הרצון הטבעי של האדם הוא להיות ביחד, להיות זוג, להיות "אדם". כמו שנאמר: "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). כל אחד בנפרד הוא חצי אדם. גבר ואישה הנישאים – זה אדם שלם.
אבל לא קל למצוא את
החצי השני. לא קל זיווגו של אדם. וכבר אמרו חז"ל: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". וגם תיקנו חז"ל תקנה מיוחדת לסייע במציאת זיווג. למצוא זיווג למרות הדעות הקדומות, ההתנגדויות, הסיוגים, למרות החרמות. העיקר למצוא אהבה ולהינשא. העיקר להקים בית בישראל. וזהו יום ט"ו באב, יום השידוכים.
ביום זה יצאו בנות ישראל לחולל בכרמים בבגדי לבן ורווקי ישראל שוטטו ובחרו את שאהבה נפשם. ככה פתרו הרבה בעיות הקיימות בחיפוש זיווג ראוי – הבדלי מעמד כלכלי, דעות קדומות, יריבות בין משפחות וכדו.
והכל התחיל ממעשה נורא אחד –
מעשה "פילגש בגבעה" - שנעשה על-ידי צעירי שבט בנימין וגרם להחרמת השבט מישראל. נאסר על השבטים האחרים להשיא את בנותיהם לבני השבט. ובגלל חרם זה כמעט שנכחד השבט ממחסור בנשים. כדי להציל את השבט מהכחדה תיקנו חז"ל. . "וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן" (שופטים כא).
ועל יום זה נאמר: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות בַּכְּרָמִים)...
והגמרא בתענית לא, א, מספרת לנו כיצד היו הבנות פונות לבחורים שחיפשו בת זוג: "יפהפיות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם ליופי. מיוחסות שבהן היו אומרות: - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האישה אלא לבנים. מכוערות שבהן היו אומרות – קחו מקחכם לשם שמים.."
היום מזהים את יום טו באב ברחובות מיד. מרוב לבבות, הרבה ורוד, פרחים ושירי אהבה המושמעים לאורך היום. וכמובן – מודעות ענק הקוראות לבוא ולחגוג את יום האהבה.אבל אהבה זה לא לב ורוד נוצץ ופורח. אהבה הינה קשר עמוק של אכפתיות ודאגה. קשר של ביחד. של להיות אדם שלם.
המיוחד בט"ו באב בזמנים קדומים שרווקים ורווקות התכוננו ליום זה בהתרגשות גדולה והכינו עצמם למצוא בת זוג, או להימצא... טרחו הרבה, התכוננו והתפללו. והם ידעו שאם לא עכשיו, ייתכן שהיה עליהם לחכות שנה שלימה להזדמנות הבאה... והם יהיו אז זקנים יותר בשנה. זה לא יהיה קל יותר.
גם היום מצויין יום ט"ו באב כיום המסוגל לישועות, כיום סגולה למציאת זיווג על-ידי תפילה והשתדלות.
בשורות טובות!
