חבורת נערים בני-עשרה שצעקו "הלאה המשטר" הציתה את אבק השריפה של מלחמת האזרחים בסוריה. הקבוצה נעצרה ועונתה בידי שירותי הביטחון של
בשאר אסד בעיר דרעא – וכעת עיר זו, שהפכה לסמל ההתקוממות, עשויה גם להיות המקום בו יגוועו החלומות על הדחתו של הנשיא.
הרובים דממו בעיר בשעה 12:00 בצהרי 9 ביולי, כאשר נכנסה לתוקף הפסקת האש עליה הסכימו ארה"ב ורוסיה. היו עוד ועוד נסיונות כושלים להפסיק את הקרבות, מזכיר אקונומיסט, בהם נהרגו 400,000 איש. זו הנוכחית, אם תחזיק מעמד, עשויה לפתוח את הדלת לשיתוף פעולה עמוק יותר בין וושינגטון ומוסקבה. זה עשוי להוביל לסוג של שלום, שמחירו יהיה פיצולה של סוריה לאיזורים הנשלטים בידי מעצמות שונות – כאשר אסד שולט בחוף המערבי, מולדתה של משפחתו העלאווית.
לא ברור האם הפסקת האש תחזיק מעמד, מדגיש השבועון. חודשים של פגישות חשאיות בין פקידים אמריקנים, רוסים וירדנים ברבת-עמון הובילה לעסקה נטולת שיניים. רוסיה הבטיחה לפרוס כוחות שיטור באזור הפסקת האש, בשלושה מתחמים דרומיים בגבולות עם ירדן וישראל. לעומת זאת אמרו דיפלומטים אמריקנים, כי ההרכב של כוחות הקרקע עודנו במו"מ. נכון לעכשיו הפסקת האש מחזיקה מעמד, אבל היא עלולה לקרוס כמו קודמותיה בהעדר כוח לאכוף אותה.
דונלד טראמפ ו-
ולדימיר פוטין מאוד רצו שייצא משהו מפגישתם הראשונה וכך נולדה הפסקת האש – הנראית מוקדמת מדי.
עם זאת, הגאוגרפיה עשויה לאפשר להפסקת האש להחזיק מעמד. היא משתרעת על פני שטח קטן מזה של קודמותיה – דרעא, מחוז קוניטרה ומחוז סוואידה - ויש בשטחה פחות קיצוניים ופחות מורדים העלולים לפוצץ אותה. המורדים בדרום הם פחות מרדניים, כי ירדן מחזיקה אותם קצר כדי שלא יסכנו אותה.
הפסקת האש היא תוצאה של התוכניות הרוסיות לסיים את המלחמה. מאז חודש ינואר היא ניהלה שיחות עם אירן וטורקיה, התומכות בצדדים היריבים, במטרה ליצור ארבעה איזורים של "הפחתת מתח", בהם יסכימו המורדים ואסד להפסיק לטבוח זה בזה. הרעיון הוא שבכל אזור תפקח מעצמה אחרת. האזור הדרומי אמור להיות הראשון מבין הארבעה, וההסכמה האמריקנית לגביו מהווה גם מבחן לכנות כוונותיה של מוסקבה. "בקרוב נראה האם הרוסים רוצים או אפילו מסוגלים להשתלט על אסד והאירנים", אומר דיפלומט מערבי.
אם הפסקת האש תחזיק מעמד, צופה אקונומיסט, יהיה זה בין היתר משום שאסד ובעלי בריתו בטהרן יראו אותה כהזדמנות לחזק את שליטתם באיזורים שכבשו, לדחוק את המורדים מאיזורים אחרים ולהפנות את הכוחות הנתמכים בידי ארה"ב נגד אנשי דאעש המחזיקים באיזורי הנפט במזרח המדינה. מזכיר המדינה,
רקס טילרסון, אומנם אמר שארצו אינה רואה "תפקיד ארוך טווח למשפחת אסד", אך סילוקו של הרודן הרצחני לא יהיה אפשרי בלא תמיכתן של רוסיה ואירן.
אם משהו נותר ללא שינוי בשנה האחרונה בגישה האמריקנית כלפי הסכסוך בסוריה – הן בממשל אובמה והן בממשל טראמפ – זוהי האמונה שרוסיה יכולה לסיים את הקרבות ולרסן את אירן. טילרסון מאמין שהצדדים מותשים מהמלחמה. השבועות הקרובים ילמדו עד כמה הנחה זו תואמת את המציאות.