בגיא ההריגה בברוניצה <br>

בשלהי מלחמת העצמאות ובשנתיים שלאחריה נוצרה תחושה בקרב המנהיגות כי עתה ניתן לתכנן את מדינת ישראל הצעירה בשיטות חדישות ומתוך מבט קדימה. מרבית הקרקע הייתה בידי הממשלה (והקק"ל) וניתן היה לדעת ראשי מפא"י ובראשם דוד בן-גוריון "לפזר את האוכלוסייה" מהרצועה הצרה בה ישבו רוב היהודים עד 1948 (מה שכונה ה -N ההתיישבותי) לעבר אזורי הספר (הגליל, פרוזדור ירושלים, הדרום והנגב) ולפתח אותם בשיטת "המדרג היישובי", שיטה שנלמדה באירופה ששיקמה עצמה לאחר מלחמת העולם השנייה.

יש לשבח החלטתה הנכונה והתקיפה של שרת המשפטים, איילת שקד, ליטול סמכוייותיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, בכל הקשור לסוגיית ה"הפרדה המגדרית". סוגיה זו הייתה מצויה משך שנים רבות בטיפולה ובהשגחתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר.

יש משהו בלתי מוסבר ובלתי הגיוני, לחלוטין, בדרך התנהגותו והתנהלותו של משה כחלון, בקשר לחוק מיסוי שלוש דירות. עוד לא יבשה הדיו מעל החלטת בג"ץ לפסול תוקף חוק מיסוי שלוש דירות, וכבר הודיע האוצר שהוא יפעל, לחקיקתו - מחדש - של חוק מיסוי דירות, בשינויים המחויבים. הרושם הנוצר מהתנהגותו הפומבית והציבורית של שר האוצר, משה כחלון, הינה, כי הוא "לקח ללב", באופן אישי פסיקת בג"ץ זו ורואה אותה כמכוונת, כלפיו, אישית. הגם שמשה כחלון לא מתח ביקורת כלפי פסיקת בג"ץ זו, הרי התנהגותו צועקת, כלפי חוץ מציאות של: "אני עוד אראה להם". משה כחלון נחוש - ועוד איך נחוש! - לחוקק, מחדש חוק מיסוי שלוש דירות, בשינויים המחויבים באופן שהפעם בג"ץ לא יכול לפוסלו עוד.

הם הכירו כשנפתחה למערב, הארץ המסוגרת שמאחורי מסך הברזל. היא הייתה עם בעלה בקבוצה קטנה שיצאה לשם. הקבוצה השנייה שיצאה מהארץ לארץ המדוכאת עד עפר בידי שליטיה.

המתח הקיים בגבול בין אוקראינה לרוסיה והפרובוקציות ההדדיות שאינן מגיעות לידיעת התקשורת העולמית, אינם משפיעים על חגיגות יום העצמאות האוקראיני ה-27, כפי שנראים דברים ביום החגיגות השלישי של חג עצמאות זה.