|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
לא, זה הפויה שאתם מכירים, בשורוק, אלא פויה, בחולם, Freedom Of Information Act או בשמו העברי חוק חופש המידע, ובהמשך, אני לפחות אסיק, כי שימוש לא נכון בהוראות החוק, עלול להעביר את הנקודונת הזעירה מהקדקד של הוו לפופיק שלו, להפוך חולם לשורוק
|
חשיפת מקורות [צילום: מקסים דינשטיין/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בואו נעזוב לרגע את העובדה שעורך יישראל היום ביקש שהמידע על שיחותיו עם ראש הממשלה לא יימסר גם על-מנת של ייחשפו מקורות. ובואו נעזוב את הפרט השולי שששיחות של איש ציבור עם עיתונאי, לאורך שנים, בייחוד פוליטיקאי מאוד מתועד על-ידי המדיה, מן הסתם לא חוסות בצילו של חיסיון עיתונאי, אפילו תוארו השיחות כשיחות פרטיות חבריות. בואו נשכח את כל אלה כאילו לא היו. אבל בחוק חופש המידע יש עוד סעיפים רבים האוסרים על מסירת מידעים מסוימים או מאפשרים לרשות המנהלית שלא למסרם, והשפיטה של הרשות המנהלית אם למסור או לא היא על-פי תוכן המידע, אבל במקרה שלנו, תוכן המידע האמיתי אינו נמצא בחומרים שישוחררו, אלא נמצא בהצלבתם עם פרסומים אחרים, ולכן ברור ללא כל ספק שמחובתה של הרשות המנהלית לבצע את ההצלבות לבד טרם היא משחררת את המידע. ואז לאחר ביצוע הבדיקה היסודית תחליט הרשות מה ניתן לפרסם ומה לא, מה עומד בגבולות החוק ומה לא. ואם תשחרר הרשות המנהלית את החומר ללא בדיקה יסודית של הצלבה, היא תמעל באמון שנותן בה הציבור, ייתכן שתעבור על החוק, ייתכן שלא תפעיל סמכויות המוקנות לה בחוק והיא מחויבת לפחות לוודא שסמכויות אלה אינן הופכות לסמכויות שבחובה עקב חובת הרשות שלא לפעול באורח בלתי סביר ובלתי מידתי, ולזאת ודאי לא מתכוון רביב דרוקר. הוא הרי שואף דווקא לאכוף את החוק ולמגר את השחיתות. ואם תעצום המדינה את עיניה מחובותיה על-פי החוק, ותשחרר מידע בלי לבדוק לעומק את מה שבאמת טמון בו היא פשוט תהפוך פויה בחולם לפויה בשורוק, היא תשגר בשיגור ישיר את הנקודונת הזעירה והמאד חשובה, מהקדקד לפופיק.
|
תאריך:
|
15/08/2017
|
|
|
עודכן:
|
15/08/2017
|
|
אפרים הלפרין
|
|
מידי פעם בפעם, כאשר המצב הפוליטי אינו מוצא חן בעיני מען דהוא מה"שמנת" המקולקלת, מיד קם איזה ליצן תורן ומשמיע את "הגיגיו" לגבי מה שכן היה צריך להיות במקומותינו וכבר איננו. פעם זה היה דודו טופז ה"אגדי", שמנוחתו עדן, ואחריו צצו כפטריות מורעלות אחר גשמי זעף, ליצנים אחרים כגילה אלמגור, ענת ווקסמן, יאיר גרבוז, יהושע סובול ועד הסנונית האחרונה של הליצנות הישראלית - רבקה מיכאלי, שרוצה בחזרה את המדינה. על הבמה הזו, של הליצנים מהצגות הילדים ומסרטי הפורנוגרפיה ה"קלה", עולים גם בעלי דמיון וכישרון תעתועים הנקראים "סופרים" ו"משוררים" כא.ב. יהושע, עמוס עוז, נתן זך ואחרים, ומעל אותן במות הם משמיעים שוב ושוב את דעותיהם ה"נשגבות", שהמדינה חייבת לחזור לידי אלה שמהם היא נגנבה על-ידי גנבים שבאו באישון הלילה מארצות ערב ו/או בדמות החרדים ממזרח אירופה.
|
|
|
אחרי יוותר מעשור בשלטון רואה את עצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו כמנהיג מורם מעם, כמי שמעצב את האידאולוגיה של המדינה, אדם יחיד ומיוחד שהעם חייב להאמין בו ולציית להוראותיו. אבל בשונה משליטים טוטליטריים דווקא הוא ניצב, מזה כשנה, במרכזה של מתקפה ציבורית ותקשורתית התובעת ממנו לפרוש מן השלטון, למרות שבפועל עדיין לא נתלו בו אשמות התנהגותיות ומוסריות כלשהן. נתניהו מתגונן וזו בהחלט זכותו. אין אדם שיהיה מוכן להיות ברווז-מטווחים ולשבת באפס מעשה. אבל למרבה הצער האסטרטגיה המתגוננת של ראש הממשלה שגויה כיוון שהיא מבוססת על ליבוי יצרים נגד המבקשים את נפשו הפוליטית.
|
|
|
בעוד יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עסוק בהכנות לכינוס המל"פ ברמאללה בחודש הבא כדי לקבל לגיטימציה לנקיטת צעדים נגד חמאס ומוחמד דחלאן, נמשכת הפעילות של מצרים, חמאס ודחלאן ביישום ההבנות שהושגו בקהיר באחרונה בין מוחמד דחלאן ליחיא סינוואר המנהיג החדש של רצועת עזה כדי ליצור עובדות מוגמרות בשטח.
|
|
|
חוק מס ריבוי דירות, אותו על הכנסת לחוקק כעת מחדש, צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, הקובעת ש"אין פוגעים בקנינו של אדם" אלא בתנאים הקבועים בה: "בחוק שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש". בדיקה מעמיקה של חוק מס ריבוי דירות מעלה, שהוא אינו עומד בתנאים אלו.
|
|
|
זה היה נשמע כמו סיפור מוזר. לפני כעשרים שנה כשהייתי תלמיד בתיכון, שמעתי בחדשות השונות (אז לא היה אינטרנט כל כך זמין כמו היום) על רב אחד בשם עוזי משולם שמתבצר בביתו עם כמה מחסידיו, ומאיים על המדינה או המשטרה שאם לא יינתנו תשובות על ילדי תימן החטופים, הוא יעשה מעשים קיצוניים. שר המשטרה (אז זה היה משטרה) היה משה שחל בתקופת ממשלת רבין השנייה. כולם לעגו למשולם ולא הבינו על מה הוא בדיוק מדבר. הגדירו אותו כהזוי, מופרע בנפשו. קומיקאים שאלו "מי ירצה לחטוף תימני"? והפכו את הדיון בנושא למגוחך.
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
|
|
|
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
|
|
|
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
|
|
|
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
|
|
|
נורית גברון
אין אלה "שירי תשבץ" המורכבים מפסוקים כלשונם המונחים זה ליד זה, אלא התכה חדשה, והרכבה חדשה של שירים שחומרי הגלם שלהם לקוחים מספרות הדורות, ויוצרים יצירה עצמאית ומקורית, אם כי לא פעם...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|