"אתם יודעים מי אני? אני אמו של דֶפְּזְמָן" – פותחת אליסון קופ את שיחותיה עם אסירים צעירים. המילים הללו תמיד גורמות לרחשי הפתעה. דפזמן היה שם הבמה של ג'ושוע ריברה, שבגיל 18 היה אחד מאמני הראפ המובילים בבריטניה – עד שנרצח בדקירות סכין.

ההמשך של קופ מהמם את שומעיה לא פחות, מספר גארדיאן. "הבאתי אותו אתי לפגוש אתכם", היא אומרת. קופ שולחת יד לתיקה ומוציאה ממנו קנקן. "זהו האפר של בני. זה מה שקורה כאשר מתעסקים עם סכינים. כל הכישרון הזה, כל המוזיקה הזאת, כל האהבה הזאת – כל נעלם. הוא ורוצחו בן-העשרה יצאו מבתיהם באותו לילה ולא חזרו".

ריברה נרצח לפני ארבע שנים במועדון לילה בברמינגהאם, בהופיעו בקונצרט צדקה לזכרו של צעיר שנדקר למוות שנה קודם לכן. ריברה נפצע אנושות ונאבק על חייו במשך מספר שעות, במהלך עבר שבעה התקפי לב ושורה של ניתוחים – לשווא. הוא נרצח בידי אמראני מיצ'ל, גם הוא בן 18, שנדון למאסר עולם.

פשעי סכין הם בעיה מרכזית בבריטניה, אומר העיתון. מדי שנה מבוצעות 30,000 תקיפות בסכין, מתוכן 200 מסתיימות במוות – 60 מהן בלונדון. בשנה שעברה נרשמה עלייה של 11% במספר האירועים, ומספר הילדים הנושאים סכינים בבתי הספר זינק ב-50%. למשטרה יש נשק משלה: אליסון קופ. מדי שבוע היא נפגשת עם מאות ילדים ונערים בבתי ספר ובבתי כלא, מציגה בפניהם את הכד ומספרת כיצד ג'ושוע נשק לה בפעם האחרונה, אמר "אני אוהב אותך" ויצא אל מותו.

לא הייתה זאת הטרגדיה הראשונה בחייה של קופ. כאשר הייתה בת שנה וחצי, נפצע אביה קשה במוחו בתאונת דרכים ומשפחתו איבדה כמעט את כל רכושה על הטיפול בו. הם עברו ממעון מרווח עם בריכת שחייה ומשרתים בניגריה לדירת שלושה חדרים בפרבר של ברמינגהאם. בגיל 14 נשרה קופ מבית הספר, אחרי שנה ילדה בת, וג'ושוע נולד כאשר הייתה בת 21. עד מהרה הסתבר שג'ושוע סובל מהפרת קשב והוא נזקק לחינוך מיוחד. היא עשתה מאמץ אדיר למנוע ממנו לבזבז את חייו, אך דומה היה שנכשלה; פעם אפילו נכלא לשישה שבועות במוסד לעבריינים צעירים בשל גניבה.

הניסיון הזה כל כך הפחיד את ג'ושוע, עד שעם שחרורו תיעל את ההיפר-אקטיביות שלו לעבר המוזיקה. אלא שהיו עוד אתגרים קשים בדרך. כאשר היה ג'ושוע בן 14, נדון אביו – אותו העריץ – לשלושה מאסרי עולם בשל רצח של צעיר במהלך שוד. את רגשותיו מהביקורים הקשים אצל אביו בכלא, העביר ג'ושוע למילות השירים שכתב ובהם הלהיט הראשון שלו – "One Love".

בניגוד לאמני ראפ אחרים, המוזיקה של ג'ושוע התמקדה במסרים חיוביים: אהבתו לאמו, געגועיו לאביו, חבריו שנדקרו למוות. הוא צייץ תמונה שלו מנשק את סבתו על הלחי, ומעריציו הגיבו באלפי תמונות שלו. הקריירה המוסיקלית שלו עמדה על סף הפריצה הגדולה: הוא הופיע באירופה והתארח בתחנת רדיו של BBC. לילה לפני שנרצח נתן לאמו במתנה שעון, אותו רכש מכספי התמלוגים הראשונים שקיבל.

לאחר הרצח יצא אלבומו "2 Real", אשר הגיע למקום הראשון במכירות ההיפ-הופ, בליווי מחוות של אמני ראפ מרחבי העולם. ביום השנה למותו נערך קונצרט בברמינגהאם, עמוד הזיכרון בפייסבוק משך 50,000 עוקבים וכמה מסרטוניו ביוטיוב זכו ליותר מ-2 מיליון צפיות.

"לא היה לי זמן להתאבל", אומרת קופ. "בלילה שהוא נהרג, הרחוב מחוץ לבית שלי היה מלא בילדים שהיו שבורים לחלוטין. הגיבור שלהם נהרג. הם היו צריכים שאחבק ואדריך אותם, בדיוק כפי שחיבקתי והדרכתי אותו". כעת היא עובדת בהתנדבות עם משטרת מערב מידלנד, פעילות שהעניקה לה את תואר "גאוות ברמינגהאם". היא גם היוותה את ההשראה ל"מלאך הסכין" – פסל בגובה של שמונה מטרים שנוצר מ-100,000 סכינים מוחרמים ואשר יוצב בקרוב בכיכר טרפלגר בלונדון.

לאחר שהיא מראה לשומעיה סרט קצר על בנה ותמונות מהלוויתו, מספרת להם קופ כיצד המוזיקה הצילה את ג'ושוע מחיים אבודים. היא מעודדת אותם לתעל את האנרגיות שלהם למשהו שהם אוהבים. כאשר הדבר אפשרי, קופ מארחת ילדים בביתה ואף לוקחת אותם לאולפן מקומי כדי שיקליטו שירים משלהם. בהמשך השנה מתכננת קופ להתחיל לכתוב ספר על ג'ושוע.

בשירו "One Love" כתב ג'ושוע: "אני צריך לעשות את אימא שלי גאה וגם את אבא, אני צריך להישאר בדרך הישר כי יום אחד גם אני אהיה אבא". הוא כבר לא יהיה אבא, אומרת קופ, אבל הוא בהחלט הפך את אמו לגאה מאוד. "הוא חי במוזיקה שלו ובלב שלי ובמוח של אלפי צעירים, שאני מקווה שיעשו בשמו משהו עם חייהם".