צר לי עלייך דמוקרטיה אהובתי...
מדברים בך הכל, נכבדות וקלון!
את גבירה בספינה של הנווטים,
שפחה לגבירות בשיחות הסלון.
את מצפן, את מוסר, את יושרה וצדקה,
את המון בכיכר, יהירה לראווה,
את שבועת הקיום, את אקדח ברקה,
את נר השלום, את דמעת שעווה.
את משוש הכמיהה, את אחרית הימים,
את כולך 'לכאורה' ו'כאילו' גמור,
את תורת האמת של הולך תמים,
את כזב, את ההפך מכל האמור.
את רצון האומה, את חמדת הלבבות,
את בוזה דיני קלפיות ובחירה,
את חזון נביאים, צוואת האבות,
את יוצאת ב'כי טוב' - ובאה 'בכי רע'.
אני מתפלל דמוקרטיה שלי
כי יניחו לך הס, יתנו לך לעבוד.
לא סיסמה, לא שנינה לא משל במשלים
אמה, עם כל הכבוד!
