|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ירידה במוטיבציית השרות הקרבי
|
המתגייסים החדשים לצה"ל כיום מעדיפים, במפורש, יחידה טכנולוגית, מתוך הנחה ברורה שזו תסייע להם לבנות את עתידם בחיים האזרחיים לאחר שחרורם
|
|
תמריצים מפתים [צילום: ויסאם אשלמון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
נתוני הגיוס העדכניים מעידים על ירידה תלולה במוטיבציה לשרות ביחידות קרביות. שלא כבעבר המתגייסים החדשים שוב אינם להוטים לשרת ב"גולני", או ביחידה קרבית כלשהי. מעל לכל עומדים היום לנגד עיניהם שיקולי "אגו" של תועלת אישית: מה, בסופו של דבר, יצא לי, בעצם, משרות החובה שאתן לצבא.
זה איננו, חלילה, עוד סוד. מה שמעסיק יותר מכל את המתגייס הטרי הוא, לא פחות ולא יותר, משיקול של כדאיות רציונאלית: היכן ישתלם לו בכלל לשרת, והמענה לכך שוב אינו בשמיים. הוא נחשף מדי מחזור גיוס ממש מחדש. יותר ויותר מתגייסים חדשים מבקשים לנצל את תקופת שירותם להתבססות במקצוע טכנולוגי, כמו סייבר, שמבטיח מראש הכנסה לקיום.
תמריצים מפתים
אז כדי לנסות ולהבטיח מראש את עתידם הצפוי לאחר השירות הם מעדיפים יחידה טכנולוגית. כזו שתהיה גם ראש-גשר להבא ומעין מקפצה לחיי אזרחות. שהרי השירות הצבאי ביחידה שכזו ייחשב, כמובן, כתקופת-השתלמות, ועם השחרור לא תהיה בעיה להתחיל לעבוד במשכורת מובטחת, לאחר הכשרה צבאית נאותה.
כדי שצה"ל לא יצא, חלילה, מופסד מהעדפות שכאלה של מתגייסיו - יהא עליו, כמובן, להשקיע מאמץ הולם כדי להבטיח גם את האינטרסים שלו. אחרי ככלות הכל נדרש הצבא ליותר ויותר חיילים קרביים, ואותם הוא יצליח למצוא, מן הסתם, אם יעודד תמריצים מפתים למי שימצא את דרכו לגולני, לחיל השריון ולחטיבת הצנחנים.
את המתגייסים ליחידות הקרביות צריך לתגמל במתן פריבילגיות. יש להעניק להם הטבות מפליגות, שאינן ניתנות לחיילים המשרתים ביחידות עורפיות. כך, למשל, מומלץ להעניק להם שכר גבוה יותר, כיסוי כספי ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה, ואולי גם לשקול מימונו של טיול לאחר השרות אל מעבר לים, והענקת עדיפות לרכישת מגורים בתנאים שיהיו בהחלט מפתים.
|
| תאריך:
|
20/08/2017
|
|
|
עודכן:
|
20/08/2017
|
|
ראובן לייב
|
|
ירידה במוטיבציית השרות הקרבי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ארי כספי
|
20/08/17 08:43
|
|
|
|
2
|
|
יגאל שלגי
|
20/08/17 09:31
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
20/08/17 10:23
|
|
|
|
|
|
ד.ה
|
20/08/17 15:49
|
|
|
|
4
|
|
כל השאר תירוצים
|
20/08/17 13:03
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו פולט מעת לעת סיסמאות קליטות אך מפתיעות כמו "שתי מדינות לשני עמים" או "ננהל עם הרשות הפלשתינית מו"מ ללא תנאים מוקדמים" ומיד ממהר להוסיף, כי "ירושלים בירת ישראל הנצחית לעולם לא תחולק" או: "השמאל משתוקק לסלק אותי מהשלטון אבל הדרך הדמוקרטית היא רק "בבחירות ולא בחקירות". כל השומע את דברי ההגות האלה חייב להתייחס אליהם ממש כאילו היו "דברי אלוהים חיים".
|
|
|
|
|
אלדד יניב, מני נפתלי וחבריהם אינם מפגינים שלווים שרוצים לנצל את זכותם לחופש ביטוי. אלו הם פורעי חוק, בהם יש לטפל בהתאם. זה תחילתו וזה סופו של מה שמתחולל (מוצ"ש, 19.8.17) בפתח תקוה.
|
|
|
|
|
הטרור שוב איננו רציונלי. הוא לא מבקש להשיג בטרור אלא טרור בלבד. הוא ממית כדי לחגוג את ההמתה. אין לו סיכוי לא להפיל ממלכות, לא להעצים אמונות, לא להוריד את האלוהים ארצה ולא להעלות אליו מאמינים. אין לו כוח. הוא יורה בעצמו כדי לירות באחרים, ואחרים זה כולם, כל מי שאיננו הוא, וגם זה לא תמיד, כי גם הוא עצמו בכלל. ובכל זאת, הוא כאן הטרור, ועל כן מוכרח שיהיה לו בדל רציונל, חוט.
|
|
|
|
|
מדוע ביקש המלך מבנו להביא לארמון סלע גדול?  שיעור בפסיכולוגיה: רק היום עקב - זאת התורה המקופלת במילה אחת מה לומדים ממשל הציפור? אתה מלך וּלקינוח העבדוּת המודרנית
|
|
|
|
|
דבריו של שר הרווחה - חיים כץ, בעיר הערבית טירה, בעניין הצורך לשנות את המסורת בחברה הערבית כדי להפיק פוריות של עבודה, לא רק שהיו גזעניים ופוגעניים אלא היו דברי הבל ובורות. אבל כץ איננו לבד - רוב אלה שקוראים לעצמם "אליטה" הם בורים בדיוק כמוהו בענייני תרבות פרנסה וצורת חיים, אבל להבדיל מכץ הם מספיק חכמים לומר זאת במסתרים ולא לפגוע באנשים בביתם ממש, ועוד בחברה הערבית, שהרגישות שם היא גבוהה ביותר. הרבה אין לצפות ממר חיים כץ - בנוגע לטאקט ולחוכמה, וכולנו יודעים שמינויו כשר פשוט ניכפה על נתניהו משום כוחו הפוליטי של כץ בוועדי העובדים, ובעיקר במתפקדי הליכוד. כץ הוא בכלל "נדוניה" שמקורה איננו בליכוד אלא בטיפוסים המאולתרים והרב גוניים של עמיר פרץ, כאשר האחרון הלך לרעות, מפעם לפעם, בשדות הזרים שמעבר למפלגת העבודה. אילו לכץ היה שם משפחה מזרחי הרי שמזמן היינו מקבלים חוברת בדיחות עבה על "חוכמתו" ומעלליו. כץ איננו שר רווחה בעל השקפה ומעוף אלא פקיד מוצנח שבענייני רווחה הוא מבין אפילו פחות מצופה טלוויזיה ממוצע. את "השקפותיו" הוא מקבל ושומע מ"מומחים לעבודה סוציאלית" ומכול מיני "סוציולוגים" בגרוש, ובוודאי שיאמץ את כל השקפתם ה"אקדמית" כאמת לאמיתה, ולא מעט משום אי-הבנתו הרחבה בענייני דיומא.
|
|
|
|
|
