בית המקדש כמקום חיבור בין הבורא לברואיו

בית המקדש הוא קו התפר, מקום החיבור בין הבורא לברואיו. הוא מקום השראת השכינה "וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ', ל"ד). בהקמת המשכן באה השכינה לשהות מנו דרך קבע. מאז חרב בית המקדש מוטלת על כל יהודי החובה להתאבל על חורבן הבית ולצפות ולייחל שיבנה במהרה בית המקדש השלישי. האבל על החורבן מלווה אותנו כבר מאות בשנים, ואנו חיים אותו יום יום. בכל תפילה, בברכת המזון ואפילו בברכת "מעין שלוש" אנו מתפללים ומתחננים על בניין המקדש.

מה לא מספיק במציאות שלנו בה עם ישראל נמצא בארצו, חי במדינתו המתפתחת? ומה יהיה שונה כאשר בית המקדש השלישי יבנה?

מטרתן של הקרבנות היה לחבר את הבורא לברואיו. משמרות הכהונה והלוויה היו מוכנים ומזומנים לקבל כל יהודי וקורבנו שרצה להקריב כדוגמת קרבנות נדבה, קרבנות תודה וחטאת. קרבנות אלו באו מלבבות פועמים של יהודים הרוצים לעשות רצון ה' מתוך אהבה גמורה ולהתחבר אל מקום הקודש.

התמיד של בוקר והתמיד של בין הערביים הביעו את הקשר היומיומי שלנו עם הקב"ה הן בבוקר והן בערב. הקב"ה חפץ בקשר זה ומקבל את קורבנותינו לרצון, אולם אז מגיע השבר הגדול. הקב"ה אינו מעוניין בעבודתנו ובקרבנות שלנו ומחריב את בית המקדש. המקום שאיחד את כולנו עם הקודש מתוך אהבה רבה ננטש והופקר בידי גויים טמאים השמים צלם בהיכל. בית המקדש שביטא באופן השלם ביותר את השראת השכינה בעם ישראל, החיבור שלנו לקב"ה, על-ידי חורבן הבית פסקה הנבואה מעם ישראל. חסרון זה גרם למציאות חיים חדשה של בלבול וחוסר הבנה של מהו רצון ה' בעולם. השפעת החורבן הורגשה בתחומים שונים, נמנה את העיקריים שבהם:

• בתחום הדמוגרפי - האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל התמעטה. רבע מהאוכלוסייה היהודית נהרגה במרד, כאשר עיקר האבדות בגליל ובאזור ירושלים. שבויים רבים וגלו לחוץ לארץ ונמכרו שם לעבדים.

• בתחום הכלכלי - נחרבו ערים ועיירות בגליל ובאזור יהודה וירושלים. החקלאות נפגעה קשות עקב שריפת השדות והמטעים, כמו-כן הוגלו החקלאים במהלך דיכוי המרד. בנוסף לכך הופקעו אדמות שחלקם נמכר לבעלות זרה והיהודים נאלצו לשלם דמי אריסות כבדים ביבול ובכסף.

• בתחום הרוחני - חורבן בית המקדש שהיה המרכז הדתי הלאומי של העם היהודי בארץ ובעולם חיסל למעשה את ההנהגה הדתית והמדינית של העם וגרם לחוסר יכולת לביצועם של מצוות הקשורות בעבודת בית המקדש במהלך היום יום. חורבן הבית גרם לתחושה של נתק בין הבורא לברואיו וללא בית מקדש אין תכלית לקיומו של העם. הופסקה העלייה לרגל לבית המקדש ובוטלה עבודת הקרבת הקורבנות. שכבת הכהונה שהנהיגה את עם נפגעה קשות. בוטל מוסד הסנהדרין שמקום מושבו היה בבית המקדש. העם נותר ללא סמכות הנהגה עליונה בענייני דת ומשפט. מעמדה של ירושלים כמרכז דתי לאומי נפגע. נפסקה העלייה לרגל, ותרומת "מחצית השקל" לבית המקדש הופסקה. מעמדה של העיר נפגע קשות.

מאז ועד היום מצווים אנו לזכור ולא לשכוח את האהבה שהייתה ביננו לבין הקב"ה. היום בכל בית יהודי על הקיר יש זכר למקדש, ובכל שמחה של חתונה שוברים את הכוס זכר לשבר הגדול. בימי בין המצרים אנו מצווים לשבת ולהתאבל על החורבן בצום תשעה באב. בכדי שבית המקדש יבנה שוב, מחויבים אנו לבנות את בית ה' בתוך לבנו. הבית הפרטי שלנו אמור להיות בית מקדש מעט להשראת השכינה דמוי בית המקדש.