|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

משבר הר-הבית ועבודת הקבינט <br> <br>

המשבר שפרץ סביב הר-הבית הסתיים בשלב זה, אך המאזן הכולל לגביו אינו משביע רצון משום שאין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל, יש לקיים תהליך למידה ותחקור שאיננו חקירה המחפשת אשמים, אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא
06/08/2017  |   עמוס ידלין   |   מאמרים   |   INSS   |   תגובות
השיא מאחורינו [צילום: סלימאן חאדר/פלאש 90]

סידור מחדש
באופן פרדוקסלי, התקרית במתחם שגרירות ישראל בירדן, שבה נהרגו שני אזרחים ירדניים מירי של מאבטח ישראלי, אפשרה לישראל לסדר מחדש את הקלפים.

נדמה ששיאו של משבר הר-הבית מאחורינו. סיכום האירועים מלמד שלמרות תחזיות מסוימות, המזרח התיכון לא "בער". הציבור ומנהיגי האזור טרודים מדי במשברים אחרים. גם אינתיפאדה שלישית לא בפתח. אולם, לא ניתן להתעלם מהביטויים החמורים של המשבר, ובראשם שני פיגועים נגד ישראלים (בהר-הבית ובחלמיש), מתיחות גבוהה מול ירדן, המשך הרעת היחסים בין הציבור היהודי לציבור הערבי בישראל וכרסום נוסף בתפישת הריבונות העמומה של ישראל בהר-הבית.

כמו במקרי עבר, מעל המשבר מרחפת עננה והיא שאלת התוצאות והמסקנות שהפיקה ישראל מהאירועים: האם נרשם הישג מדיני או ביטחוני לזכותה? אומנם אין צורך בוועדת חקירה או בדוח נוסף על עבודת הקבינט, אך מתוך הנחה שקיים סיכוי גבוה שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד, חשוב לקיים תהליך למידה ותחקור. מטרת התהליך המוצע אינה עריפת ראשים וחיפוש אשמים, אלא חתירה להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא.

קשה לבודד את עבודת הקבינט. יכולת קבלת ההחלטות שלו נפגמת בשל יריבות פוליטית חריפה בין חבריו, הדלפות לתקשורת, חשש מוועדות חקירה עתידיות וחולשת הגוף שאמור להכין את התשתית לישיבותיו - המועצה לביטחון לאומי. לכן, הכרחי לקיים תחקיר שלא יתמקד בעצם עבודתו של הקבינט, אלא בסוגיות המהותיות והעקרוניות, וביעדים האסטרטגיים של ישראל. כבר לאחר אירוע הטרור בהר-הבית, בו נהרגו שני שוטרים ישראלים, נכון היה להציב יעדים ברורים ולבחון לאורם, בכל נקודת זמן במהלך התפתחות המשבר, את ההחלטות בדבר התועלת והסיכונים האפשריים, הכרוכים במדיניות הקבינט ובפעולות הננקטות בהתאם לה.

היעד הראשון הוא ביטחון המתפללים, המבקרים ואנשי כוחות הביטחון בהר-הבית. במסגרת זו, נכון היה לוודא שאין נשק נוסף במתחם ולהגביר את הפיקוח כדי למנוע הברחת נשק בעתיד. היעד השני הוא הכלת האירוע, קרי מניעת התפשטות המתח והעימות לשטחי יהודה ושומרון, ומניעת הסלמה מול העולם הערבי והמוסלמי. היעד השלישי הוא שימור וחיזוק יחסי ישראל עם מעגל המדינות החולקות עמה אינטרסים משותפים באזור. בתוך כך שימור הסכמי השלום עם מצרים וירדן, ושיתוף הפעולה עם ערב הסעודית ומדינות המפרץ.

הסכם שלום

היעד הרביעי הוא שימור ההרתעה הישראלית, קיבוע דימוי העוצמה הישראלית והמחשת המחיר שיתלווה לפגיעה בביטחון ישראל באמצעות פיגועי טרור או כל דרך אחרת. היעד החמישי הוא ביסוס לגיטימציה בינלאומית לפעולה ישראלית, בדגש על הסכמה עם הממשל האמריקני. היעד השישי הוא ביצור ריבונות ישראל על הר-הבית, הכוללת אחריות למתרחש במתחם, בעיקר בהיבט הביטחוני, לצד הבנת תחומי האחריות של הווקף ומעמדה של ירדן באתר, כפי שמתבצעים בפועל מאז 1967 ותוקפו במסגרת הסכם השלום בינה לבין ישראל.

באופן טבעי, ישנם מתחים בין היעדים השונים שהוצגו. חשיבה אסטרטגית נכונה יודעת לקבוע סדר עדיפויות ולמצוא את האיזון העדין בין היעדים, בהתאם לדינמיקה המתפתחת ולאור האינטרסים העקרוניים שנקבעו. כשפרץ המשבר בהר-הבית נראה היה בתחילה שנושא הביטחון הוא בעל המשקל הרב ביותר שעל השולחן, ולא הוקדש דיון מספק ליעדים ולנושאים האחרים. כך קרה שהוצבו גלאי המתכות במתחם בלי הידברות עם הווקף וללא תיאום עם ירדן, הרשות הפלשתינית ומצרים. המהלך החד-צדדי העניק במה לאויביה של ישראל לחתור לערעור המציאות. חמאס, התנועה האיסלאמית-הפלג הצפוני, קטר וטורקיה בחשו וחתרו כולן להסלמת האירוע.

בשבוע השני לפרוץ המשבר, ובוודאי לאחר אירוע הטרור בחלמיש, נוצר מתח בין היעדים האסטרטגיים. מחד חשש מהסלמה והצורך בהכלה ושימור הברית האזורית עם המדינות הסוניות, ומאידך צרכי הביטחון והחשש מיצירת תקדים של כניעה תחת לחץ. באופן פרדוקסלי, התקרית במתחם שגרירות ישראל בירדן, שבה נהרגו שני אזרחים ירדניים מירי של מאבטח ישראלי, אפשרה לישראל לסדר מחדש את הקלפים. למול עיניה היו מניעת הסלמה ושימור הסכם השלום עם ירדן, במחיר של לקיחת סיכונים בהיבט הביטחוני ופגיעה מסוימת בהרתעה ובריבונות הישראלית החלקית על הר-הבית.

לאור ההתנהלות הישראלית, יש לבחון מספר סוגיות על-מנת להתכונן טוב יותר משבר עתידי: ראשית, ראוי לשאול האם לא נכון היה להסתפק לאחר הפיגוע בהר-הבית בחיפוש מידי במסגדים (שם אכן לא נמצא נשק) ולמקד את הפעולה הביטחונית במהלכים מדודים ומתואמים ככל האפשר עם ירדן, מצרים וערב הסעודית? שנית, האם נבחנה האפשרות לרתום כוחות מתונים יותר בקרב הציבור הערבי בישראל, ברשות הפלשתינית, בירדן ובמצרים, לצעדים שישככו את ההסלמה? אם הסיכוי לכך היה נמוך ממילא, ונכון היה לפנות לחיפוש פתרונות טכנולוגיים ומבצעיים, האם לא היה נדרש שיהיו בעלי חתימה נמוכה יותר מגלאי מתכות, ושיתרמו לשמירה על הביטחון בלי השפלה מיותרת של מתפללים (שרובם לא נוטלים חלק בפעילות האלימה)?

אורך רוח

שלישית, האם ההערכה של גורמי שב"כ ואמ"ן בדבר התפרצות אינתיפאדה שלישית או "התפרצות הר געש" במזרח התיכון בעקבות נקיטת הצעדים הביטחוניים במתחם הייתה מבוססת, או הציגה מקרה קיצון? מה היו יכולים להיות צעדים מתונים יותר, שהיו גורמים להערכה זאת לא להתגשם? רביעית היא סוגיית אורך הרוח והעמידות של ישראל. מהי יכולתה של מדינת ישראל לספוג הפגנות לא אלימות במשך זמן העולה על שבוע ימים? האם, במידה והיא יכולה, לא היה נכון לבחון לאורך זמן גם את כושר העמידה של המפגינים שהתייצבו נגד החלטת ישראל? האם יש צעדים מדודים אך תקיפים שהיו יכולים להפעיל לחץ פסיכולוגי ומהותי עליהם, ומאלצים אותם לחזור לאתר גם בלי מילוי מירב דרישותיהם? האופן בו נפתר המשבר ותחושת ההישג עלולים לעודד לחץ ודרישות נוספות.

חמישית, יש לבחון את עיתוי האירועים ביחס לתיאום עם ארצות הברית, את מידת מעורבותה של האחרונה באירוע מסוג זה, ואת יכולתה להפעיל השפעה על המדינות הסוניות. לבסוף, ברובד אסטרטגי עמוק יותר, האם התחשבה מדינת ישראל בניהולה את משבר הר-הבית בהשפעתו על האתגרים הביטחוניים הכבדים יותר שבפניה? במילים אחרות, מה יכולה להיות השפעתה של מדיניות ישראל על נושאים כבדי משקל כמו ההתפשטות האירנית באזור, עימות עתידי עם חיזבאללה והניסיון לחדש את התהליך המדיני עם הפלשתינים.

התשובות שתינתנה לקבינט מביצוע התחקיר המוצע כאן תסייענה לישראל להתמודד טוב יותר עם המשבר הבא. סביר שהוא יגיע במוקדם או במאוחר, בין אם כתוצאה השחיקה בהרתעה הישראלית עקב ההתקפלות במשבר הנדון אשר שידרה חולשה, בין אם מהצורך להדוף הסתה מתמשכת, או בין אם מהשאיפה של הציר הרדיקלי לנצל הזדמנויות בזירה הפלשתינית להסלמה שתפגע בישראל. חשוב שהקבינט, בראייה קדימה, ינחה את גופי הביצוע המרכזיים לגבש מדיניות למוכנות ומניעה טובות יותר, ולהיערך בהתאם.

במסגרת זו יש לגבש עם מצרים וארצות הברית הבנות ומנגנונים למעורבות עתידית שלהן במשברים דומים. הכרחי לשקם את היחסים עם ירדן ולשתפה בממצאי התחקיר, אגב הבעת התנצלות ותשלום פיצויים למשפחת ההרוג הירדני בתקרית ברבת-עמון (שלא נחשד בתקיפת המאבטח). יש לפתח כלים לניהול בר-קיימא בהר-הבית במשותף עם ירדן וגורמים אחראיים בקרב הציבור הערבי במזרח ירושלים. במקביל דרוש להקדיש תשומת לב לגורמים יהודים, שפעולת נקם שלהם נושאת פוטנציאל נפיצות משמעותי בהרבה מכל גלאי מתכות שהוצב בהר-הבית. לבסוף, יש לגבש מענה כולל - מדיני, מודיעיני ומבצעי - לזיקתן ופעולתן של התנועה האיסלאמית בישראל, חמאס וטורקיה.

במצב בו המועצה לביטחון לאומי - המופקדת על הכנת דיוני הקבינט ותכלול המלצות הגופים הביטחוניים - נמצאת באיוש חסר והיא נטולת השפעה ממשית, חשוב ששרי הקבינט יגיעו לדיונים עתידיים מצוידים במודל חשיבה הכולל את השאלות המהותיות שחובה לשאול. יותר מכך, עליהם להצטייד בתשובות שתתקבלנה בעקבות תחקיר אירועי הר-הבית ביולי 2017.

תאריך:  06/08/2017   |   עודכן:  06/08/2017
עמוס ידלין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
משבר הר-הבית ועבודת הקבינט
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שבץ חלובה
7/08/17 00:02
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-פלשתיני
"סערת הר-הבית" חשפה את אי-מרכזיות העניין הפלשתיני בסדר העדיפויות הערבי. מעצבי מדיניות ערביים והרחוב הערבי אינם מתמקדים בעניין הפלשתיני ובהר-הבית, אלא באתגרים קטלניים, מקומים ואזוריים, שאינם קשורים לעניין הפלשתיני.
06/08/2017  |  יורם אטינגר  |   מאמרים
הידיעה על פגישה של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עם משלחת של פעילי חמאס מהגדה לפני כמה ימים בלשכתו במוקאטעה ברמאללה, הפתיעה את תושבי השטחים. היחסים בין עבאס לתנועת חמאס והנהגתה מתוחים והם החריפו מאוד בעקבות הסנקציות האחרונות שהוא נקט נגד רצועת עזה.
04/08/2017  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
אירועי הר-הבית וההסתבכות בירדן הוכיחו, בפעם המי יודע כמה, עד כמה ממשלת ישראל איבדה את השליטה בנעשה. למזל כולנו, כחות הביטחון הם אלה אשר הצילו אותנו, לעת עתה, מהדרדרות מדינות וביטחונית גרועה הרבה יותר. כהוקרה לעבודתם המסורה של כוחות הביטחון שלא ידעו לא יום ולא לילה, ברנשים פוליטיים צמאי פרסום ובורים גמורים הנשלטים על-ידי דחפים חשוכים, מצאו לנכון לגדף ולהשפיל בפומבי את מי שעשו במלאכה. אלה מנהלים את מדינת ישראל ואמורים לדאוג לביטחונה. ממש לא נעים אך העם אמר את דברו.
03/08/2017  |  צ'לו רוזנברג  |   מאמרים
פרק זה נפתח באמירה "גודמנית" פשטנית ודוגמטית שכבר מחייבת התייחסות: "המסקנה של הפרק הקודם חדה ופשוטה: אסור לישראל לצאת מהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים". עיסוקו של הפרק הקודם התמקד בטענה זמנית, שהפלשתינים ממולכדים, הם "מקרה אבוד" ולכן עדיף להוציא אותם ממשוואת הסכסוך. גם אם ברמה העקרונית בעת הזאת הטענה נכונה, המסקנה אינה חדה פשוטה ונחרצת!
03/08/2017  |  גד גזית  |   כתבות
בתחרות בדיחות באנגליה, כך דווח, זכתה הבדיחה הבאה: הבלש המפורסם שרלוק הולמס יצא לטיול בחיק הטבע עם עוזרו ומעריצו הנאמן הד"ר ווטסון. בלילה ישנו כמובן באוהל. לפתע התעורר שרלוק, העיר את ווטסון ושאל אותו: "ידידי ווטסון, מה אתה רואה"? ווטסון שיפשף את עיניו וענה: "את הכוכבים". "יפה", הגיב שרלוק ומיד שאל: "אז מה המשמעויות של מה שאתה רואה ומה המסקנה"? ווטסון התחיל להפליג בתכונות כוכבי הלכת לסוגיהם, ואז קטע אותו שרלוק בצעקה: "עזוב, אתה לא רואה שגנבו לנו את האוהל"?
03/08/2017  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il