בקיץ 2008 עמדו נוויד ג'מאלי וקפטן אולג קוליקוב, מרגל רוסי בכיר, במגרש החניה של מסעדה בניו ג'רזי. ג'מאלי עמל במשך שלוש שנים להוכיח לרוסים את ערכו כמרגל, דרש בתמורה תשלום שמן ולא הסתיר את מורת רוחו כאשר קוליקוב לא סיפק את הסחורה והודיע שהוא מנתק מגע. מה שקוליקוב לא ידע, הוא שג'מאלי היה סוכן FBI שמטרתו הייתה לצוד אותו.

במאמר בניוזוויק אומר ג'מאלי – שמשרת במילואים כקצין מודיעין בצי – שהוא חשב רבות על אותו רגע מאז ניצח דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות. הקיצוניים – שלא לומר ההזויים – במתנגדיו של טראמפ טוענים שהוא עלול להיות מרגל רוסי, ואולי אפילו מזה זמן רב. לשיטתם, לא חסרות "הוכחות": התבטאויותיו לטובת רוסיה, התערבותה לצידו בבחירות, השקעות רוסיות גדולות בעסקיו.

ג'מאלי חושב שזה לא נכון – מסיבה פשוטה: טראמפ היה הופך למרגל איום ונורא. להפוך לנכס של מדינה זרה – זו עסקה חד-צדדית: למפעיל יש את כל היתרונות. לא די בכך שמישהו רוצה לרגל; שירותי מודיעין בוחנים לעומק את המועמד ואת אמינותו. "כסוכן כפול, ביליתי את רוב זמני בלהוכיח למפעילים שאני לא סוכן FBI ושאני ראוי לאמון. זה נשמע אותו הדבר, אבל זה לא. הרוסים היו מעוניינים במודיעין שיכולתי לספק, והם וידאו שוב ושוב שביכולתם לסמוך עלי ולהשאיר אותי בשליטה. הם היו צריכים לתת אמון במה שאני מעביר וגם בכך שאמלא הוראות", כותב ג'מאלי.

אמילי ברנדווין, סוכנת CIA לשעבר, אומרת שטועה מי שחושב ששקרנות היא תכונה אופיינית למרגלים. ג'מאלי מסכים איתה מנסיונו: לשקר לרוסים – זו בכלל לא הייתה אפשרות. הם שאלו שוב ושוב שאלות ששאלות חודשים קודם לכן, כדי לראות האם תשובותיו עקביות. לא משנה עד כמה הפרטים היו שוליים; היה אסור לו להגיע למצב בו יתן תשובות שונות. משום שאם קוליקוב לא יסמוך עליו בדברים הקטנים – כיצד יוכל לסמוך עליו בדברים הגדולים? וכידוע, רק האמת מאפשרת לתת תשובות עקביות.

מובן שלאחר שלוש שנים לא יכלו מפעיליו הרוסים של ג'מאלי לעקוב אחריו כל העת או לוודא כיצד קיבל את המודיעין שהעביר להם. פעם נתן ג'מאלי לקוליקוב ערימה של תוכניות למטוס קרב שהוא "לקח בהשאלה" מקבלן של משרד ההגנה. הרוסים לא חשבו לרגע שייתכן שמדובר בעוקץ; הוא הרוויח ביושר את אמונם.

האמון חשוב עוד יותר כאשר מדובר באדם בעל נראות גבוהה, כגון מחוקק. "פוליטיקאים גמישים", אומר סוכן מודיעין בכיר לשעבר. "אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שמה שהם אומרים בפומבי שונה ממה שהם אומרים בחדרי חדרים". לכן, כאשר פוליטיקאי הופך לסוכן – עליו להוכיח שפיו וליבו שווים.

הגענו לטראמפ, פוליטיקאי שאישיותו הציבורית ואישיותו הפרטית נראות זהות. יש לו גם היסטוריה ארוכה של שקרים. תשאלו את ניו-יורק טיימס, העורך מעקב יומי אחרי שקריו מאז השבעתו. הפיכתו לנכס מודיעיני תהיה סיוט, אומר ג'ון סייפר, ששירת 27 שנים ב-CIA ובהן שנים רבות כמפקד וסגן מפקד תחנות בחו"ל. "מפעילי סוכנים מחפשים מי שיוכלו לשמור בסוד את הקשרים", מוסיף סייפר את המובן מאליו.

עם זאת, כמועמד לנשיאות עלול היה טראמפ להיות יעד קורץ לגיוס. יש לו שתי תכונות שמגייסי סוכנים יודעים היטב לנצל לטובתם: אגו ענקי וחמדנות חסרת גבולות. תוסיפו לזה את מעמדו הבכיר ואת קשריו הקודמים ברוסיה – והנה לנו סיבות לכאורה לנסות לגייסו. החקירה הרוסית כבר העלתה שלכמה מבכירי מקורביו של טראמפ היו קשרים חשודים ברוסיה. בשל קשרים אלו ולנוכח אישיותו של טראמפ, סביר להניח שמוסקבה נמנעה מקשר ישיר עימו וביצעה אותו דרך מקורביו – סבור ג'מאלי.

חזרה לחניון המסעדה בניו ג'רזי. קוליקוב שקל את האופציות שלו. הוא השקיע שנים בגיוס סוכן אמריקני, מתוך ידיעה שככל שג'מאלי יתקדם בממשל – כך יעלה גם ערכו-שלו בתור מפעילו. לפתע התפשט חיוך על פניו והוא הבטיח לג'מאלי שיקבל יותר כסף. הוא הזמין אותו למסעדה לאכול כנפי עוף ולשתות בירה – אות לכך שרכש סופית את אמונו והפך לנכס רוסי. כך לפחות הוא חשב.