פרשת פ"ת וסביבתה מעלה כותרות המצביעות על ריקנות מסוימת בהתייחסות של פעילי ציבור ואנשי ציבור, כאילו הם חושבים שאנו מטומטמים.
אלדד יניב אמר, לא עוצרים בגלל שורה בפייסבוק. נראה לכם? אילו היו תופסים כמה שורות בפייסבוק קצת מוקדם יותר היו נעצרים הרבה פיגועים בישראל (להבדיל אלף אלפי הבדלות). אומנם התרגלנו שהשפה במדיות האינטרנטיות היא שפת רחוב, אבל משם ועד להתיר עידוד אנשים להפרת חוק המרחק גדול. ואם יש פער בין הבנת אלדד יניב את החוק, ובין הבנת המשטרה את החוק, אין קשר למדיה בה נעברה לכאורה העבירה, ואם עבר או לא, הנושא אמור להידון בבית המשפט אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום על העבירה שבגינה הוא נעצר.
גלעד ארדן אמר שהם רצו להיעצר ולכן לא היה צריך לעצור אותם. מה הקשר בין רצונם של אנשים ובין עילת מעצר? עילת המעצר אותה צריך לשקול השוטר אינה קשורה לעמדותיו של הנעצר, לרצונותיו, אלא לעבירה שהוא עבר לכאורה, במידת המסוכנות שיחזר עליה אם לא ייעצר, במידת המסוכנות שיטשטש ראיות. לשוטר עוצר אסור שיהיו שיקולים פוליטיים כאלה או אחרים, אלא שיקולים מקצועיים גרידא.
רבים אחרים אמרו המשטרה/שב"ס טעו בתהליך המעצר עם האיזוק וההפשטה. בראש ובראשונה עולה השאלה אם עילת המעצר הייתה חוקית או לא, וככל שלא יוגש כתב אישום על העבירות לכאורה שבגינן בוצע המעצר תודה בפועל המשטרה שמדובר היה במעצר שווא, ומדוע? כי לא נתגלה דבר חדש מהרגע שבוצע המעצר ועד לרגע זה, כל השיקולים שהיו בידי המשטרה אז לא השתנו למעט הביקורת הציבורית, ולכן ככל שנעברה עבירה, יש להעמיד לדין, וככל שלא נעברה, המעצר הזה היה מעצר שווא. ואם כבר היה מעצר, ספק גדול מאוד בעיני אם הנעצרים זכאים להנחות סלב. כולם שווים על-פי החוק, ואם יש צורך בהנחות, אסור שתתבססנה על הסלברטיות של הנעצרים אלא על קריטריונים העומדים בכללי החוק והסבירות, וכאלה אין כעת ככל הידוע לי.
אלדד יניב וכל האחרים שמסביבו חזרו על המספר 500 שוב ושוב, במלל, ובשלטים המגחכים את המספר 500. הדישה החוזרת ונשנית במספר 500 עושה דבר אחד, היא עושה פלסתר מהחלטת בית המשפט, כי למי שיש עיניים בראשו רואה כי החלטת בית המשפט אומרת כ-500 (ההדגשה על-ידי הכותב). בית המשפט ידע ויודע שקשה לדייק על המפגין הבודד, כך גם יודעת המשטרה, ולכן גם אם היו שם 600 איש זה עדיין היה נופל בגדר הכ-500, אבל אנשים שרוצים כותרות יודעים שבימינו משחקי מילים טיפשיים עושים כותרות, הציבור מאוד רדוד ולא מתעמק, הציבור רואה את הדגל האדום וכמו שור שעיניו מכוסות הוא שועט אל עבר המטרה הפוליטית ששנים הוא כושל בה בקלפי, גם על חשבון פגיעה קשה בבית המשפט, במעמדו ובהחלטותיו.
אלדד יניב אמר שבימינו אין מארגנים, הכל באינטרנט, ספונטני. אלדד על מי אתה מנסה לעבוד? אתה מתלונן על שקרי השלטון, אז אנא עמוד עשר דקות מול הראי, אי-בטוח שהראי יסמיק.
מארגני ההפגנה אמרו שהטיפול בכמות הוא עניינה של המשטרה. אוי איזה טעות, אוי איזה טעות. רק כמה ימים קודם לכן
עתרו ארבעה גורמים לבית המשפט, הגורמים היו עמותת התנועה לאיכות השלטון ועוד שלושה ממארגני/יוזמי ההפגנות הספציפיות בפתח תקוה, ומלבד העובדה שהחלטות בית המשפט מחייבות את כולי עלמא, הן ודאי וודאי מחייבות את הגורמים שהם צד בתיק, ואל להם לצדדים לתת יד במעשה ו/או במחדל להפרת ההחלטה של בית המשפט. הצדדים, ובכללם המשטרה, חייבים לפעול בכל נפשם ובכל מאודם על-מנת לקיים את החלטת בית המשפט. ולא רק הם אלא בייחוד הם. וברור היה מראש שמדובר ב-2,000 איש, ואולי עקב הרעש שנוצר במהלך השבוע סביב עניין המעצרים הייתה חובה להיערך ליותר, ומה אם כן יכלו המארגנים, אלה שעתרו ואלה שלא, לעשות? מה היו חייבים הם לעשות? מה הייתה חייבת עמותת התנועה לאיכות השלטון לעשות? הם היו חייבים לתאם מראש את המהלכים עם המשטרה, הם היו חייבים להעמיד שרשרת אנושית מטעמם במקום הגידור אשר דווח שהמשטרה התקינה. אבל ראשי המפגינים שמים קצוץ על המשטרה, המשטרה מתקשרת ותחנת זברה אינה עונה.
והמצב הכאוטי הזה ימשיך להידרדר, עד אשר בית המשפט יעצור אותו, או עד שההמון יבין שמנהיגי המחאה הזו יביאו אותנו למבוי סתום, בואו נראה מי יתעורר קודם. או שמא:
דוגית נוסעת, מפרשיה שניים ומלחיה - נרדמו כולם. רוח נושבת על פני המים, ילד פוסע על החוף דומם. ילד פעוט הוא ועגום עיניים, שוטפים המים - למרחק אין סוף ... אם לא ייעורו כל מלחיה - איכה תגיע הדוגית לחוף?
מילים:
נתן יונתן לחן: לב שוורץ.
