ראש ממשלת עירק, חיידר אל-עבאדי, הודיע השבוע על תחילת המתקפה לשחרור תל עפר, אחד מהמעוזים האחרונים של דאעש בעירק. בסוריה פועלים כעת לשחרור א-רקה, בירת דאעש במדינה. היעד הבא יהיה מחוז דיר א-זור, שם מתפתחת כבר עכשיו תחרות בין המורדים המתונים לכוחות אסד על השליטה באזור, כשהכוחות הכורדים צופים מהצד בינתיים – כותב מכון המחקר Washington Institute.

בחודשים האחרונים צבא סוריה מתקדם בתדמור ובדרום מחוז א-רקה, ובשבועות הקרובים הכוחות יתמקדו בחיסול כוחות דאעש בדיר א-זור. הצלחת צבא אסד במשימה תפנה אותו לשדות הנפט של אל-עומאר שמספקים מחצית מאספקת הנפט של המדינה. כעת דאעש שולט בשדות אלו המספקים חלק מהכנסותיו. ברמה המקומית והארצית, שליטה על שדות אלו תסייע רבות לבשאר אסד ליצור בריתות מול השבטים המקומיים. ההנחה היא, שלאחר מכן כוחות המשטר יתקדמו לגבול עירק ויחברו למיליציות השיעיות. מהלך זה יחסום את האופוזיציה המתונה ואת הכוחות הכורדים באזור.

ישנה אפשרות, אומר המכון, שהכוחות הכורדים יתקפו בצפון מחוז דיר א-זור. עם זאת, המשטר הסורי ובעלי בריתו יפעלו בשקידה למנוע את הגעת הכורדים לשדות הנפט של אל-עומאר, מאחר שדבר זה ינתק אותם מדיר א-זור והגבול העירקי. שליטה כזו של כוחות כורדים, תסכל את רעיון המסדרון היבשתי, בו לאירן יש שליטה יבשתית עד חופי המזרח התיכון.

תרחיש זה מנוגד לשמועות בוושינגטון, על התמיכה אמריקנית במורדים הסורים לקראת מתקפה על דיר א-זור. לפי שמועות אלו, המורדים והכורדים יתקדמו צפונה לחופי הפרת, יחצו את הנהר ויתקדמו עד הגבול העירקי. מהלך כזה יגביל את חופש הפעולה של הצבא הסורי בשחרור דיר א-זור וסביבתה. בצד השני של הגבול ישנה חשיבות רבה לכך שהצבא העירקי, ולא המיליציות השיעיות, יחסלו כל התנגדות של דאעש. השבטים הסונים משני צידי הגבול יהיו תחת חסות אמריקנית, והחלום האירני למסדרון יבשתי ייגנז. למרות זאת, נראה שלא כך יקרה בשל המצב בשטח.

הכורדים מעדיפים את רוסיה

מספרם של המורדים שמקבלים תמיכה מארה"ב נאמד ב-2,000 בלבד. כוח שכזה לא יכול להביס אלפי לוחמים של דאעש, במיוחד לנוכח חוסר המוטיבציה שלהם לבצע זאת. ביוני 2016 ניסו כוחות אלו לשחרר את העיר אל-בוכמאל, אך נכשלו לאחר שלא קיבלו סיוע מהשבטים המקומיים בשל פחדם מדאעש. מעבר לכך, כאשר אותם מורדים ניסו להתקדם באביב האחרון, הם נבלמו על-ידי מתקפת בזק של המיליציות השיעיות.

מפקדים אמריקנים מעוניינים להעביר את הכוחות הללו לעיר אל-שדאדי, לספח אותם לכוחות הכורדים במקום וכך לתקוף את דיר א-זור. החשש הוא, שחלק מהכוחות יערקו לצבא הסורי. חוץ מזה, המפקדים הכורדים לא רוצים שיספחו אליהם את כוחות האופוזיציה הללו.

הכוחות הכורדים מסרבים לקחת חלק בשחרור דיר א-זור. במקום זאת, המפקדים הסכימו לתמוך במיליציה מקומית. ללא תמיכת הכורדים, האופוזיציה שנתמכת על-ידי ארה"ב תתקשה לפעול נגד דאעש. ייתכן שהדבר יביא לכך שארה"ב תנטוש כוחות אלו ותעדיף לתמוך בכורדים. את חוסר הרצון של הכורדים לשתף פעולה עם כוחות פרו-אמריקנים, ניתן להסביר בחששות מהעתיד לאחר הבסת דאעש. מעבר לכך, הכורדים רוצים להיות בעלי הברית היחידים של ארה"ב בצפון-מזרח סוריה, והם פוגעים בכוחות אופוזיציה אחרים כדי להבטיח זאת. דבר זה יכול להסביר את הרצון של הכורדים לתקוף את א-רקה, עיר ערבית שלעולם לא תהיה חלק משטח כורדי.

הכורדים יודעים, כי ארה"ב מגנה על רוז'אבה, השטחים שבשליטתם שבצפון סוריה, מפני התקפה טורקית. השאלה היא, מה יקרה להגנה האמריקנית אחרי שא-רקה תשוחרר. בחוסר הוודאות הזה, הכורדים רוצים לכבוש את א-רקה. לפי מפקד כורדי בשטח, הקרב יכול להימשך עוד ארבעה חודשים, אך לא תתאפשר עוד מתקפה רחבת היקף.

ארה"ב תתקשה לגייס תמיכה

יש לזכור, אומר Washington Institute, שנאמנות השבטים המקומיים יכולה להשתנות במהירות; הם יתמכו במי שיספק להם את התמורה הראויה. בעבר היה מדובר במים, קרקעות ומשרות. ככל הנראה בעתיד יהיה מדובר בחלוקת רווחי הנפט, בתור תשלום על ההגנה על צינורות הנפט. כיום, חלק מהשבטים חזרו לתמוך במשטר אסד, בעקבות העמידה הרוסית לצידו.

גם נקמה יכולה להניע את השבטים המקומיים. כך למשל, בשנת 2014 טבח דאעש בשבט מקומי במסגרת הקרבות על מאגרי הנפט. למרות התבוסות שספג הארגון, אף שבט עדיין לא התמרד נגדו. מנגד, אותו שבט שסבל מנחת זרועו של הארגון, חבר לכוחות המשטר הסורי במטרה לנקום בדאעש ובשבטים שסייעו לו במלחמה נגדם.

הכורדים מעריכים, כי הנוכחות הרוסית בסוריה יציבה מזו של ארה"ב. להערכתם, בבחירה בינם לבין טורקיה החברה בנאטו, ארה"ב תעדיף את טורקיה. דבר זה ידחוף את הכורדים לשתף פעולה עם הרוסים, במטרה לשמור על כיבושיהם הטריטוריאליים. צריך לקחת בחשבון תרחיש שבו הכורדים יחתמו על הסכם עם המשטר הסורי, ואולי בשיתוף רוסיה או אירן. במקרה כזה, הכורדים לא יסייעו למורדים לשחרר את דיר א-זור, אלא אם יכירו בשליטתם בצפון סוריה.

כאשר ארה"ב הודיעה על סיום תמיכתה במורדים סורים לפני מספר שבועות, היא הראתה כיצד היא נוהגת בבני בריתה, מסכם המכון. כוחות אחרים לא יתייצבו לצידה אם לא יקבלו ממנה ערבויות לטווח ארוך, כגון התחייבות – בלתי סבירה – להקמת בסיס קבע של צבא ארה"ב באזור ולנוכחות של רבבות חיילים על הקרקע.