ממאן לשורר אהבות

אַהֲבוֹתַי לְפִי תֻּמָּן פּוֹסְעוֹת

מְבַקְּשׁוֹת שִׁירָן מֵעִטִּי,

בְּדוּמִיָּה רַבָּה מַשִּׁיקוֹת

כַּפּוֹת אֶתְמוֹל לוֹטֵף

שׁוֹאֲלוֹת עֲקֵבוֹת רוֹגְשׁוֹת

מִלַּהַב עֵט מִתַּמֵּר

אֶל מוּל רִגְבֵי מִלִּים מְעַפְּרִים

בְּדִמְמַת שֵׁנָה אִלֶּמֶת.

אַהֲבוֹתַי לֹא פָּסְקוּ לְבַקֵּשׁ שִׁירָן מֵעֵט

שֶׁמֵאֵט צְעָדָיו

מֵעֵט מְמָאֵן לְשׁוֹרֵר אַהֲבוֹת

עֵת יְלָדַי מְשׁוֹרְרִים

בְּתִזְמוֹרוֹת נוֹגְהוֹת רִשְׁפֵי אֵשׁ.