והנוכחות של רוסיה במזרח הים התיכון התקיימו עוד בתקופת ברית המועצות. אז היו מנופי השפעה שנבעו מסיוע צבאי וכלכלי לחאפז אל-אסד - נשיא סוריה, ולג'מאל עבד אל נאצר - נשיא מצרים. התקיים גם קשר הדוק עם הארכיהגמון מקאריוס שהיה נשיא קפריסין המאוחדת דאז. קשר זה נבע מהיותו אחד ממנהיגי גוש המדינות הבלתי מזדהות-הנטרליסטיות. גוש זה פעל בזיקה לבריה"מ. זה נתן לה מנוף השפעה עליו ועל מנהיגי מצרים וסוריה שהיו חברים חשובים בגוש. עם התחזקות ההשפעה האמריקנית באזור בעקבות הסכמי קמפ-דייויד ונפילת ברית המועצות - נחלשה עמדת ההשפעה הרוסית במזרח התיכון. לקח לרוסיה זמן לחזור לעמדת השפעה, בשלב זה בעיקר בסוריה. זה קרה בעקבות "האביב-הערבי" שגרם למלחמת האזרחים בסוריה. הדבר נגרם גם כתוצאה מעליית אירגוני הטרור הסוניים: אל-קאעידה, דאעש, ג'בעת אל נוסרה ועוד "אירגוני מורדים" בסוריה. רוסיה נחלצה לטובת סוריה העלאווית בראשות
בשאר אסד, בעזרה נגד המורדים והטרוריסטים הסונים. זה נעשה תמורת בסיסים ימיים ואוויריים בטרטוס שהיא בשליטה עלאווית. בכך השיגה רוסיה הישג חשוב במימוש האסטרטגיה ארוכת השנים שלה של נוכחות אימפריאלית רוסית ב"מים-החמים" של הים התיכון.
9. ממשלת רוסיה עם תאגידי הענק לגז ולנפט גזפרום ויוקוס המולאמים באופן מלא ו/או חלקי בהקשרי הון-שילטון - פועלים בשוק הגלובלי ומול יצרני ומפיקי אנרגיה אחרים בעולם להעלאת מחירי הנפט בשווקים כדי לשפר את תזרים המזומנים וההכנסות לכלכלה הרוסית.
10. הביטחון הלאומי הרוסי מבוסס על ייצור מיגוון נרחב של נשק קונוונציונאלי ובלתי קונוונציונאלי ברמות שונות. ייצור מוגבר של נשק איכותי ומשודרג עבור כוחות הביטחון הרוסיים, כרוך באיגום משאבים שמקורו במכירות נשק מוגברות בעולם, כולל למדינות המזרח התיכון. רוסיה נזקקת לרכישת אמצעי לחימה שאינה מייצרת, ממדינות אחרות. כמובן שרוסיה כמעצמה גלובלית אחראית דיה כדי לא למכור נשק ללא אמות מידה. גם לישראל מנופי השפעה עליה בהתייחס לאספקת נשק לאירן, חיזבאללה וסוריה בהקשרים שונים. צריך לזכור שרוסיה היא גורם יעיל יחסית בטיפול בנשק הכימי שמצוי בשליטת אסד.
11. החוזקה הגדולה ביותר של רוסיה כיום היא בסייבר במרחב הקיברנטי. רוסיה מסוגלת לפצח מערכות סייבר בכל העולם. זה פועל למען האינטרסים האסטרטגיים של ביטחונה הלאומי. מעורבותה לכאורה בבחירות בארה"ב היא קצה הקרחון. גם אוקראינה מותקפת לכאורה בסייבר. זה יכול לשבש תשתיות, כלכלות שירותים מבוססות סייבר, אירגוני ביטחון ופעילויותיהם במדינות שונות. רוסיה מובילה בין היתר ביכולות פצחנוּת, מעקב ורישות, סינכרון, נוזקות, ושידרוג אנטי וירוסים. היתרון הרוסי בסייבר הוא מנוף כוח רב-עצמה הממקם אותה בצמרת המעצמות הגלובליות כיום: ארה"ב, סין ורוסיה. הסייבר הרוסי מאתגר את העולם ומסייע במאבק בטרור.
12. שיתוף פעולה בין רוסיה לארצות- הברית כיעד אסטרטגי רוסי מביא בימים אלה את טראמפ ופוטין להסכמים כלכליים הדדיים לטובת כלכלת שתי המעצמות וגם להסכמה לייצוב המזרח התיכון שתכלול את השארת אסד בשלטון בסוריה לאחר מיגור דאעש. הדבר כולל הרחקת כל ארגוני הטרור מגבול ישראל.
לסיכום: מאמר זה נכתב בעיקבות סיור ברוסיה של קבוצת עיתונאי האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית בחודש מאי 2017.
