|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

אנחנו, החורבן ואלוקים

ערב תשעה באב - פוסט מהפייסבוק של דוקטור רוויטל חברוני, נצבע בכחול זועק וקרא לגולשים "מה הטעם לצום בתשעה באב, בלי מעשה מתקן? כל אחד יעשה מעשה אחד ולו הקטן ביותר של אהבת חינם הכרת הטוב והחמלה"
01/08/2017  |   ציפורה חלפון   |   מאמרים   |   תגובות
הפוסט [ציפורה חלפון]

[צילום: יעקב לדרמן/פלאA 90]

  הכתבה  
ערב תשעה באב-פוסט מהפייסבוק של דוקטור רוויטל חברוני, נצבע בכחול זועק וקרא לגולשים "מה הטעם לצום בתשעה באב, בלי מעשה מתקן? כל אחד יעשה מעשה אחד ולו הקטן ביותר של אהבת חינם הכרת הטוב והחמלה"

אני קוראת את הפוסט פעם אחר פעם ואז מבינה שלפני החורבן הרוחני, עם ישראל חי באחדות ובהרמוניה, וכל אחד התייחס לכל אחד באהבה ובדאגה הדדית. אבל אז נפלנו מהמצב הטוב הזה למצב של שנאה, למצב שבו כל אחד חי רק למען עצמו - זה חורבן בית המקדש הרוחני

אני לא יכולה לשכוח לרגע את אותו בוקר שקמתי מצלצול הטלפון בשעה 05:00 בבוקר, בחוץ הגשם דפק על החלון והשמים היו קודרים. לא יכולה לשכוח את תחושת הפחד שעברה בי באותה שנייה בה קיבלתי את שיחת הטלפון מבית החולים, על הקו הייתה האחות הראשית, היא בקשה שאגיע לבית החולים, להיפרד מאבי, ברגעיו האחרונים. אני זוכרת היכן עמדתי, מה לבשתי, מה עשיתי. פתאום קלטתי שאין יותר דבר כזה שנקרא אבא.

שלושה חודשים לפני שאבי נפטר, סעדתי אותו במיטתו. מבוקר עד ערב ישבתי במחיצתו, ניהלנו שיחות ברומו של עולם, אבל בעיקר שיחות על אלוקים. עולמות עליונים ותחתונים, ברגע שאבי נפטר הרגשתי תחושה מוזרה. תחושה שמעולם לא חוויתי, כאילו חלק בתוכי מת. הרגשתי שהעולם מסתובב כמו בקרוסלה שלא עוצרת; פתאום כוח המשיכה של אבי ז"ל, לקחה אותי כלפי מטה אל התהום, זה היה כוח חזק. הרגשתי, שנפער בתוכי בור עצום.

חמישה חודשים אחרי ואני עדיין מנסה להתאקלם בעולם החדש, מנסה לנווט את עצמי בתוך המערבולת הרגשית שחוויתי עם אבי. לעולם לא אוכל להסביר מה באמת עובר בתוכי. לעיתים נדמה לי שאבא שלי, היה אחד בדור. חבילה שלמה של טוהר, אמונה, תום. טוב לב.

היום, תשעה באב עבורי הוא מוות במלא מובן המילה, הוא לא הרס של בית מקדש, הוא לא מצור, הוא לא מלחמה, הוא מוות ולא הרס. מהרגע בו אבי עלה השמימה משהו בי מת. ולכן עבורי אנחנו חיים בעולם ללא נוכחות אלוקית מוחשית. אף פעם לא הרגשנו תחושה רוחנית אמיתית. תחושה של זוהר מאותו בית מקדש, אנחנו חיים בעולם צר ואפל, בעולם חומרי נטול רוחניות, עולם שבו הגשמיות שולטת, ונדמה כי הרוחניות חסרת משמעות, על-פי הקבלה אנו מורכבים מנשמה שהיא חלק אלוקי ממעל, שהיא אחראית על אושר, אהבה, יצירתיות ותחושת האחדות, וגם מגוף שיש בו את האגו שאחראי על הכעס, עצבות, פחדים, עצלות, שאר היצרים והתחושה שאני מרכז העולם, שזהו בעצם כוח הפירוד.

החיים שלנו הם רוטינה של חומריות והבל הבלים. השגרה שלנו דוהרת מבלי יכול לעצור אותה. רובנו לא עוצרים לרגע ובודקים איפה ניתן להשתפר ברמה האישית? כל מי שתשאלו אותו איך הוא מבחינה מוסרית נפשית? הוא יענה לכם..."יש לי בעיות, כמו שיש לכל אחד, אבל בסה"כ הכל תקין"

והיום תשעה באב, נותן לי את ההזדמנות להתבונן בעצמי מזווית שונה ומיוחדת. ולהבין שתשעה באב אינו רק חורבן של המבנה שנקרא "בית המקדש", אלא תשעה באב הוא סמל לחורבן ולגלות רוחניים. רוחניות לא נמצאת אי-שם בעננים, אלא כאן, בינינו. היא הקשר בין בני אדם, היחס שאנחנו מגלים האחד כלפי השני.
פוסט מהפייסבוק של דוקטור רוויטל חברוני נצבע בכחול זועק וקרא לגולשים: "מה הטעם לצום בתשעה באב, בלי מעשה מתקן? כל אחד יעשה מעשה אחד ולו הקטן ביותר של אהבת חינם הכרת הטוב והחמלה" אני קוראת את הפוסט פעם אחר פעם ואז מבינה שלפני החורבן הרוחני, עם ישראל חי באחדות ובהרמוניה, וכל אחד התייחס לכל אחד באהבה ובדאגה הדדית. אבל אז נפלנו מהמצב הטוב הזה למצב של שנאה, למצב שבו כל אחד חי רק למען עצמו - זה חורבן בית המקדש הרוחני.

יש לנו ארבעה ימי צום המוקדשים בלוח השנה העברי לתהליך חורבן בית המקדש, כל צום מוקדש לחלק אחר בחיי עם ישראל: עשרה בטבת, שבעה-עשר בתמוז, תשעה באב וצום גדליה בג' בתשרי. מכולם, כמו שכתוב בתורה: "חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה
יום האבל הלאומי הכבד ביותר הוא תשעה באב, אשר מנקז אליו זיכרון של מאורעות הרי-אסון, שלא נראה שיש להם תיקון או תקנה. זיכרון של אבל הכבד ותחושות קשות נלוות לאסונות מכוננים, לבין כוח החיים והיכולת לשמור על התקווה, למרות הכל ואף על-פי כן אנחנו עדיין לא למדנו כלום.

תאריך:  01/08/2017   |   עודכן:  01/08/2017
ציפורה חלפון‎
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחרונה מוזכר בתקשורת צמד המילים הטעון 'טיהור אתני' בהקשרים שונים על-ידי אקדמאים ופוליטיקאים הן יהודים והן ערבים. בהקשר לכך ניצת ויכוח האם במלחמת העצמאות נערך 'טיהור אתני'. כמי שחקר לעומק את מלחמת העצמאות, המכונה בפי הערבים אזרחי המדינה 'נַכְּבָּה', אני טוען שאכן היה טיהור אתני, אבל הוא בוצע הן על-ידי היישוב הערבי והן על-ידי היישוב היהודי. הרי אפשר לחזור לאחור במורד ההיסטוריה. האם הטבח שערכו ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביישוב היהודי בחברון בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל, ושבמהלכו נרצחו 67 יהודים, לא היה 'טיהור אתני'? הרי בחברון התגוררו עד אותו יום כ-800 יהודים בתוך עיר שמנתה כ-20,000 ערבים ולמחרת הטבח סולקו יתר היהודים מהעיר ובכך חוסל היישוב היהודי בחברון שהיה קיים 400 שנים (ראו הספר טבח חברון תרפ"ט, ליקט והביא לדפוס רחבעם זאבי, חבצלת – ירושלים וחברון, תשנ"ה-1994).
01/08/2017  |  משה גבעתי  |   מאמרים
האיום לארה"ב הטמון בתוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית אינו השמדה. האיום האמיתי הוא האפקט הכולל של נזקים ככל שהתוכנית תתפתח ותניב יכולות הרתעתיות. כשיהיו בידיה יכולות גרעיניות מתקדמות, תוכל קוריאה הצפונית לאיים על אינטרסים אמריקניים ברחבי העולם איום קונבנציונלי-מקומי, מגובה באיום גרעיני מקומי וגלובלי שבמקרה הקיצון יכלול גם תקיפה גרעינית על היבשת הצפון אמריקנית. לקוריאה צבא יבשה גדול, מצויד, מאומן וככל שניתן להעריך גם בעל מורל גבוה. השאלה שעליה עשויה קוריאה הצפונית להמר לכשתשלים פיתוח של היכולות הדרושות לכך, היא האם תהיה ארה"ב מוכנה להילחם בה מלחמה קונבנציונלית, עתירת נפגעים ונזקים, בכדי להשמיד את התשתית הגרעינית שפיתחה, ברוח העמדות המוצהרות שלה, או תעדיף לפגוע בה פגיעה גרעינית. מול צפון-קוריאה בעלת יכולת גרעינית בין-יבשתית, פגעה גרעינית עשויה לחולל תגובה מוגבלת אבל כואבת ביותר, של פגיעה באחד או יותר ממרכזי האוכלוסין הגדולים ביבשת האמריקנית. מאידך-גיסא, סביר שמלחמה קונבנציונלית, תגלוש בכל מקרה לפלישה של הצפון לדרום, שללא התערבות אמריקנית מסיבית, תתנהל ביתרון צפון-קוריאני ברור. ככל שמשתפר כושר השיגור של קוריאה הצפונית, גדלה גם עוצמת הראש הקרבי שיוכלו לשאת הטילים הבין-יבשתיים שלה. המאבק עובר מממדים טכנולוגיים ושיקולים צבאיים, לממדים תרבותיים כוללים - כושר הספיגה וכושר העמידה. אותו סוג של שיקולים ינחה גם מדינות נוספות, דוגמת אירן, החותרות כיום להשגת נשק גרעיני ואמצעי שיגור עבורו ונתקלות באוזלת היד האמריקנית.
01/08/2017  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
ישראל הפסידה את המערכה האחרונה בשליטה על הר-הבית, היא נאלצה להתקפל בפני הפלשתינים ולהחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה עד ה-14 ביולי, ללא גלאי מתכות וללא מצלמות "חכמות".
01/08/2017  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית והועברה לוועדה המיוחדת להיעלמותם של ילדי עולי תימן מזרח ובלקן מנוסחת באופן תמוה. ניתן לומר שבמקרה הטוב הושתלו בה "שבבים" מוכוונים מראש שכול מטרתם כאמור לעקר את מטרת החוק ובמקרה הגרוע מנוסחת באופן רשלני וחובבני. אם נרצה ללמד זכות על הצעת החוק, ואי-אפשר בלי, נצליח לומר שהיא יכולה להשתנות ותעובד עד הקריאה השלישית.
01/08/2017  |  נסים עוג'ר  |   מאמרים
הכותרת הלקוחה מהפואמה של ביאליק, שמה אצבע על נושא כאוב: רגש הנחיתות שפשה בנו כנגע. הגורם לנגע הוא הרצון להראות לגויים שעם ישראל הוא מעל לכל שאר העמים. דמוקרטי-עלאק. בעוד כל העמים נוהגים באופן מסוים - הרי עם ישראל מראה לעולם שהוא יכול וממשיך לספוג באצילות את החבטות והרציחות מצד הגויים, מבלי להגיב כפי שכל אדם נורמלי היה מגיב.
01/08/2017  |  עליס בליטנטל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il