שוב ושוב, ללא הרף, אתה שומע את הביטוי המטריד הזה משודר ברדיו, בטלוויזיה ועל גבי התקשורת האלקטרונית. שדרנים וקרייני חדשות אוהבים לפתוח את דבריהם בביטוי: ... ברחוב... נרצח ישראלי חף משפע. מחבל ערבי התנפל עליו עם סכין ביד ודקר אותו חמש (או שש) פעמים בצווארו...
אם הישראלי באמת חף מפשע כמו שאומרים בחדשות, הייתם נוטים לחשוב שמותר לרצוח ישראלי שאינו חף מפשע? כמה ישראלים, באותה סביבה שבחר בה המחבל הנתעב לבצע את זממו, היו לדעתכם חפים מפשע, וכמה לא? כיצד בוחר מחבל ערבי מתועב את הישראלי ה'חף מפשע' כיעד? האם זו נוסחה ערבית מקודשת – לבקש את נפשם של חפים מפשע בלבד? הייתכן שהערבים מבקשים מכל החפים מפשע שנותרו לרגע בחיים (אנחנו היהודים) להבין את גודל המאורע ההיסטורי שהתרחש? האם מבקשים אותנו שוב ושוב, בעקשנות ובנחישות מעוררת כבוד באו"ם ובאירופה הנוצרית, לארוז את החבילות ולעזוב את הארץ? כי הערבים הבטיחו לנו מקדמת-ד.נ.א שלהם הספוגה בגנטיקה מדברית לגרש אותנו מארצם ו/או להשליך אותנו לים.
אולי הווילה המרשימה של
אהוד ברק מעניינת את האחוריים שלהם – הם רוצים את מדברם. אולי אנחנו וברק חיים בעולם הנדל"ן ואילו הערבים במציאות שבה השמש יוקדת וממיסה חמאה שעל הראש? האם משתמע מצורת השימוש הנפוצה בביטוי כה עז של חפות כי הפשע הלא מדובר, שממנו אולי אנו חפים - הוא שהותנו בארץ אסורה? זה לא הערבי, כמובן, שחושב כך. זה היהודי שחושב כי הערבי חושב כך ולכן אינו חף. ולכן הקריין הישראלי המהוקצע מצהיר, בלשון מושחזת כמו סכין, מדי רצח בהירצחנו - נרצחים פה חפים מפשע.
ריבונות מופלאה
בנוסף, צפה עוד שאלה כמו גווייה שהרקיבה בנהר, את מי שאינם חפים מפשע – מותר, אולי רצוי, לרצוח? כלומר, ברור שזה מה שערבים עושים, הם רוצחים רק חפים מפשע. ואנחנו היהודים – רוצחים רק את אלה שאינם חפים מפשע? איך קושרים את הפשע לקורבן אנושי המהלך לתומו ברחוב, אפילו הוא חייל, אפילו הוא שוטר או מג"ב? ידוע שבארצות התרבות העונש המושת על רוצחיהם של משרתי החוק – חמור בהרבה. אם אדם רוצח אזרח ברחוב – הוא נענש, אבל אם הוא רצח שוטר או חייל הוא רוצח בנוסף גם חלק ממנגנון השלטון. כל זמן שבאדר-מיינהוף רצחו בנקאים שמנים וגזלנים (בעיני אנרכיסטים) - זה נשמע די נורמטיבי ואפילו אהוד. עשו כזאת ברוסיה, בפאריס ועל חודה המדויק להחריד של גיליוטינה ובכל מקום שהפריח תרבות ומוזיקה קלאסית. אבל כשהכנופיה החלה לרצוח שוטרים ונהגי מוניות – נדם קולם של ההמונים המשולהבים.
האם זה ביטוי שצמח בשמאל הקיצוני ובקרב האנרכיסטים-פאשיסטים – חף מפשע? כי לשמאל הקיצוני והליברלי יש דעה ברורה מי חף ומי לא - תראו איך הם תומכים בערבים ברחוב ובאקדמיה העולמית. האם ייתכן (יש מצב?) שהישראלים כלל ועיקר אינם חפים מפשע וכי פשעם הינו השתלטות ברברית על הריבונות המופלאה והמניבה של הערבים בהר-הבית? בירושלים? בארץ ישראל?
ואולי, כמו שאמרו, למשל ושנינה, בקישינב, שהייתה גם היא, בזמנה, אחת מבירות עולם המוסר והמצפון האוניברסלי, מעין וותיקן מבוצר לתיקון גנטי – היהודים אשמים מאז ומתמיד. כי רק הם, תמיד בעקשנותם – נותרו יהודים?
בינתיים, עד שנחליט ברוב ישראליותנו המשפטנית האם אנחנו חפים או לא מפשע – הם ממשיכים להרוג יהודים. תסלחו לי, היום לא צריך להיות היטלר כדי לרצוח יהודים חפים מפשע – מספיק לקום בבוקר, לפהק, לצאת לרחוב ולדחוף סכין...
ולכן ברצוני לסגור את הנושא בצורה מה-זה מעצבנת: אנחנו - לא ישראלים חפים מפשע. כולנו אשמים. אנחנו מחמשים את האויב הנורא שלנו במו ידינו. אמר מי שאמר והוא בהחלט לא אידיוט כמוני: כאשר האויב שלך חסר מצפון - אזי מצפונך משמש בידיו נשק מכריע.
