|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

דמוקרטיה, משפט, דת - עת לרוויזיה <br>

הגיע העת להפסיק את השיח הסיזיפי, המקטב ולהתכנס להכרעות ריבוניות בשאלות העקרוניות של מהות הדמוקרטיה, מיהו מחוקק ומה מעמדו של בית המשפט, מעמדה של היהדות במדינת ישראל ויחסינו עם יהדות העולם
17/07/2017  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תגובות
בג"ץ [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

ברור לכל שבהעדר חוקה לישראל ובהינתן שחוקי יסוד אחדים, שניסו לבוא זמנית במקומה, אינם מהווים תחליף ראוי לחוקה, שאלות-יסוד על מבנה החוק, החקיקה והשלטון נתונים בוויכוח ציבורי נוקב ומתמשך. שום מערכת ציבורית איננה יכולה להתנהל ב"לימבו" תמידי, דהיינו: בוויכוחי סרק אינסופיים ללא תוצאות אופרטיביות. לכן, אם לא תחליט ישראל לכתוב ולאשרר חוקה בשנה-שנתיים הקרובות, תצטרך למצוא תחליף חוקי מסודר ואפקטיבי לקבלת הכרעות במציאות של העדר חוקה. חקיקה אד-הוק למקוטעין איננה פתרון סביר לאורך זמן.

מתוך ניסיון-עבר שלנו ושל מדינות אחרות, וקל לעקוב אחר המתרחש כיום בארה"ב, חרף העובדה שיש לה חוקה ואולי דווקא בשל כך, מחלוקות ציבוריות מתקיימות כמעט בכל אחד מתחומי ההחלטה הראשיים: ביטחון-לאומי, כלכלה, מדיניות ציבורית, חוקה ומשפט, חינוך, בריאות, שירותים ציבוריים ועוד - מובלות על-ידי הגושים הפוליטיים הראשיים שמייצגים כיום השקפות עולם אד-הוק שונות מאוד, שלא לומר מנוגדות מיסודן ופוסחים על החוקה והנורמות המקובלות. ארה"ב, למשל, ניהלה בעבר מלחמת אזרחים בגין מחלוקת עקרונית בשאלת העבדות. ההכרעה שהושגה במלחמה פתרה פורמלית ודקלרטיבית את הבעיה לפני כמעט 160 שנה, אבל תחילת היישום המעשי ההחלטי הגיעה רק ב-1957, בפרשת ליטל-רוק. עד היום סובלת ארה"ב מנטיות גזעניות נגד שחורים, שמשקעיהן מערערים את היציבות הפנימית ואת הסולידריות הלאומית. הכרזה על ביטול העבדות לא יצרה בלבבות מציאות של ביטול העבדות ולפיכך גם לא בהתנהלות היום-יומית. הכרעות דמוקרטיות, חוקיות או חוקתיות ואחרות, מתקיימות רק אם הן נאכפות ביעילות ומונחלות לציבור בתהליכי הסברה וחינוך; תהליכים כאלה הינם ממושכים וקשים. תדיר נדרשות יותר משנות דור בכדי להשיג את היעדים האופטימליים בתהליכים חינוכיים. מכאן, שככל שהחופש הפורמלי במדינה גדול יותר, חיונית יותר אכיפה אפקטיבית, רצופה ומיידית מלווה בחינוך והסברה.

שתי סוגיות-יסוד מהוות בישראל סלע מחלוקת מתמשך כבר עשרות שנים, מפני שהמודוס אופרנדי שעל פיו עוצבו היה תוצאה של השפעת אינטרסים סקטוריאליים ולא שירות לכלל הציבור. סוגיה אחת נוגעת לתפקידו, מעמדו, סמכויותיו ומקור סמכויותיו של בית המשפט העליון (ושל בתי המשפט בכלל). בעיה שניה קשורה בפרשנות האופרטיבית למגילת העצמאות, בשאלה היסודית מהי מדינה יהודית, מהי מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי ומי מוסמך לקבוע את המאפיינים היהודיים של מדינת-היהודים, החל בהגדרת "מיהו יהודי" וכלה בשאלת היחסים בין הדת למדינה במדינה זו.

הבנה ופשרה

מדי מספר שבועות מופיע מאמר של איש ציבור, איש אקדמיה, שופט בדימוס או משפטן בכיר או פוליטיקאי שרואה עצמו כמורה זמני של הדור ה"אובד" ומסביר שוב מה ששמע כבר הציבור עשרות אם לא מאות פעמים בעבר, כמובן: על-פי השקפת עולמו של המסביר. כשם שהעניין לא נפתר קודם להסבר האחרון, הוא אינו בא על פתרונו גם אחרי הסבר נוסף. פתרון אפשרי רק בדרך ההכרעה הדמוקרטית. דרך זו עוברת דרך שתי אבני ציון קריטיות: שיח כולל ורחב מתוך כוונה להסביר את שונות הגישות המתרוצצות בציבור ונסיון להגיע להבנה ופשרה מוסכמת בשאלת היישום האופרטיבי. רבות מהבעיות המעוררת ויכוח ציבורי נוקב ומתמשך לגבי דרכי ההתנהלות המעשית מקורן בליקויי תקשורת וקיבעונות מחשבתיים, חרף זאת הן חייבת לקבל תשובה מעשית; פשרה אופרטיבית, חייבת להסתיים בחוק של הכנסת. בדמוקרטיה ייצוגית יש רק מחוקק אחד - הפרלמנט הנבחר, או במקרה שלנו הכנסת. בדמוקרטיה הציבור הוא הריבון והכנסת היא הנציגות המוסמכת של הריבון. חקיקה של הכנסת היא הגושפנקא הסופית לתוצאת ההדברות ואין בלתה. אין שום מוסד במדינה העומד מעל לחוקי הכנסת, גם לא בית המשפט העליון. מבחינה זו אין חשיבות למילים בהן עושים שימוש בעלי עניין "חוקי", "חוקתי" "טבעי" או אחר - הפרשנויות הללו הן ניסיון לדוג במים עכורים ולשמר אינטרסים צרים של קבוצות-לחץ או קבוצות עניין. מרגע שחוקק החוק ברוב המתאים לחוקים מסוגו, הוכרע הנושא גם אם הדבר אינו לרוחן של קבוצות "נכבדות" כאלה ואחרות, לרבות קבוצה בת איש אחד, בבית נשיא המדינה.

היה ולא הושגה פשרה בהדברות, יש לקבל החלטה חוקית בנושא, במוסד הבכיר ביותר - הכנסת, ברוב הדרוש ולאחר דיון גלוי ופתוח שיבהיר לציבור את מהות הדיון, הסיבות להחלטה ואופן ההכרעה. מרגע שפורסמה ההכרעה כדין, חובה על רשויות האכיפה לאכוף אותה על הכל. אין לשום מוסד, לרבות בית המשפט העליון, סמכות לבטל חוק שחוקק כהלכה על-ידי הכנסת והתקבל ברוב הקולות הדרוש. רשאי בית המשפט לבחון את תקינות הליך החקיקה אבל לא לערער על תוכן ההחלטה. חוק "מיוחס" של הכנסת דינו כחוק-יסוד המחייב את כולם. מקרים בהן חקיקה של הכנסת אינה עולה בקנה אחד עם התחייבויות בינלאומיות של המדינה, רשאי בית המשפט להקפיא את הפעלת החוק לזמן קצוב עד להחלטה חוזרת של הכנסת, בה יקבע שינוי החקיקה, שינוי ההתחייבות הבינלאומית של ישראל או שניהם.

בית המשפט איננו גוף נבחר על-ידי הציבור. לפיכך, מינויים של שופטים לבית המשפט העליון, גם הוא חלק מבעיית הניהול התקין של מדינה דמוקרטית מודרנית. הסדרים קיימים אינם עניין של קדושה, במיוחד כאשר סביב ההסדר הקיים קיימות מחלוקות לא פשוטות. אם שררה משחיתה, וראוי להגבילה בכל התפקידים הציבוריים הבכירים, אין סיבה שלא לקיים הגבלה גם בנשיאות בית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון יכהן עד שתי קדנציות של 4 או 5 שנים ויפנה את מקומו לנבחר אחר. בחירת נשיא חדש תעשה ע"י הוועדה למינוי שופטים (אפשר גם בהתייעצות עם נשיאים קודמים ושרי משפטים לשעבר). נשיא שיסיים בגיל המאפשר המשך שירותו בבית המשפט העליון, ימשיך כשופט עד גיל הפרישה.

דרך דמוקרטית

יש לבטל את ה"קביעה" הבלתי סבירה של אהרן ברק: "הכל שפיט". שופטים ישפטו לפי חוקים קיימים ולא יעסקו בחקיקה עקיפה, "משתמעת" או "פרשנית" ובהתחכמויות של עקיפת סמכויות המחוקק.

דמוקרטיה היא צורת ממשל שאינה כופה עצמה על איש שאינו רוצה בה. מי שאושיות ההליך הדמוקרטי במדינה אינם טובים בעיניו, רשאי להיאבק בדרך דמוקרטית על שינויים; משמע: שינוי החקיקה על-ידי לצורה מתוקנת, שתענה על צרכיו או ציפיותיו. לחלופין, זכותו לפרוש מהמסגרת הדמוקרטית שנציגיה המוסמכים לא קבלו את עמדתו והחליטו בניגוד לה. דמוקרטיה נשענת על אמנה חברתית בין היחיד לציבור שבתוכו הוא חי. הוא אינו מחויב לקבל אמנה זו, אולם משקיבל את עולה, הוא אינו חופשי לבחור לעצמו מסגרת ציות אינדיבידואלית; זו עסקת חבילה. הוא אינו יכול לפרוש חד-צדדית ולהישאר חבר שווה-זכויות בקבוצת הייחוד המקבלת אותה כבסיס לחייה המשותפים. גישה זו מסבירה ומסדירה גם את משמעותה של היות ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית או מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. הבסיס לאמנה החברתית בישראל הוא שהארגון המדינתי "ישראל" נועד להקנות ללאום היהודי זכויות שוות לאלה של כל לאום אחר. הלאום היהודי רשאי לאפשר למי שאינם יהודים לחיות בקרבו ומשעשה זאת כארגון דמוקרטי, לראות בכל יחיד אזרח שווה זכויות וחובות בתחום הפרט. הוא אינו חייב לוותר לשם כך על זכויותיו הלאומיות. מי שהסדר זה אינו לרוחו, אינו חייב לקבלו ורשאי לפרוש מן המסגרת המדינתית שאינה לרוחו. מי שפועל נגד המסגרת המדינתית (מפני שאינה לרוחו והוא שואף להחליפה בהסדר אחר או מסיבה אחרת), בניגוד לדעת הציבור היהודי שהגדירה כמסגרת להגשמה לאומית קולקטיבית, הופך בכך לאויב המדינה היהודית.

את העמדות בשאלה זו יש להשלים באמצעות שתי הערות עקרוניות: א. היחס לגישות ולפרשנויות הדמוקרטיות של מדינות אחרות באירופה, ארה"ב ומקומות נוספים. ב. היחסים עם העם היהודי בקונטקסט של ניהול מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חוקים שרירים

בשאלה הראשונה, הדברים פשוטים. רוב הדמוקרטיות שונות זו מזו בפרטים רבים, בתחום החקיקה, המבנה, תהליך קבה"ח, אכיפת חוקים ושיפוט. עצם העובדה שיש פרשנויות רבות כל כך סביב המבנה וההפעלה של מדינות-לאום דמוקרטיות, אומרת שאין יסוד דטרמיניסטי לאימוץ קו אחד ומסוים על פני קווי-פעולה אחרים. ניתן להגדיר פירוש עצמאי לדרך הארגון והניהול המתאימה לכל מדינה ולשנותה בהתאם לחוקים השרירים בה. שאלת האדפטציה לחוקים הבינלאומיים פשוטה עוד יותר. המערכת הבינלאומית היא וולונטרית. ישראל יכולה לקשור עצמה בהסכמים עם גופים במערכת זו או לוותר על קשרים אלה. קשר כזה הוא רשות ולא חובה, ושאלת האופן או המידה בהם נשכרים או נפגעים אינטרסים ישראלים מהשתייכות לארגונים בינלאומיים, הוא שיקול ישראלי סוברני. בא-סימטריה הקיימת כיום בחלק לא מבוטל מהארגונים הבינלאומיים, תיטיב ישראל עשות אם תבחן מחדש, מדי פרק זמן, את יחסיה עם המערכת הבינלאומית, ולא תנהג כלפיה מעשה של "חיקוי מתוך התבטלות".

בשאלה השנייה, יש מקום להדברות אינטנסיבית עם הקהילות היהודיות בעולם במטרה להסדיר את מערכת היחסים בין ישראל כמדינה ריבונית שיש לה אחריות וחובות ככזו, לבין הקהילות היהודיות שרוב ענייניהן נוגעים לחי היום והשעה שלהם כ"אורחים" או קבוצות-ייחוד במדינות מגוריהם. דומה, שהעובדה שישראל טוענת חדשים לבקרים שהיא מדינת העם היהודי, מתפרשת בטעות על-ידי קהילות יהודיות בעולם פירוש מגוחך. המקרה הקיצוני ביותר של פרוש מגוחך, הוא שיהודים סבורים שהם יכולים לשבת מרצונם החופשי בתפוצות ובה בעת להשתתף בהכרעות פנימיות בישראל, שלהן השלכות ביטחוניות, לאומיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות. מדינת ישראל אינה יכולה להכתיב להם כיצד לחיות את חייהם "שם", אל להם לצפות שהם יכולים להכתיב לנו כיצד לחיות את חיינו "כאן". ישראל קבעה בחוק השבות שכל יהודי שירצה בכך, יוכל לעלות אליה בכל עת ויקבל מיד מעמד של אזרח שווה זכויות. בתחום הסיוע וההגנה על יהודים נרדפים - בודדים, קבוצות, או קהילות - תפעל ישראל לסייע ככל יכולתה, למעט מגבלות החלות עליה כמדינה מול מדינות אחרות. מובן, שאין סיבה שלא לנהל עם קהילות יהודיות דיאלוגים בכל עניין ונושא, במטרה להבין ולהתחשב בצרכי יהודים באשר הם. אולם: לא איומים, לא חרמות ולא תביעה להשתתפות בהכרעות פורמליות של מדינת ישראל השמורות לאזרחים בלבד. מי שרוצה ליטול בהן חלק, מוזמן לבוא, לחיות כאן את חייו ולהיות שותף מלא.

ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לחפש ולמצוא דרך להתאים עצמה ל-120 קהילות יהודיות שונות בעולם שלכל אחת מהן עשויה להיות דעה משלה על מהות היהדות ועל דרכי יישומה בריבונות הישראלית לרבות בתחום הממשל, החינוך, הטכסים, יחסי-דת ומדינה ועוד; ייעוץ - כן, הכתבה - לא! המחלוקת קיימת גם בשאלות דת וגם בשאלות מדינה. בשאלות מדינה, התשובה חד-משמעית": מי שאיננו חי כאן איננו משתתף בהכרעות.

טוב יעשו יהודי העולם, לעצמם וגם לישראל, אם יטכסו עצה במשותף כיצד לנהל מתוך שיתוף ותאום את פרשנויות ההלכה בעידן המודרני רב-התהפוכות, באופן שישרת היטב את כלל העם היהודי. בעבר היה זה הסנהדרין שטיפל בסוגיה. אינני בטוח שסנהדרין מתאים לכך גם כיום. המדינה אינה צריכה לעסוק בשאלות הלכתיות ואמוּניות; הרבנות הראשית בישראל היא המסגרת המקומית המשותפת שעושה זאת, אולם היא איננה מייצגת את מרבית יהודי התפוצות. הפיצול העצום בעם היהודי, תולדת למעלה מ-2000 שנות גלות, מקשה על הדברות בנושאי דת ואמונה וביחסי דת ומדינה. בהנחה שקהילות יהודיות תחיינה בתפוצות לפחות עוד מספר דורות, ברור כי ניתוקן זו מזו בכלל וניתוקן מישראל בפרט פוגע בסולידריות היהודית ובחוסנו של העם היהודי. דומני שמסגרת "אקומנית" (וִיעודית) מתמדת יהודית, דתית ועולמית, עשויה לחולל שינוי מהפכני עבור העם היהודי בתפוצות, בישראל וביחסים שבין השתיים. עניינים אלה חייבים להיות ברורים, מונחים על השולחן ומקודמים ברציפות ע"י הממשלה. בהירות ועקביות הן תמיד התחלות חיוביות למציאת פתרונות קונסטרוקטיביים.

תאריך:  17/07/2017   |   עודכן:  17/07/2017
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דמוקרטיה, משפט, דת - עת לרוויזיה
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
17/07/17 14:33
 
רפי לאופרט
19/07/17 11:55
 
הירונימוס
19/07/17 14:56
 
רפי לאופרט
19/07/17 16:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מחוללי הקמפיין נגד ראש הממשלה מאמצים טקטיקה שקופה למדי המבוססת על תובנה עממית מוכרת, לפיה טפטוף קונסיסטנטי של מסרים מונחי מטרה יניב תוצאה מקווה. הללו אף השכילו לשכלל את השיטה ופעילותם מעלה חשד לקיומה של מעין "תוכנית שלבים" סדורה, מול קהלי יעד משתנים, כאשר המטרה האולטימטיבית היא להמאיס את בנימין נתניהו על ה"Base" האלקטורלי שלו.
17/07/2017  |  רפאל בוכניק  |   מאמרים
בואו נחליט קודם כל מיהם אנשי ציבור.
17/07/2017  |  אפרים הלפרין  |   מאמרים
בשולי הכותרות: מיהו טרוריסט? תשאלו את היימן עודה מדוע כוחות הביטחון מחכים לפיגוע הבא? קַבלו את המוּתג השיווקי אבי גבאי ולקינוח אפקט חזן
17/07/2017  |  ציפי לידר  |   מאמרים
קמפיין ההדתה של ארגוני הקרן החדשה ממשיך במלוא המרץ. עמותות שונות יוצאות נגד כל סממן יהודי במערכת החינוך וקוראות להורים לספר להן על כל מקרה איום שכזה. רק תחשבו איך היינו מגיבים אם תופעה כזו הייתה מתרחשת באירופה. להגנתם הם טוענים שאינם מתנגדים ליהדות אלא 'לממסד הדתי'. כמובן, הרי זו טענה הרבה יותר פופולרית. אנחנו אוהבים את היהדות, אנחנו רק מתנגדים לחז"ל/לפרשנות האורתודוקסית/לממסד הרבני. טענה יפה, אך היא אינה עומדת במבחן המציאות.
17/07/2017  |  בנימין שינברג  |   מאמרים
ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בהונגריה הוא בראש וראשונה בעל משמעויות כלכליות. שיתוף פעולה עם ישראל בתחומי האנרגיה, מים ומערכות רכב אוטונומיות הוא אינטרס הונגרי חשוב. הונגריה מתעניינת ברכישת גז מישראל, ובפיתוח מערכות רכב אוטונומיות, שכן יש בה מפעלים לייצור מנועי מכוניות ושאר חלקי חילוף.
17/07/2017  |  שלמה פרלה  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il