|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
תהליך הפקת הלקחים על-ידי ישראל בעקבות הפיגוע בהר-הבית חייב לכלול גם הכרה והכרזה שכל עוד המשפחה ההאשמית שולטת בעבר-הירדן המזרחי, בחסדי ישראל, היא עצמה מהווה מכשול ליישום "פתרון" שתי המדינות ● לעומת זאת, כאשר היא לא תשב בארמונה, מדינה פלשתינית תוכל להיכון ממזרח לירדן ולשמש אופק מדיני לערביי ארץ ישראל
|
|
עבדאללה מלך ירדן [צילום: סוזן וולש/AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| ישראל הרשמית נזהרת יותר מדי בכבודו של מי ששלטונו מחזיק מעמד רק בזכותה. במקום להכיר לה טובה הוא יורק לבאר שממנה הוא שותה, ואינו מרסן את שליט רמאללה, אף הוא מי ששלטונו מחזיק מעמד בזכות ישראל. | |
|
|
|
|
ב-1994 חתמה ישראל על הסכם שלום עם ירדן. בעשותה כך השלימה ישראל עם קריעת עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל השלמה באמת, התנ"כית והמנדטורית, על-ידי צ'רצ'יל ב-1922 והכירה במצב של שתי מדינות, שני עמים, שתי גדות. בכך מבחינתה בוצע "פתרון" שתי המדינות. כל הדרישות מישראל מאז ועד היום מטרתן לגזול מישראל את כבשת הרש המצומצמת שנותרה בשליטתה, כחמישית מהארץ ההיסטורית.
במסגרת ההסכם העניקה ישראל זכויות מסוימות לכובש הירדני, זה שכבש את יהודה ושומרון ומחצית ירושלים ב-1948, ובניגוד לכל היגיון נתנה פרס לתוקפן, לו ולוואקף המוסלמי. הפרס: השליטה המעשית בהר-הבית. במקום להסתפק במעמד של "מגן המקומות הקדושים" הפך שליט רבת-עמון למי שמתערב לעתים קרובות בענייני ירושלים ופוגע בריבונות הישראלית בלב בירתה. גם אחרי רצח השוטרים בהר-הבית לא סטו דובריו של המלך ממנהגם וגינו את ישראל במקום את הרוצחים והמחבלים ושולחיהם.
לעומתם, ישראל הרשמית נזהרת יותר מדי בכבודו של מי ששלטונו מחזיק מעמד רק בזכותה. במקום להכיר לה טובה הוא יורק לבאר שממנה הוא שותה, ואינו מרסן את שליט רמאללה, אף הוא מי ששלטונו מחזיק מעמד בזכות ישראל.
תהליך הפקת הלקחים על-ידי ישראל בעקבות הפיגוע בהר-הבית חייב לכלול לא רק טיהור יסודי של הר-הבית, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, מכלי נשק, ולא רק הקפדה על חופש התפילה לכל, כולל יהודים, בהר-הבית, אלא גם הבהרה ליושבים ברמאללה וברבת-עמון, כמו גם לעולם כולו, ש"פתרון" שתי המדינות כבר קיים בשטח, ושהוא ייראה לעיני כל כאשר הרוב הפלשתיני בעבר-הירדן המזרחי יתפוס את השלטון ברבת-עמון. אם יש סיכוי כלשהו ל"פתרון" שתי המדינות, הרי שהכוונה לחלוקה של ארץ ישראל השלמה באמת ולא לחלוקתה של ארץ ישראל המערבית.
למעשה, כל עוד המשפחה ההאשמית שולטת בעבר-הירדן המזרחי, בחסדי ישראל, היא עצמה מהווה מכשול ליישום "פתרון" שתי המדינות. לעומת זאת, כאשר היא לא תשב בארמונה, מדינה פלשתינית תוכל להיכון ממזרח לירדן ולשמש אופק מדיני לערביי ארץ ישראל, בלי שיהודי או ערבי כלשהו ייאלץ להיות מגורש מביתו למען "שלום" שקרי. המשפחה ההאשמית קיבלה את השלטון מידיו של הכובש הבריטי במזרח התיכון ובארץ ישראל, שאז כמו היום שגה (יחד עם הקולוניאליסטים הצרפתיים) בקריאת המציאות במזרח התיכון ובהקמתן של מדינות מלאכותיות בגבולות בלתי אפשריים: עבר הירדן, עירק, סוריה ועוד. זרעי התוהו ובוהו הנוכחי במזרח התיכון נזרעו על-ידי המעצמות מלפני מאה שנים. בריטניה וצרפת אינן עוד מעצמות, אבל תוצאות שגיאותיהן ניכרות בשטח עד היום.
|
|
הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
|
|
| תאריך:
|
19/07/2017
|
|
|
עודכן:
|
19/07/2017
|
|
רון בריימן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אבנר צפוני
|
19/07/17 12:31
|
|
|
|
|
|
שוחר-שלום
|
19/07/17 16:30
|
|
|
|
|
|
יהודי מפוכח
|
19/07/17 23:25
|
|
|
|
2
|
|
ירדן המזוייפת
|
19/07/17 12:43
|
|
|
|
3
|
|
קורצאק
|
19/07/17 14:03
|
|
|
|
4
|
|
אברהם 101010
|
19/07/17 16:08
|
|
|
|
|
|
סב
|
28/07/17 01:24
|
|
|
|
5
|
|
פרופ' אלישע האס
|
19/07/17 16:51
|
|
|
|
|
|
אבנר צפוני
|
20/07/17 10:10
|
|
|
|
6
|
|
אלימלך
|
19/07/17 17:19
|
|
|
|
7
|
|
יהודי מפוכח
|
19/07/17 21:16
|
|
|
|
8
|
|
אבנר צפוני
|
20/07/17 05:58
|
|
|
|
9
|
|
אדוה נוה
|
26/07/17 16:34
|
|
|
|
10
|
|
הנ"ל אמת אבל
|
27/07/17 20:53
|
|
|
|
11
|
|
אקטואלי
|
14/08/17 07:50
|
|
|
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין תקף (יום ב', 17.7.17) את יו"ר הפרלמנט הירדני, עאטף א-טרוואנה, בעקבות דברים שנשא בפרלמנט ובהם שיבח את מבצעי הפיגוע בהר-הבית ביום שישי.
|
|
|
|
|
ספרו של עובדיה ירושלמי "חמש הדקות הארוכות "(בהוצאת אחיאסף) החזיר אותי 50 שנים אחורה, לתקופה שבה ריכזתי באגף המזרח התיכון במשרד החוץ את נושא יהודי ערב במהלך מלחמת ששת הימים ולאחריה. בראש האגף עמד אז הסמנכ"ל שלמה הלל, לימים שר ויו"ר הכנסת, ובראש מחלקת מזרח התיכון עמד שאול בר חיים. היו אלה ימים ולילות של חרדה ושל פעילות דיפלומטית כדי לסייע לקהילות היהודיות הקטנות שנותרו במדינות ערב והפכו כמו בכל מלחמות הערבים בישראל לשעיר לעזאזל, כנקמה על תבוסת צבאותיהם. מחשש לפגיעה ביהודים, הפעילות הדיפלומטית התנהלה בחלקה בדיסקרטיות. סייעו לנו במשימת ההצלה מדינות ידידויות, ארגונים בינלאומיים, הצלב האדום הבינלאומי, ארגונים יהודיים בארה"ב ובאירופה ואישי ציבור, שנרתמו למשימת ההצלה של שאריות הפליטה של הקהילות היהודיות במדינות ערב.
|
|
|
|
|
מאבק על הובלת יחסי החוץ הוא תופעה ידועה במדינות רבות, כולל בארה"ב – שם המאבק הוא בין הבית הלבן לבין מחלקת המדינה. אלא שממשלו של דונלד טראמפ מגמד את משרד החוץ שלו בצורה יוצאת דופן, כולל דרישה לקצץ 30% מתקציבו. והיכן השר רקס טילרסון? תומך בקיצוץ, ובעצמו הולך ונעלם – מעלה ניתוח של אהרון מילר וריצ'רד סוקולסקי – שעבדו שנים רבות במשרד החוץ – המתפרסם בעיתון USA Today.
|
|
|
|
|
יו"ר הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הניה נשא ב-5 ביולי את נאומו הראשון כמנהיג החדש של התנועה לאחר שהחליף באמצעות בחירות פנימיות את ח'אלד משעל. הנאום נישא בפני קהל רב ובהם בכירים מתנועת חמאס ומפלגים אחרים שבאו למלון משתל בעיר עזה לשמוע אותו והוא שודר בכמה ערוצי טלוויזיה ערביים ובשידור חי בפייסבוק.
|
|
|
|
|
במלחמת השחרור, בספטמבר 1948, לא הצליח ראש הממשלה דוד בן-גוריון להעביר בממשלה החלטה על מבצע שיתחיל בלטרון, יתקדם מזרחה לרמאללה וליריחו ויגרום לנפילתו של אזור יהודה - חברון, בית לחם, גוש-עציון ועוד לידי ישראל. לימים קרא בן-גוריון לאי-ביצוע המהלך בכינוי האלמותי בכייה לדורות. החמצה זו תוקנה כעבור 19 שנים, בשלב השני של מלחמת השחרור, כלומר במלחמת ששת הימים. החמצה זו גורמת לרבים, גם כיום, לקרוא לאזור יהודה - מקור שמו של העם - בכינוי "שטחים" ואפילו "שטחים כבושים", מתוך בערות או רשעות.
|
|
|
|
|
