הכורדים העירקים קיימו השבוע קמפיין בוושינגטון, שנועד להביא לתמיכה אמריקנית ברעיון של היפרדות הכורדים מעירק והקמת מדינה עצמאית, שיובא למשאל עם בספטמבר. כאשר ממשלת עירק מתנגדת למהלך וארה"ב בעצמה מחויבת לרעיון של עירק מאוחדת, יהיה מדובר במאבק מייגע.

בראיון לאתר Foreign Policy אמר פלאה מוסטפא בכיר, שר החוץ באוטונומיה הכורדית, כי מטרת המסר היא להעביר לאמריקנים שהאוטונומיה הכורדית היא הפתרון ולא הבעיה. לדבריו, ארה"ב יכולה למלא תפקיד חשוב בתהליך ובהבאת הממשלה הכורדית והעירקית לשולחן המו"מ. התקווה היא, אומר בכיר, שארה"ב תוביל ליחסים שוויוניים בין שתי הממשלות.

האוטונומיה הכורדית הוקמה בשנת 2005 וזכתה לתשבחות על חלקה במלחמה נגד דאעש. כורדים רבים מאמינים שממשלת עירק לא כיבדה את זכויותיהם, כאשר לפי החוקה עליה להעביר לאוטונומיה הכורדית 17% מהתקציב הלאומי. בשנת 2014, בעקבות מחלוקות בנושא הנפט, ראש-ממשלת עירק דאז, נורי אל-מאלכי, לא העביר את הסכומים המיועדים והביא בכך למשבר פיננסי באזור.

משאל העם, שייערך ב-25 בספטמבר, איננו הראשון. בעבר בוצע משאל עם לא-רשמי שבו הכורדים הצביעו בעד עצמאותם. כעת מדובר במשאל עם שנערך על-ידי הממשלה המקומית. במהלך ביקורו בארה"ב, נפגש בכיר עם גורמים רבים בתקווה שהם יעזרו למטרה הכורדית. אבל עדיין לא בטוח שארה"ב תהיה בצידם.

פקידים אמריקנים טוענים, כי עירק חזקה, יציבה ומאוחדת, היא הפתרון למלחמה בטרור ולמניעת חזרתם של דאעש או קיצונים דומים. כמו-כן, ארה"ב חוששת מתגובתן של מדינות כמו אירן וטורקיה, הרואות במדינה כורדית עצמאית איום קיומי. חששן הוא, שהקמת מדינה כורדית עצמאית בעירק, תעלה דרישה דומה מצד הכורדים הנמצאים במדינותיהם.

יש לזכור, כי משאל העם מדבר רק על הרצון להיפרד מעירק. תהליך ההיפרדות אמור להיות ארוך. בשנת 2005, למרות שהכורדים הצביעו בעד היפרדות, הדבר לא קרה. אולם, הדבר הגדיל את כוח המיקוח שלהם בדיונים על החוקה העירקית החדשה, שעיגנה את מעמד האוטונומיה הכורדית כיחידה מסוגה בעירק. תמיכה בהיפרדות במשאל העם הנוכחי יכולה לעשות הרבה יותר, גם מבחינת מו"מ בין שתי הממשלות וגם בהשפעתה על הבחירות שיתקיימו באפריל 2018.

נכון לעכשיו, הצדדים מתייחסים לנושא ברוגע. הכורדים רוצים שהאמריקנים הם אלו שיגשרו בין הצדדים. בכיר אמר שלאור שיתוף הפעולה ההדוק בין שתי הממשלות בשנים האחרונות, ארה"ב תעמוד לצידם של הכורדים.