חברת Pocket Living בונה דירות קטנות בלונדון מאז 2005, וציפתה שרוב לקוחותיה יהיו צעירים בשנות ה-20 לחייהם. אלא שכיום הגיל הממוצע של הרוכשים הוא 32 ונמצא בעלייה: זוגות ללא ילדים שגם לא מתכננים להפוך להורים.

המגמה הזאת אינה ייחודית ללונדון, כותב אקונומיסט. ל-9% מנשות וולס ואנגליה שנולדו בשנת 1946 אין ילדים; בשנתון של 1970 השיעור הוא 17%. בגרמניה מגיעות 22% מהנשים לשנות ה-40 לחייהן בלא ילדים; בהמבורג מדובר על 32%. אבל לא מדובר בהכרח על תופעה שלילית; השבועון טוען שמוטב לכנות זאת "עידכון של מסורת עתיקת יומין".

בכמה ממדינות אירופה – כמו גרמניה ואיטליה – שיעור הילודה נמוך ושיעור חסרי הילדים הוא גבוה. לעומת זאת, בבריטניה ובאירלנד יש שיעור ילודה גבוה (במונחים אירופיים) לצד מספר גדל של משפחות ללא ילדים. ואילו במדינות הקומוניסטיות לשעבר, שני המדדים נמוכים. במדינות רבות בהן שיעור חסרי הילדים הוא גבוה, שיעורו היה גבוה עוד יותר בתחילת המאה ה-20, והילודה הגבוהה בשלהי המאה הקודמת היא הנראית כסטייה מן הנורמה.

"זה משהו שדורש הסבר אבל לא ארוך במיוחד", אומרת הסופרת הגרמנייה טניה קינקל, שלא הולידה ילדים משום שלא מצאה את בן-הזוג המתאים. בחלק המערבי של גרמניה מתחברת הסלחנות כלפי חוסר ילדים לדעה השלילית על אימהות עובדות; עד לאחרונה היה קשה למצוא שם מעונות יום ואם עובדת שהכניסה ילד למעון כזה כונתה "אימא עורב". התופעה של חוסר ילדים מתרחבת גם באיטליה ובספרד, משום שגם בהן אין יותר מדי התחשבות באימהות עובדות.

מדעי החברה לעומת מורות

יפן היא הדוגמה הטובה ביותר, סבור אקונומיסט. גם אם לא היה לחץ על אימהות יפניות להפסיק לעבוד – ויש לחץ כזה – הם היו נדחפות לכך בשל אווירה משרדית ברוטלית. בחברות היפניות כל אחד אחראי לכל דבר, מתלוננת אדריכלית המתגוררת בטוקיו, ולכן איש אינו מעז לעזוב מוקדם – מה שהופך את השילוב של הורות ועבודה לכמעט בלתי אפשרי. התוצאה: מספר היפניות ללא ילדים זינק מ-11% של ילידות 1953 ל-27% בשנתון 1970.

יש סיבות רבות, מורכבת ולעיתים חופפות להעדר ילדים. מעטים לא רצו אותם מלכתחילה. אחרים לא מוצאים את האדם הנכון. יש מי שמתאהבים בהורים שכבר מרגישים מסופקים מצאצאיהם הנוכחיים. קיימות בעיות רפואיות. רבים דוחים את ההורות לשלב מתקדם יותר בקריירה, ואז נעשה מאוחר מדי.

כמעט בכל רחבי העולם, הנשים המשכילות הן בעלות הסיכוי הטוב יותר להימצא בין חסרי הילדים, והשיעור הגבוה ביותר שלהן מצוי בקרב מי שההשכלה הגבוהה שלהן איננה מקצועית. קחו לדוגמה את ילידות שנות ה-50 בשבדיה: ל-33% מבוגרות מדעי החברה אין ילדים, לעומת 10% מהמורות ורק 6% מהמיילדות. נכון, שני המקצועות הללו כנראה מושכים מראש נשים יותר אימהיות, אבל הם גם מעניקים יותר ביטחון תעסוקתי – וגם זה משפיע על ההחלטה האם ללדת.

חלק מחסרי הילדים אומללים עד אין קץ, אבל זה לא נכון לגבי כולם. אקונומיסט מצטט מחקר רב-לאומי של הדמוגרפים רייצ'ל מרגוליס ומיקו מירסקילה מצא, כי בני 40 ומעלה חסרי ילדים במדינות הקומוניסטיות לשעבר, רק קצת פחות מאושרים ממקביליהם ההורים. ואילו במדינות האנגלו-סקסיות, המצב הפוך – גם כאשר מדובר באנשים צעירים יותר. וכיצד הם ממלאים את זמנם? למשל בפעילות צדקה: זה מה שעושים 42% מחסרי הילדים בגרמניה. חסרי הילדים גם נוטים לתת יותר כסף לצדקה, הן בחייהם והן בצוואותיהם – ודי ברור מדוע.

יותר גברים מאשר נשים

נתון מובהק נוסף הוא שחלקם של הגברים בחסרי הילדים גדול מחלקן של הנשים, וזאת למרות שתקופת הפוריות שלהם ארוכה יותר. ל-22% מהגברים הבריטים שנולדו ב-1958 לא היו ילדים בשנת 2004, לעומת 16% מהנשים. יש קשר בין מגמה זו לבין שוק העבודה וההשכלה: לצרפתי מובטל היה סיכוי כפול שלא להוליד ילדים לעומת בן-ארצו שהועסק במשרת צווארון לבן. 36% מהמערב-גרמנים שנולדו בתחילת שנות ה-70 ושלא היו בעלי תואר אקדמי לא הפכו להורים, לעומת 28% מבעלי ההשכלה הגבוהה.

כל אלו מלמדים, מסביר אקונומיסט, שקיים הבדל בין גברים לנשים בסיבות הגורמות לכך שאינם מולידים ילדים. אצל נשים הסיבה העיקרית היא התמקדות בלימודים ובעבודה, בעוד אצל גברים הסיבה היא שאינם נתפסים כבני-זוג טובים די הצורך. עם זאת, האבחנה הזאת כנראה הולכת ונעלמת, כפי שניתן ללמוד מנתונים מגרמניה ופינלנד.

איש אינו יודע האם המגמה של חוסר ילדים תגבר. כאמור, היא נמצאת בעלייה במערב אירופה – אך לא בכל המדינות; בשווייץ, למשל, היא בירידה. אפשרות אחת היא שהתופעה תעלה ותרד, ובכך תשקף את המצב הכלכלי. כאשר גיל הנישואין עולה וההפיכה להורים נדחית לאמצע ואף לסוף שנות ה-30, הזוגות פגיעים יותר לתנודות כלכליות. מאחר שרבים ממילא מותירים לעצמם רק חלון צר לפני שהשעון הביולוגי אומר את דברו, המשמעות עלולה להיות שהם יישארו ללא ילדים.

דומה שזה מה שמתרחש בארה"ב. מאז תחילת המאה ה-21 ירד בעקביות שיעורם של האמריקנים חסרי הילדים – אבל הוא עלה מאז המשבר הפיננסי של 2008 בקרב נשים בנות 30 ו-35. לא משנה מה היו כוונותיהן המקוריות; לרבות מהן כבר לא יהיו ילדים. ייתכן שזה לא גורל נורא כל כך וזו אולי אפילו ייראה נורמלי בשנים הקרובות.