מאז התמנה רוברט מולר לחוקר המיוחד בפרשת התערבותה של רוסיה בבחירות לטובתו של דונלד טראמפ, רוב הציפיות לממצאים בפרשה מופנות אליו. ועדות המודיעין של הסנאט ובית הנבחרים אומנם ממשיכות לקיים שימועים בפרשה, אך דומה שהן נדחקו לשולי העשייה וההתעניינות הציבורית. דומה שהקונגרס שוב אינו נקרא בידי הציבור האמריקני לדרוש מהנשיא דונלד טראמפ דין וחשבון על הפרשה.

זוהי טעות קשה – מתריע במאמר בוושינגטון פוסט בוב גראהם, שהיה סנאטור מטעם פלורידה בשנים 2005-1987, יו"ר ועדת המודיעין בשנים 2003-2001 ויו"ר משותף של ועדת החקירה לפעילות המודיעין לפני ואחרי 9/11. שתי הוועדות צריכות לפעול כאילו החקירות שלהן הן הסופיות וגם היחידות – משום שייתכן שכך יהיו.

טראמפ עמל קשות לחתור תחת חקירתו של מולר. הוא טוען שמדובר בתעלול מפלגתי. הוא תוקף בפומבי את שר המשפטים, ג'ף סשנס, בניסיון להביא להתפטרותו – בתקווה שמחליפו יסכים לפטר את מולר. הענקת תפקיד מרכזי לקונגרס, טוען גראהם, היא הדרך האמיתית היחידה להבטיח לעם האמריקני דיווח מלא, עם מסקנות והמלצות.מנסיונו יודע גראהם, הוא כותב, מהם המשאבים, הזמן והאומץ הפוליטי הנדרשים כדי לנהל חקירה בחשיבות שכזאת ובהיקף שכזה. הוא גם מגיע למסקנה, כי ועדות המודיעין של הקונגרס – באופן בו הן פועלות כיום – לא יוכלו לשאת בנטל.

עליהן להתמודד עם שלוש בעיות. ראשית, הן צריכות יותר כוח אדם. אחרי 9/11 החליטו הנהגות שני הבתים למזג את הוועדות שלהם, וכך עמד לרשות ועדת החקירה צוות מנוסה בן 24 איש שהיו מסורים לעבודתה, וללא תלות בצוות הרגיל של שתי הוועדות. הם עבדו בסוכנויות המודיעין והאכיפה המרכזיות, והיה להם ידע בביקורת חקירתית, חקירות וניתוח מודיעיני. מנהלת הצוות, אלינור היל, שימשה בעבר כתובעת במשפטים של ארגוני פשיעה.

לנוכח הכמות של המסמכים המסווגים שקיבלה ועדת החקירה, היה לה מרחב בטוח משלה, מופרד ממשרדיהם של חבריה. היה לה תקציב ייחודי של לפחות 5 מיליון דולר; לשם השוואה: תקציבי ועדות המודיעין אז היו 8.1 מיליון דולר בסנאט ו-8.6 מיליון דולר בבית הנבחרים – לכל השנתיים של הקונגרס ה-107. לוועדת המודיעין הנוכחית בסנאט יש תקציב של 11 מיליון דולר ו-38 עובדים, ולוועדה בבית הנבחרים – 12.1 מיליון דולר ו-31 עובדים; כל אלו אמורים לכסות את כל עבודתן בקונגרס ה-115, כולל החקירה הרוסית. הן צריכות הרבה יותר מזה. הן זקוקות לצוות ייעודי שיכלול מומחי ביקורת חקירתית, משפט בינלאומי, פשיעה כלכלית, חקירות מודיעין נגדי ואבטחת סייבר.

אחרי יותר משישה חודשים של פעילות נפרדת, כנראה מאוחר מכדי למזג את שתי הוועדות – אומר גראהם. אבל זה לא מאוחר מכדי ליצור צוות עצמאי, מנוסה והרבה יותר גדול שיעזור להן למלא את משימותיהן, במיוחד אחרי שמולר יסיים את עבודתו.

שנית, שתי הוועדות חייבות להתחיל מיד להתכונן לאפשרות פיטוריו של מולר. ייתכן שהוא לא יפוטר, אך על הוועדות להכין כבר כעת את דרכי פעולתן אם זה כן יקרה. עליהן להבטיח שבמקרה כזה יישמרו כל המסמכים, התמלולים וההתקשרויות שיאסוף מולר ושתהיה להן גישה מלאה אליהם בצורתם המקורית. אם מולר יפוטר, קרוב לוודאי שהחקירה בקונגרס תתרחב – כפי שאירע בפרשת ווטרגייט – לאפשרות של העמדת הנשיא לדין.

שלישית, הקונגרס חייב לאמץ בהקדם האפשרי את תפקידו החקירתי. בחקירת 9/11 נקבע מראש שהיא תסתיים בדצמבר 2002 – סוף כהונתו של הקונגרס ה-107. לחקירה הנוכחית אין שום קו גמר, אבל להתמשכותה יהיו השלכות משמעותיות – מזהיר גראהם. אם רוסיה אכן ניסתה להתערב בהליך הדמוקרטיה בארה"ב ובאירופה, חיוני שהדברים ייחשפו ויתוקנו. הציבור האמריקני יצטרך לקבל את מלוא המידע כדי שישתף פעולה במניעת פעולות דומות בעתיד. כל עיכוב בפרסום המסקנות רק יגביר את חוסר האמון של אמריקנים רבים כלפי ממשלתם.

האפשרות הטובה ביותר מבחינת הציבור האמריקני, מסיים גראהם, היא שמולר ישלים את חקירתו – תוביל לאן שתוביל. אם טראמפ ימצא דרך כלשהי לסלק אותו, יפרוץ משבר חוקתי שלא היה כמותו מאז ווטרגייט; הקונגרס חייב להיות מוכן לתרחיש אימים זה. במערכת האיזונים והבלמים האמריקנית יש לקונגרס זכות וחובה לפקח; עליו להתכונן כעת למילוי תפקיד זה.