כלכלתה של סין תצמח בשלוש השנים הבאות בקצב מהיר מן הצפוי, בשל סירובה של הממשלה המקומית לטפל ברמות המסוכנות של החוב הממשלתי - צופה (15.8.17) קרן המטבע הבינלאומית, בסקירתה השנתית על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, אותה מצטט פייננשל טיימס.

קרן המטבע אומרת כי הצמיחה השנתית הממוצעת ב-2020-2018 תהיה 6.4%, לעומת תחזית קודמת של 6%. בשנה תגיע הצמיחה ל-6.7%, לעומת תחזית קודמת של 6.2%. מדובר בצמיחה מהירה בכל קנה מידה - פרט לזה של סין, שהתרגלה לצמיחה דו-ספרתית. ממשלת סין התחייבה להכפיל את היקף כלכלתה בין 2010 ל-2020, וכדי להשיג יעד זה היא מוכנה לשאת בנטל של חוב הולך וגדל.

כתוצאה מכך, אומרת קרן המטבע, החוב של המגזר הלא-פיננסי יהיה 290% מהתמ"ג בשנת 2022, לעומת 235% בשנה שעברה. התחזית הקודמת של הקרן הייתה שהחוב יגיע בעוד חמש שנים ל-270% מהתוצר. הקרן מזהירה, כי החוב הגדל יצמצם את אפשרויות התימרון של בייג'ינג במקרה של משבר במגזר הפיננסי שלה, או במקרה של "אובדן אמון" במגזר ניהול העושר, שהצמיחה בו עומדת מאחורי הגידול בהיקפו של המגזר הפיננסי.

נציג סין לקרן המטבע, ג'ין ז'ונגשיא, דחה את אזהרות הקרן. לדבריו, הביצועים החזקים של הכלכלה הסינית אינם רק תוצאה של הזרמות כספים, אלא גם של שורה של רפורמות בדמות "איזון מחדש והתאמות מבניות", כלשונו. לדבריו, התסריט של קרן המטבע ולפיו צפויה האטה יחסית במשק הסיני, הוא מאוד בלתי סביר.

לאחר המשבר הפיננסי של 2008, הזרימו שלטונות סין למשק כספים שהעלו את החוב הכולל פי ארבעה ל-28 טריליון דולר בסוף 2016. קרן המטבע אומרת כי "יעילות האשראי" הסינית ירדה בצורה חדה בעשור האחרון, כאשר נדרשים סכומים הולכים וגדלים כדי להבטיח את אותה רמת צמיחה. בשנת 2008 היה צורך באשראי חדש בסך 6.5 טריליון יואן כדי להעלות את התמ"ג ב-5 טריליון יואן; בשנת 2016 כבר היה צורך ב-20 טריליון. בלא הגדלת החוב, הצמיחה הממוצעת בשנים 2016-2012 הייתה 5.3% בלבד, ולא 7.3% כפי שהייתה בפועל.

הקרן מותחת ביקורת גם על הרפורמות בחברות שבשליטת ממשלת סין, ומציינת שהרוב הגדול של הכלכלה עדיין אינו נגיש לחברות פרטיות - למרות שהן אחראיות ל-80% מהמשרות ול-50% מתשלומי המס. ההשפעה הפוליטית על הכלכלה עודנה משמעותית, כולל באמצעות יותר ויותר ועדות של המפלגה הקומוניסטית. הממשלה אומרת בתגובה כי ועדות אלו מגבירות את היעילות של החברות.