גלצ: "יש כאן מאבק בין עולם הערכים של משפחת אזריה לבין עולם הערכים שלנו...". ועל זה הייתי אומר שלעתים, בלי לשים לב יש הקולעים אל המטרה במשפט אחד. אז נכון, אכן יש מאבק ערכים משמעותי בחברה הישראלית. מצד אחד עומדת האינטליגנציה הישנה שזה מכבר איבדה את התבונה שלה ואת כישוריה להבדיל בין טוב לרע בין צודק לטועה, בין אויב לאוהב, בין מוסרי ללא מוסרי, בין שיחות אקדמאיות ארוכות ומבלבלות לבין מציאות חדה וברורה.
מצד אחד עומדים חבריה של
יעל דן החיים בעולם תאורטי בו כל אחד שווה לכל אחד אחר, לכולם יש את אותם הזכויות ואותם הטענות ואין איש הצודק או הטועה. אין הבדל בין אויב לידיד, בין זכר לנקבה, כולם משמש אחד גדול ואחיד שאין איש עדיף על אחר. הגבוה והנמוך זהים, הכישורים אינם משנים, לערכים אין תוקף, דבר אינו ייחודי.
מצד שני עומדת המציאות.
ובמציאות יש טוב ויש רע. יש אנשים טובים ויש רעים. זכותו של רוצח לחיים נופלת מזכותו של האזרח לחיים. הרוצחים, הקנאים האויבים, כולם כאחד נחותים מאיתנו מוסרית. האויב הוא האויב ולא מישהו ש"רק לא מובן" ו"בעל זכות משלו להשקפה ולנרטיב".
לא.
היום אני שייך למחנה של משפחת אזריה. ישמרני אלוהים מלהיות שייך למשפחתה של יעל דן וחבריה. אני יודע שיש טוב ויש רע, ואני לא צריך הסברים ארוכים ומלומדים מדוע אני טועה. אין לי תואר שלישי בדבר ולא אגייס מחקר מוזר בעל מסקנות תאורטיות המוביל אותי למוות איטי או מהיר. כי המוות, במוקדם או במאוחר הוא הקצה הלוגי, התוצאה הסופית של הערכים של חבורת רפי השכל מסוגה של יעל דן וחבריה.
אני שייך היום למשפחת אזריה כי המוסר שלי פשוט וקל, ובעיקר פועל במציאות של בני האדם: אויבי רוצים להרוג אותי - ולכן הם בני מוות. איך ומתי זה כבר העניין שלי ולרצוני הוא. ברצותי אהרוג אותם, ברצותי אשליך אותם לבית הכלא וברצותי אגרש אותם מעלי. רצונם, מחשבותיהם, תאוותם, ה"נרטיב" שלהם מעניין אותי כקליפת השום. הם רוצים להרוג אותי - ודי בכך כדי לשלול מהם כל זכות לקיום עבורי.
כי ילדי, משפחתי, חברי, עמי וארצי שלי הם ויש להם עדיפות עליונה על פני כל אוטופיה מדומיינת שהיא, גם אם יצאו אלפי מחקרים תומכים, גם אם יקומו אלפי יושבי אוניברסיטאות, אינטלקטואלים מבולבלים ויכריזו ההפך.
כבן למשפחת אזריה, בכל וויכוח עם כאלו אנצח אותם בקלי קלות, כל מילת גנאי שלהם אהפוך אותה על ראשם, כל ניסיון להסביר לי מדוע אני לא מוסרי ייתקל לא בהצטדקויות אלא בצחוק רועם על עליבותם המוסרית, על הכניעות שלהם למול הרוע, על חוסר המוסר שלהם בהפקירם את עצמם ומשפחתם, וחמור מכך, אותי ואת משפחתי בידי בני עוולה רצחניים.
ברור?
