בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
במדינה מנצח שילוב ומשפטנים עיתונאים
|
שני מוקדי כוח אלה לא נבחרו לנהל את המדינה, כתוצאה מבחירות דמוקרטיות של מאבקים בין רעיונות ודעות ● ואולם השפעתם על מקבלי ההחלטות שנבחרו היא גדולה ומכרעת ● הנבחרים תלויים במשפטנים ובעיתונאים
|
תלות בעיתונאים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הדמוקרטיה המסורתית מבוססת על כמה עקרונות וערכים יסודיים ששני המרכזיים הם הפרדת הרשויות (מונטסקיה) ושלטון החוק. שני עקרונות אלה איבדו במידה רבה את השפעתם הדומיננטית, כתוצאה מהתעצמות שני מוקדי כוח נוספים שעוקפים, גוברים ומגמדים את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת: מדיהקרטיה - שלטון העיתונאים, מישפטוקרטיה - שלטון המשפטנים. שני מוקדי כוח אלה לא נבחרו לנהל את המדינה, כתוצאה מבחירות דמוקרטיות של מאבקים בין רעיונות ודעות. ואולם השפעתם על מקבלי ההחלטות שנבחרו היא גדולה ומכרעת. הנבחרים תלויים במשפטנים ובעיתונאים. האקטיביזם השיפוטי והאקטיביזם התקשורתי שאין עליהם מורא ציבורי אפקטיבי של ציבור המצביעים, יצר מציאות דמוקרטית חדשה לפיה כוחם והשפעתם של העיתונאים והמשפטנים גדולה יותר משל חברי הכנסת ושרי הממשלה שתלויים בהם. בשם "המקצועיות" כביכול, מובילים המשפטנים והעיתונאים את הפוליטיקאים לכוונים הרצויים להם. יועצים משפטיים, עיתונים ומנהלי ערוצי הטלוויזיה, קובעים במידה רבה לפוליטיקאים את מדיניותם ואת סדר היום שלה. לא ניתן כיום לממש כמעט שום נושא או מעשה ללא צנזורה, בקרה, חקירה ושפיטה של עיתונאים ומשפטנים. שום מחוקק בכנסת ואף שר או מנכ"ל במשרד ממשלתי לא מסוגלים לקבל החלטות ולבצען, ללא "אישור" של משפטנים ו"ברכת הדרך" של עיתונאים. חסידי פולחן שלטון החוק אינם מוכנים להודות שמשפטנים ושופטים הם בני אדם עם חולשות, הטיות, חשבונות, נקמנויות ודעות כמו כל הבריות. הם לא מדע מדויק, הם לא תוכנת מחשב, הם לא אחד מחוקי הטבע והם גם לא מתחום הפיסיקה והמתמטיקה. גם הם מושפעים מהתקשורת ומדעת הקהל, מבלי להודות בכך. הם לא שלמות התבונה והחוכמה האנושית. רוב פסקי הדין וגזרי הדין במסגרת שלטון החוק, הם במידה רבה בזאר מזרחי שיפוטי שבו הכל אפשרי. באמצעות ניסוחים מפותלים פרשנויות אישיות סלקטיביות טקסטים "מקצועיים" כמו: "עסקת טיעון", "חוסר ראיות", "מן הצדק", "התיישנות", "חוסר עניין לציבור" אפשר להחמיר בצורה לא סבירה ולא אנושית על נאשם (הנעל על השופטת ביניש) ולהקל בצורה לא סבירה על נאשם שהרג אם ובן בתאונה במרכז ת"א (עורך דין ידוע ומפורסם). החיים מלמדים שבמקרים רבים, רוב הבכירים והמיוחסים בעלי הכוח וההשפעה שהסתבכו בפרשיות פליליות וכלכליות, מסתדרים ועוקפים את החוק, בסיוע משפטנים, שופטים ועיתונאים ידידותיים שהופכים אותם לזכאים. התקשורת הפכה לכוח דומיננטי בדמוקרטיה הנתונה במשבר רבים מהעיתונאים מאמינים ופועלים בשכנוע עצמי שהם הרשות הרביעית בדמוקרטיה, שזכותם להיות הפוסקים והשופטים מעל לרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הם קובעים מי הוא המשיח (הפוליטי) ואת מי יש להדיח. הם רואים את עצמם ככוח עליון הקובע מהו ביטחון ומהו אסון. הם פוסקי הדור הכל יכול בין ימין לשמאל. בידם המיקרופון הקובע את הטון בכל שלטון. השפעתה של התקשורת על הפוליטיקאים יש לה תוצאות שליליות. חלק מנבחרי העם מתבטלים בפני העיתונאים שיש להם אינטרסים אישיים פוליטיים כלכליים מוסווים. הישרדותו של כל פוליטיקאי בזירה הציבורית הדמוקרטית תלויה במידה רבה ביחסה של התקשורת כלפיו. פרסומו, מעמדו ויוקרתו בציבור אינה רק פונקציה של אישיותו וכישוריו האישיים והמקצועיים, אלא קשריו עם העיתונאים. התלות והקרבה בין הפוליטיקאי לעיתונאי, יש לה תמורה הדדית חבויה שזכות הציבור לא לדעת אודותיה. לסיכום העיתונאים והמשפטנים הם בפועל הרשות הפוסקת והשולטת מעל למחוקקת ולשופטת, הקובעת מי לצמרות ומי לחקירות, מי הוא המשיח ואת מי יד להדיח, מהו ביטחון ומהו אסון, מהו צודק וחיובי ומהו פסול ושלילי. השלטון הדמוקרטי הנבחר הרלוונטי איבד מכוחו ומסמכותו, לטובת עוצמתה של התקשורת (שחלקה מופקרת) הפועלת רק על בסיס האינטרסים של רייטינג, תחרות סקופ, שפוגעים לעתים באינטרסים ביטחוניים ולאומיים, במדינה החיה במציאות של טרור ומלחמה.
|
תאריך:
|
23/08/2017
|
|
|
עודכן:
|
23/08/2017
|
|
מתי דוד
|
במדינה מנצח שילוב ומשפטנים עיתונאים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יישר כוח למתי
|
23/08/17 20:25
|
|
2
|
|
הירונימוס
|
24/08/17 17:37
|
|
|
|
קצת שכל
|
25/08/17 02:57
|
|
3
|
|
טנא
|
24/08/17 18:48
|
|
4
|
|
טנא
|
24/08/17 19:02
|
|
5
|
|
טנא
|
24/08/17 19:08
|
|
6
|
|
מת דוד
|
24/08/17 21:47
|
|
|
|
טנא
|
25/08/17 08:25
|
|
המשורר אלכסנדר פן פונה לחברה הישראלית, ב-1947, ערב שנת עימותי דמים קשה, לשאת את התפילה, בה סיים את שירו "הָגָּר" - "יְבָרֵךְ אֶל אַבְרָם בַּשָּׁמַיִם, הַכּוֹרֵת בְּרִית אַחִים עַל הַמַּיִם". המשורר הכואב את "צוֹם-צְמוּאִים אֲנָשִׁים וְצֹֹאן" והכואב את "ִעֶלְבּוֹנוֹת קְדוּמִים", שגזרו על הגר ובנה להתמודד עם "הַמַּיִם כָּלוּ מִִן הַחֵמַת, בַּצָּמָא עֲלֵיהֶם סָגַר, וַתֵּשֵׁב לָה מִנֶּגֶד הָגָר", הוא נושא עיניו לברית, הגם שהוא מודע שהגר היא גם ג'מילה או פאטימה, שאת כאבן הוא כואב כשם שהוא כואב את כאבה של הגר, החגורה למורת רוחה בכעסה של החמה "וְחֶרֶב קְדוּמִים נוֹקֶמֶת". למרבה הצער, הברית לה ייחל אלכסנדר פן - ברית אחים על המים - התנפצה, כשמאות כפרים ערבים נמחקו באותה מלחמה ומאות אלפים מתושביהם, חלקם נסו וחלקם גורשו.
|
|
|
צריך להיצמד לתוכנית חומש עבור החברה הבדואית, שתכלול הקמת מקומות תעסוקה ביישוב שלהם, מקומות בילוי, סניף דואר וביטוח לאומי, חדר מיון קדמי (דוגמת מרכז רפואי, בריאותא ברהט) גני שעשועים ומגרשי כדורגל. מתנ"ס מקומי ואפילו בריכה עירונית.
|
|
|
ברית הפעולה בין השמאל הקיצוני (האדום) לבין האיסלאם הקיצוני(הירוק) נגד הכחול לבן (ישראל) קיימת באירופה, ולצערנו גם בתוכנו בישראל. ברית האדום והירוק נגד הכחול לבן, זהו הנוסח החדש של האנטישמיות הישנה, שתורגם לאנטי ציונות ישראלית.
|
|
|
חוק מס ריבוי דירות מנוגד לחוקי המס האחרים, בכך שהוא קובע את עצם הבעלות בדירה השלישית והלאה כאירוע מס. תפיסת החוק, לפיה שיעור המס המוטל יהיה ביחס ישר לאורך תקופת הבעלות - אינה נכונה, שכן שיעור המס גדל ללא גבול, ופועל כמו קנס בגין עבירה מתמשכת.
|
|
|
סוגיית אופן חישוב שווי טובת ההנאה בגין מתן רכב צמוד של המעסיק לעובדים ובגין מתן הלוואות מוטבות לעובדים ממשיכה להעסיק את בתי המשפט, ולפחות בבית המשפט המחוזי בחיפה נראה, כי התגבשה דעה ברורה לפיה מדובר בתקנות מחייבות שאינן ניתנות לסתירה. ערעורים נוספים מתנהלים בנושא זה בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ומרכז. הכרעה סופית בעניינים אלו תיקבע לבסוף רק על-ידי בית המשפט העליון בבוא היום.
|
|
|
|