טרור בדרכים

חופה בלי קידושין

מה קרה בין השנים 1970 ל-2015 ששיעור הרווקים, כפי שפורסם, יותר מהוכפל? אין ספק שהסיבה המרכזית היא התערערות מוסד המשפחה המסורתי. כשכבר אין חופה וקידושין במקרים רבים, והאופנה להתחתן באמצעות חבר מביא חבר, שחקן או זמר, צוברת יותר ויותר תאוצה, וכך החתונה הופכת להצגה הטובה בעיר - טקס החתונה המקודש מִזה דורות, עם כובד האחריות הזוגית והמשפחתית לבניית בית נאמן בישראל, איבד מזמן את ערכו ומשמעותו.

מה הפלא שסגנונות משפחה חדשה צצו בישראל כפטריות אחר הגשם, סוג של סטייל, ולא של בניין על-פי המסורת. לא רק ריבוי משפחות חד-הוריות, אלא משפחות חד מיניות, זוגות בלי ילדים, ידועים בציבור ועוד, התורמים להורדת שיעור הנישואים. אחת ההשלכות של התופעה הוא שיעור גירושים גבוה וחסר תקדים, אשר באפקט 'הביצה והתרנגולת' תורם אף הוא להתרופפות מוסד הנישואין. למוֹתר לציין שכל אלה אופנות מיוּבאות זרות מהמערב, שהתעצמו בישראל.

רעידת אדמה?

לא סוד הוא, כשמתרחש חלילה פיגוע טרור, מתחוללת רעידת אדמה במדינה. הוא עולה לראש הכותרות, וכלי התקשורת האלקטרונית עוצרים את כל תוכניותיהם, והופכים לגל פתוח, כדי לדווח ארוכות, במלל וּבצבע, על הפיגוע. בחודש יולי, כפי שדוּוח, אירעה בכל יום(!) תאונת דרכים קטלנית. משמע הטרור השתולל בדרכים, והיו לפחות 31 תאונות, כשלמרבה הצער פעמים רבות מתרחשות מספר תאונות ביום.

אז איך זה שבקושי שמעתם את הנתון המצמרר הזה, שנותר ללא כל תהודה ציבורית ותקשורתית? זאת למרות שהיקף התאונות בכביש גדול עשרות מונים מהפיגועים? ואולי שכיחות התאונות גרמה לנו 'להתרגל' אליהם מבלי לזעזע את הציבור והרשויות?

וגם - מדוע ממשיכים לנפנף במיתוס המופרך ששעון הקיץ מביא לצמצום תאונות, בשעה שהעוּבדות, בגלל העייפות והחום, מוכיחות בדיוק את ההפך? לשר כץ הפתרונים.

מחאה סאטירית

אין ספק שה'טופס לחיסול בת הזוג', שמציעה מיקי אלמוג, בטורה "רישיון לרצוח" (7 ימים 4.8.17 ) הוא, בהפוך על הפוך, מחאה סאטירית וביקורת נוקבת, בעלת ניחוח אירוני חריף, נגד אוזלת יד הממסד להיאבק בתופעה ההולכת וגוברת של רצח נשים. בכך הממשלה נותנת יד לתופעה, ובתיאטרון האבסורד הזה, כשהרשות למאבק באלימות נגד נשים חסרת שיניים והישגים, פירושו של דבר עידוד הרוצחים, והרשות להגנת האישה הופכת, איך לא, בפועל, במבחן התוצאה העגומה, לרשות לרצח נשים, כשחסר רק הצעד הפורמלי -שינוי השם (זה מזכיר את אפשרות מיסוּד המקצוע העתיק בעולם, הנותן לגיטימציה לכך.)

ואכן, אם בן הזוג האלים זוכה בטופס למלוא הזכויות לרצוח, ובכלל זה להתהלך חופשי, הרי שלאישה הקורבן בקושי מוקדש סעיף אחד או שניים, על זכותה המצומצמת להתנגד או לשהות במתקן כליאה, הלא הוא המקלט הנודע לנשים מוּכות, הנותן לה מחסה זמני בלבד, כשסכנת הרצח לא חלפה עדיין. זאת במקום לטפל בשורש התופעה, שהמקלטים יאויישו עבור גברים מכים כדי לגמול אותם מאלימותם, והאישה תוכל להַלך חופשי בביטחון וּבלי פחד.

עם זאת, הטופס המפורט עלול לתת רעיונות לרצח לפסיכופטים ולאנשים אלימים, ומסיבה זו ראוי להסתייג ממנו.

מורת נבוכים

כל הכבוד לסופרת ולמחזאית, נאווה סמל, על התמודדותה בגבורה במחלת הסרטן. זאת,מעֵבר לכתיבה התרפויטית, תוך שימוש בחוש הומור משובח, בשילוב דמיון מודרך, במהלך הטיפולים הקשים. וכידוע, הצחוק יפה לבריאות, וכפי שהוּכח מקצר את המחלה. וּברכות להוצאת הספר 'פאני וגבריאל'.

אין ספק, שסמל ראוייה בצחוקה המבורך לשמש מורה נבוכים ומודל התמודדות לאנשים חולים אחרים, במחלה הממאירה, בפרט, וּבכלל.

רפואה שלימה!