היהודים והכלכלה בשלהי התקופה העות'מאנית

יש חילוקי דעות בין החוקרים לגבי חלקם של היהודים בהתפתחות הכלכלית של הארץ בשלהי השלטון העות'מאני. יש הממעיטים ויש המגזימים במידת הדומיננטיות של היישוב היהודי בצמיחה הכלכלית. אולם, אין להמעיט אך גם אין להגזים בהשפעה היהודית על ההתפתחות הכלכלית. האמת נמצאת באמצע. הייתה צמיחה כלכלית כתוצאה מהשפעות מכריעות של השקעות מן החוץ, וחלק חשוב של ההשפעות הללו היו השפעות של יהודים. הפעילות הכלכלית היהודית תרמה את חלקה בהגברת ההגירה של מהגרי עבודה ערבים לארץ.

מספר מחקרים בכתב העת קתדרה עסק בחלקם של היהודים בהתפתחות הכלכלית בין שלהי המאה ה-19 למלחה"ע הראשונה:

מרדכי אליאב העלה את השאלה באיזו מידה היה היישוב היהודי גורם דומיננטי בהתפתחות הכלכלית של הארץ בשנים אלה והגיע למסקנה שהתרומה היהודית הייתה משמעותית והתבטאה במספר תחומים:

• החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החל תהליך פרודוקטיביציה בקרב היישוב הישן ועד ראשית המאה ה-20 התפרנסו בירושלים 4,500 משפחות מעיסוק במלאכות שונות... נחום גרוס קבע שעודף היבוא בין 30 ל40 אחוז ועיקרו היה יבוא הון יהודי.

• התרומה הכלכלית של יהודי יפו בהתפתחות עיר הנמל הייתה משמעותית.

• הגורם הציוני שהיה מיוצג ע"י מוסדותיו כמו בנק אפ"ק והמשרד הארצישראלי היה גורם דינמי בהתפתחות הכלכלית.

• הבארון רוטשילד השקיע 50 מיליון פרנק זהב ונחשב למשקיע העיקרי בפיתוח כרמים בארץ. הוא גם סיפק תעסוקה ל-5,000 פועלים ערבים והעריך שהתפתחות המושבות בארץ הביאה להתגברות ההגירה ממצרים, מהחורן וממקומות אחרים.

לסיכום, קבע אליאב שחלקו של היישוב היהודי "בהתפתחות הכלכלית, ביוזמה, בקצב הגידול, בארגון מפעלים כלכליים, בעסקי יבוא ויצוא ובפיתוח הארץ לתחומיה השונים" הייתה משמעותית ביותר.

חיים ברקאי בדק את ההבדל בין כלכלת הארץ לכלכלת מצרים ולבנון והגיע למסקנה שהגורם היהודי הוא שעשה את ההבדל בהתפתחות הכלכלית.

ישראל מרגלית דן בחלקו של הבארון רוטשילד בהתפתחות הכלכלית ברבע האחרון של המאה ה- 19. עד 1900 סכום ההשקעות שלו הגיע לכ-40 מיליון פרנק זהב. הוא רכש קרקעות, הביא ידע וניסיון טכנולוגי והשקיע הון בפיתוח. הארכיהגמון הארמני בקושטא כתב לשר החוץ הצרפתי בראשית שנות ה- 1990 שבעלי הון יהודים כמו הבארון רוטשילד משקיעים בארץ הון עתק כדי לחזק את ההשפעה היהודית בפלשתינה.

ישראל קולת התייחס לתפקיד הכלכלי שמילאה ההתיישבות היהודית בארץ ודן בשיתוף הפעולה בתחום הבנקאות והמסחר בין יהודים למוסלמים. המשק היהודי היה משולב במשק הכללי.

נחום גרוס סיכם את הדיון בנושא זה בכתב העת קתדרה וציין מיספר היבטים שיש להתייחס אליהם בשאלת הדומיננטיות של היישוב היהודי בצמיחה הכלכלית בארץ ישראל:

• הפרשנות - גרוס כתב שיש הממעיטים ויש המגזימים במידת הדומיננטיות של היישוב היהודי בצמיחה הכלכלית. לדעתו, אין להמעיט אך גם אין להגזים בהשפעה היהודית על ההתפתחות הכלכלית. האמת נמצאת, לדעתו, באמצע. "הייתה צמיחה כלכלית, היא הייתה תוצאה של השפעות מכריעות מן החוץ, וחלק חשוב של ההשפעות הללו היו השפעות של יהודים".

• שאלת הנתונים - גרוס התייחס לחלקן של המושבות בהגברת ההגירה הערבית לארץ בתקופת העלייה הראשונה. לדעתו, לא רק המושבות תרמו להגברת ההגירה הערבית.

• שאלת המתודה ההיסטוריוגרפית - גרוס הציע להעמיד את היהודים בפרספקטיבה נכונה. "מספר היהודים היה קטן אבל הם תרמו תרומה חשובה להתפתחויות מעל ומעב למספרם". היהודים הכניסו יסוד דינמי למערכת הכלכלית, אך הם לא היו היחידים.