הקשר בין ההתחממות הגלובלית למשבר הפליטים

"פי 4 מלונדון, קרחון עצום התנתק מאנטרקטיקה". ידיעה זו, מלפני מספר שבועות, אשר לא זכתה לתשומת לב מרובה בתקשורת, יכולה בעוד מספר שנים להשפיע בצורה משמעותית על מערכות חברתיות-מדיניות בכל העולם. חוקרים רבים הצביעו על הקשר העקיף בין שינויי האקלים להיווצרות סכסוכים ומשברים בינ"ל כגון משבר הפליטים באירופה. משבר הפליטים, שהחל בהגעתם של קבוצות מסתננים קטנות גדל והחריף עד כדי הגעתם של מיליוני בני אדם לשערי וערי מדינות אירופה, ומאיים לשבש את סדר החיים הקיים ברבות ממדינות היבשת. האיחוד האירופי ככלל ומדינות אירופה בפרט עדיין לא מצאו פתרון אפקטיבי לטיפול במשבר ולא בחנו טיפול באחד ממקורות המשבר - ההתחממות הגלובלית.

הינתקות הקרחון מאנטרקטיקה מהווה עוד "כתובת על הקיר" שזוכה להתעלמות ממרבית מנהיגי העולם שאינם רואים או אינם רוצים לראות את הקשר בין שינויי האקלים להתפתחות משברים בינ"ל. מדענים רבים ביניהם אריק רייגנוט, מדען נאסא, מאמינים כי "זהו צעד נוסף בהתחממות הגלובאלית ותחילתו של משבר אקלימי קשה שבוחרים להתעלם ממנו". גם פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת קולומביה רואה "קשר בין הינתקות הקרחון להתגברות ההתחממות הגלובלית". משבר האקלים שנמצא בשיח העולמי כבר שנים, נגרם מעלייה בפליטת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה וחסימת קרינת החום מהאטמוספרה החוצה אל החלל. לחסינת הקרינה ישנן מספר תופעות לוואי מסוכנות, עליה בטמפרטורת כדה"א שגורמת לייבוש מאגרי מים ובצורות, עליית מי הים שגורמת להצפת ערי חוף ואיים והמסת קרחונים בארקטיקה ובאנטרקטיקה. כל אלו גרמו ויגרמו למיליוני בני אדם לעזוב ולנדוד למדינות אחרות ממגוון סיבות: אובדן גידולים חקלאיים שלא ניתן להשקותם, הצפה של אזורי מגורים, או בצורת - שתרמה להתפתחות מלחמת האזרחים בסוריה.

בניגוד למשברים אקלימיים לא צפויים כמו הצונאמי או רעידות אדמה בעולם, שבהן נתפסה האנושות לא מוכנה ועל המדינות הנפגעות היה לנהל את המשבר בעל כורחן, בהיבט של ההתחממות הגלובלית מדענים מבחינים כי הגורם האנושי הוא שאחראי להרעת המצב ויכול (וצריך) גם לתקנו. על-ידי שינוי המדיניות הסביבתית במדינות העולם, יהיה ניתן להאט ואף למנוע את המשבר המתקרב. היסטורית, אפשר לשים את האצבע על מספר משברים אקולוגיים בהם היד האנושית הייתה משגת במניעתן. דוגמה לכך הוא משבר הנפט במפרץ מקסיקו בשנת 2010, בו כשלים אנושיים ואי עמידה בנהלים ובתקנים הובילו למשבר אקולוגי אדיר ממדים. ההבדל הבולט בין המקרים הוא שהגורם האנושי במקרה שלנו הוא עקיף, ואילו במשבר הנפט במפרץ מקסיקו הגורם האנושי היה הגורם הישיר לפגיעה בסביבה. בנוסף, הפגיעה במשבר האקולוגי שנגרם במפרץ מקסיקו הייתה מיידית ולא היה ניתן להיערכות קודמת. לעומת זאת, המשבר הסביבתי שאנו חווים מתרחש בצורה הדרגתית. בנוסף, לתקשורת ה"קלאסית" ולמדיה החדשה תפקיד מרכזי בהשפעה על דעת הקהל העולמית. כוחה של התקשורת ושל שחקנים לא מדינתיים כמו ארגוני סביבה שחוזים את אפקט המשבר העתידי שבהתחממות הגלובלית יכולים לעזור בקידום אג'נדה סביבתית לסדר היום ולניהול משותף של מקבלי ההחלטות. למרבית הצער, אין המצב כה מזהיר בשיתוף הפעולה העולמי. כחודש לפני הינתקות הקרחון פרשה ארצות הברית מהסכם האקלים שנחתם בפריז לפני כשנה וחצי - הסכם אשר נועד לשיתוף פעולה בהפחתת הפליטה של גזי החממה.

ניתוק הקרחון, השוקל מאות אלפי טונות, מאנטרטיקה, עלול להחריף את המשבר הסביבתי המתפתח על-ידי עלייה חדה במפלס מי האוקיינוסים. כאשר הקרחון יפשיר ומפלס המים יעלה, מים ערים שלמות עלולות להיות מוצפות וכתוצאה מכך מאות אלפי אנשים יאבדו את בתיהם ויאלצו לנדוד למקומות אחרים. משבר הפליטים אמרנו?

אין ספק שבכל הקשור להתחממות הקוטב הצפוני, הזמן לרעת המין האנושי. אנו שואפים להגן על הסביבה כל עוד הדבר לא פוגע באיכות חיינו ולכן רובנו לא שמים את שמירת הסביבה בראש סדר העדיפויות שלנו וכתוצאה מכך ההתחממות הגלובלית מאיצה מיום ליום. על מנהיגי העולם (והתקשורת) להבין שלמרות שהנזק הסביבתי אינו נראה בטווח הקצר ואינו מהווה נושא בעל משקל אלקטורלי גדול, בטווח הארוך סכסוכים בין מדינתיים יחריפו כתוצאה ממלחמות על שטחי מחיה, מאגרי מים וקרקע חקלאית. הינתקות הקרחון אמורה להיות צפירת השכמה למנהיגי העולם להתאגד יחד ולפעול בהקדם למען שמירה על הקיום האנושי בטווח הארוך.