יותר ויותר מעסיקים גדולים בארה"ב מצמצמים ואף מבטלים את האפשרות לעבודה מהבית וחוזרים למודל המסורתי של מקום העבודה – מדווח וול סטריט ז'ורנל. בין אלו נמצאים IBM, בנק אמריקה, בסט ביי והוניוול. הסיבות: הצורך במגע הדוק יותר עם הלקוחות והרצון לפקח טוב יותר על העובדים.

החזרת העובדים למשרדים אינה קלה, אמרו מנהלים לעיתון. מי שעובדים מרחוק קובעים לעצמם את שעות העבודה ואת דרכי ביצועה, והם מתקשים לתפקד בחללים הפתוחים המקובלים ולקבוע מועדי ישיבות ופגישות. רוב גדול של המעסיקים האמריקנים עודם מאפשרים לחלק מן העובדים לעבוד מרחוק, אבל שיעור העובדים בפועל בצורה כזו ירד אשתקד ל-22% מכלל המועסקים לעומת 24% בשנה הקודמת.

החזרה למשרדים יכולה להיות ממש מפחידה, אומר אנדרו מארדר, אנליסט בחברת קאפטרה, שעבד מביתו במשך שלוש שנים. הוא התרגל לעבוד בכל שעה כדי לעמוד בלוחות הזמנים, ואילו במשרד עליו להיאבק בצורך להתנהל לפי שעות עבודה מוגדרות – מה שכבר גרם לו להחמיץ את הדד ליין. הממונה עליו נחלץ לסייע לו באמצעות פגישות שבועיות, בהן תוכננה חלוקת העבודה שלו, סדר היום שלו נקבע ונכנסו לתוכו משימות החל מישיבות צוות וכלה בשיחות טלפון.

המעסיקים מאשרים שאין בעיות תפוקה עם העובדים מרחוק. להפך: מחקרים מגלים שהתפוקה שלהם עשויה להיות גבוהה יותר, משום שאם אינם מבזבזים זמן בתיקשור עם עובדים אחרים. עם זאת, המנהלים רוצים לראות במו עיניהם את צוותיהם ומוכנים להקריב למען כך חלק מהיעילות, והמגמה הזו גוברת בתקופות של בעיות וארגון מחדש.

סמנכ"ל הכספים לשעבר של חברת טרה-פארק, ג'ורג' בנארויה, ראה גלים של עובדים באים והולכים בעבודה מרחוק. החזרה למשרדים הייתה לעיתים קרובות מאכזבת מבחינת החברה. עובדים שהתרגלו לשטח הפרטי שלהם ולשימוש בלעדי בציוד בבתיהם, נאלצו להצטופף בשטחים משותפים, להתחלק במגרשי חניה עמוסים ולהמתין בתור ליד המדפסת. גם האגו שלהם נפגע: כאשר עבדו מהבית והגיעו מדי פעם למשרד, היו המנהלים מקדישים להם זמן במיוחד – וזה נפסק כאשר הפכו להיות עובדים רגילים.

IBM, שבמשך זמן רב קידמה עבודה מרחוק, מציעה בחודשים האחרונים לאלפי עובדים לשוב למקומות שעזבו במשרדיה או לבקש תפקידים חדשים; מי שאינו מעוניין, יכול לעזוב את החברה. דייב וילסון, מנהל שיווק בענקית המיחשוב, התנסה בצדדים הפחות-זוהרים של עבודה מהבית: שני ילדיו הקטנים הפריעו לו שוב ושוב והוא חש בודד ומנותק מעמיתיו. לדבריו, הוא היה להוט לחזור למשרד, בהיותו "הטיפוס של מכונת הקפה" – מי שאוהב להתרועע עם חבריו. לווילסון חסרו גם הוויכוחים והשיחות, כולל אלו שמתלהטים עד כדי כמעט מגע פיזי מרוב התלהבות.

מנהלי IBM רוצים לעודד את המתח היצירתי הזה, מציין וול סטריט ז'ורנל, והחברה השקיעה 750 מיליון דולר בפיתוח מחדש של משרדיה, כאשר במרכזם עומד הרעיון של עבודת צוות. היא גם הכשירה 160,000 עובדים בדרכים לעבוד בצורה יותר קבוצתית. ג'וני סיילור, שעבד ממרחק עבור IBM בעיר אוסטין, עוזר להחזיר עובדים כמותו לתרבות המשרדית, ולדבריו המשימה העיקרית היא להרגיל אותם לעבוד בצוות במקום לבדם.

רשת בסט ביי אפשרה ל-5,000 מעובדי המטה שלה לבחור האם לעבוד מבתיהם או ממשרדיה, אבל סיימה מדיניות זו ב-2013. דובר החברה מסביר, שהבעיה העיקרית הייתה העדר שליטה: "למנהלים לא היו כלים לבצע את עבודתם". ארבע שנים מאוחר יותר, הרווח הנקי של בסט ביי הוכפל ושער המניה שלה עלה גם הוא ביותר מ-200%, אם כי החברה אינה להוטה – לפחות בפומבי – לקשור בין הדברים.