ספר שירים חדש ליעקב ברזילי - 'אוטובוס הזמן'. בפתח הספר כותב המשורר: "נסיעה באוטובוס הזמן היא חוויית חים, הרפתקה חד-פעמית בלגול הבריאה. גם בפניו של הנהג חורת הזמן את סימניו"....ובלב מלאה תקווה הוא מוסיף בהמשך: "לא אחת חשבתי, עוד מעט קט יגיע אוטובוס הזמן לתחנתו הסופית. אבל זה לא קורה. עדיין אני ממשיך לנסוע".
שיריו של יעקב ברזילי חוצים נשמות, חוצים יבשות, חוצים רובדי לשון. המשורר מעיד על מסע השירה שיש בה קסם אינסופי: "אוטובוס הזמן נוסע במסלול הארוך ביותר בכל מסלולי האוטובוסים...ברבות השנים גמא אוטובוס הזמן מרחבי תבל, חלף על פני תחנות רבות"...וכאן הוא מציין נקודות זמן רבות. רכב השירה של י עקב ברזילי אכן משייט במרחבי הזמן, מרחבים אינסופיים, ובעוצמת החוויה הזו אנו הקוראים נסחפים אחר הרוח המכה, הפורשת כנפיה עד אין קץ.
שירתו של יעקב ברזילי זוכה זה שנים לכבוד רב ולהערכה, והופעותיו ברחבי העולם הופכות אותו לשגריר של הספרות העברית, שגריר של שירה וזהות יהודית. ברזילי מצליח באמצעות שירתו, לעניין את הקהל בשירתו הייחודית - ולעורר בצופים רגשות הן ביחס לשירה, הן ביחס לשואה, והן ביחס לציונות ולמדינת ישראל
המשורר שליח המילים השירה אליבא דיעקב ברזילי משוטטת במפלסי זמן שונים ונוגעת ברובדי יסוד של הלשון העברית, של צופן הקיום של התקווה והגאולה. יש בו רצון למרוד, לקרוע כבלים מעלי, הרוח האנושית רוצה לפרוץ ולגאול עצמה במו ידיה:
"כלוא באהלה של תורה
לא עמדתי בפיתוי
קרעתי צוהר לפלאי הבריאה" - עמוד 12.
יש לשירה הקדושה כוחות לחזור למקור הקדושה הקדום, לנפלאות הבריאה, לשאוב משם כוחות עד למקור האור העליון:
"השלתי מעליי כסותי בצבעי לילה
וחציתי את הנהר
לרחוץ בפניי באור הגנוז".
חוויה כה עילאית, במילים כה טהורות, ואנו חשים שיש בכך סוג של מעמד מיוחד,] התקדשות לשליחות, יש בהישאבות לקדמת הבריאה דרך להתקדש לתפקיד השליח, שליח הציבור הפואטי.
כבורא עולם בכוחות הרוח היוצרת, רואה המשורר בכתיבה דרך להמחיש את רעיון היצירה כמי שנמצא בבית היוצר של המילים: "לכתוב - משמע ללוש בצקה של מילה להביע נפשי לחם' - והוא יודע שהוא נושא תפקיד: "זה מֵרוץ השליחים של הזכירה מדוֹר לדור" - עמוד 13.
עוצמת השירה נשאבת לימי קדם, ויש בה כוחות לא רק לכבוש את מרחבי הזמן, אלא גם את המקום:
כאזוֹבים בַּקיר
כְּאילנות באדמה
כאֲבנים בהר
אני נשאָר" - עמוד 52.
כאשר מנסה המשורר לבחון את השאלה 'מאין נחלתי את שירתי' - הוא יודע, שהתשובה צוללת למחוזות נסתרים, למלכות פנימית:
"תהיתי מאַין יבוא שִׁירי
מָניתי תשעה ירחֵי לֵידה
אלא ששיר לא בוקע מרֶחם אשה
שיר כמו לבָּה
פורץ מלוֹע הנשמה" - עמוד 29.
המשורר חש עצמו נטמע בתוך נפלאות היקום, נוגע באור הגנוז, נושם את העצים והדממה, מלטף סודות שאיש לא ראה מלבדו. השירה יודעת להיות לְפֶה לכל הרזים שחבויים בקֶרב הטבע הנראֶה אילם ושותק:
"בהיבּקע אור ראשון בצמָרות
נכבשים העצים דממה
סודות אהבתם עמוק באדמה
נבלָעים באֵלם שורשים" - עמוד 57.
שליחות שירית מעבר לים שליחותו השירית של יעקב ברזילי נפרשת בספרי שיריו, וגייסות המילים שלו דוהרים במרחבי הזמן, באוטובוס הזמן. יש לשיריו הדים רבים גם מעבר לים, שכן יעקב ברזילי מרבה לייצג את ישראל בהופעה לפני קהל - ואף זכה לתשבחות מיוחדות על הופעותיו באירלנד והן במחוזות אחרים.
המפגשים בעבר נסבו סביב ספרי השירה שלו, שנגעו בשואה: "אבי לא יברך על הלחם", "אותיות בוכות באש","מחכֶּה לאבי", "עד נֵר ראשון של בוקר". המשוב שהגיע למשרד החוץ היה מחמם לב. הקהל היה מרותק, תודעת השואה הפכה ממושג מופשט למציאות חיה.
יעקב ברזילי הופיע בכינוסים בינלאומיים רבים, וכאשר הוא נשאל על כך, הוא נראה נרגש, ומסכם את ההצלחה באירלנד במילים שלו:
" זו הייתה שליחות חשובה. הצלחתי לשבור חרם של שנים רבות כלפי שגרירות ישראל. הרגשתי עמוק בלב, השירים חדרו ללבבות".
יעקב ברזילי התראיין לעיתונים, במקומות בהם הופיע, וכך למשל התראיין ל
עיתון המוביל באירלנד, "אייריש טיימס", והראיון המקיף סיפר את סיפור חייו של ברזילי, סיפורה של משפחתו, סיפורו של מחנה ברגן בלזן, מסרים של ברזילי בעקבות השואה.
ברזילי אף הוזמן לקבלות פנים בשגרירויות ישראל והונגריה. על-פי הדיווחים בכלי התקשורת, כולנו החמצנו הופעה מרשימה, ושיחה מרגשת עם הקהל. במופעים אחרים של ברזילי, שנערכו בעבר, היה במופע גם קטע של ביצוע מוסיקלי.
המשוב בעיתונות להופעתו באירלנד היה מחמם לב: הסקירות בעיתונים השונים הדגישו את היותו של ברזילי ניצול שואה, את היותו שליח של הספרות העברית ושל העם בישראל, והכותרות היו מרגשות: "ברזילי משורר מדהים ועתיר השראה", "יישר כוח לשגרירות הישראלית שהציגה בפנינו שירה זו, התרגום הנפלא יכבוש את הקהל המבוגר ואת הקהל הצעיר", "הופעתו של יעקב ברזילי הייתה מהממת וכובשת".
ברזילי מרגיש שמסעותיו לאירלנד הם בשליחות הזמן, המקום: "נסעתי לדבלין חדור שליחות, שבתי גדוש חוויות. בהרצאתי בספריה העירונית נשבר חרם מתמשך כלפי ישראל והשגרירות שלנו, ההרצאה באוניברסיטת טריניטי סחפה את הקהל וזה היה במסגרת יום עיון לכבוד ראול ולנברג, בשנת הולדתו ה 100. העברתי את המסרים שלנו כמדינה יהודית בראיון עם כתב העיתון "אייריש טיימס". ביקרתי במוזאון היהודי בדבלין, עירו של נשיאנו המנוח חיים הרצוג, ואביו הרב
יצחק הרצוג. קבלות הפנים בשגרירות, היחס של הקהל בכל האירועים, כל אלה גרמו לי להחסיר פעימה".
הראיון ב"אייריש טיימס" נותן כבוד ליעקב ברזילי ומאפשר לו להציג את כרטיס הביקור הפואטי שלו:
[קישור] הדיווח של שגרירות ישראל בדבלין היה חם מאד, מלים שקשה לשכוח:
"נהרות של מילים לא יצליחו לתאר את הצלחת ביקורו של יעקב ברזילי בדבלין.... ומסתיים במילות המלצה: "המשך שיגורו של יעקב ברזילי ברחבי העולם - מומלץ ביותר!".
המחמאות של אנשי השגרירות בדיווח למשרד החוץ הן חד-משמעיות: "ברזילי בשיריו ובנועם הגשתו את שיריו, הצליח לראשונה מזה למעלה מעשור לפצח את חומת החרם התרבותי על ישראל, דבר ששימח אותנו עד מאד!".
מי שעוקב אחר יצירתו המגוונת של יעקב ברזילי, מבין שהצלחתו בשנים האחרונות היא שיאו של תהליך יצירה, שנמשך בהתמדה זה שנים: ברזילי ליריקן ללא תקנה, ויש בשיריו לא רק רגישות וכתיבה על טבע ואהבה, אלא גם שירים שנוגעים בזמן, בתהליך ההתבגרות, בהגות על הזקנה, על משמעות החיים.
רבים הוקסמו מספרו "קשוב לגלים" בהוצאת כרמל, 2008 -
וכך הצטמררנו מספרו "אותיות בוכות באש" (כרמל 2004) - וגם מספר שירי האהבה הענוג "על חלקת בטנך הלבנה: שירי אהבה וארוטיקה" (כרמל 2002). בהופעותיו הקפיד ברזילי לספר את סיפור השואה, סיפורו המשפחתי, ושם גם קרא לא רק משיריו אלא גם מספר הפרוזה "עד נר ראשון של בוקר" (עקד 1997) - ומדובר בספר, שמסופר בגוף ראשון.
בספר זה אין מאוחר ומוקדם, ממש כמו בתורה, כי מדובר בעלילה נפשית, שמאחוריה עלילה משפחתית ועלילה לאומית.
נפגשתי עם יעקב ברזילי כדי שיפתח לנו צוהר להבנת שירתו, להבנת הדרך שבה הוא כובש את הקהל, שבה הוא מעביר את מסריו.
כולנו התרשמנו ממסעותיך להנחלת השואה, מן הביקורות האוהדות בדבלין, מה מניע אותך? יעקב ברזילי: "זה לא התחיל בדבלין, מדובר ב"תמנון" בעל זרועות רבות, יריעה רחבה מאוד, מפעל של עשרות שנים, הנושק לכתיבה, להרצאות, ולמוזיקה. את הדרך כמובן התחלתי כאן בארצנו הקטנה. אני 'חורש' את
הארץ לאורכה ולרוחבה ומרצה בבתי ספר תיכונים וחטיבות ביניים. כל הרצאותיי משולבות בפרקי ספרות, בשירה ובקטעי פרוזה מספריי. זאת השנה השלישית שאני משתתף במפעל הוותיק של משרד החינוך, מפעל "סופר-אורח". חשוב לי ליצור קשר עם קהל בכל רחבי הארץ".
מורגש, כי אחד הנושאים העיקריים שאתה מוביל בהתמדה, הוא נושא השואה, תודעת השואה, הזכר של אלה שנספו וכוחות היצירה של אלה ששרדו. יעקב ברזילי: "אני אכן כותב על השואה כמשורר ומשוחח על שירתי ועל נ ושא השואה. אני פעיל גם באופן ציבורי בתחום זה. לאחר שנבחרתי להיות חבר במועצת יד ושם השקעתי מאמצים בהופעה לפני בתי ספר ומוסדות, כדי להגביר את תודעת השואה. מועצת יד ושם היא מוסד חסר שיניים, ריק מתוכן . אני חבר במועצה זה עשר שנים, ואני ממשיך בכך. הוזמנתי להרצות בבית הספר להוראת השואה, בפני משלחות מורים מהונגריה, המגיעות אחת לשנה. זה חשוב, כי כל משתתף במפגשים אלה הופך להיות שגריר בארצו לנושא השואה והנצחתה.ההרצאות שלי התקיימו בהונגרית, יד ושם העניק לכל מורה את הרומן שלי, "עד נר ראשון של בוקר, מתורגם להונגרית - ואגב רומן זה יצא גם בלונדון באנגלית".
האם היו הדים למפגשים אלה? יעקב ברזילי: "בסיום הרצאותיי לא מעט מורים הקיפו את שולחני והזמינו אותי להרצות בעירם, בבית ספר שבו הם מלמדים. הרצאתי ברחבי הונגריה, באחת ההרצאות שמתועדת בווידאו, השתתפה שגרירת ישראל, ראש העיר ונכבדים אחרים.15 נערות דקלמו את שיריי המתורגמים וכן קראו גם פרקים מהרומן שלי במשך שעה וחצי על-רקע תפאורה רלוונטית עשירה, הכל בעל-פה". במקביל יש לי בהונגריה סיורי הרצאות בערים שונות, בעיקר בפני קהל לא יהודי".
בוודאי, זה קהל שמגיב אחרת. האם אין לך חשש מתגובות עוינות? יעקב ברזילי: "אספר לך על תגובות שנשארו חרותות בזיכרוני במיוחד. לדוגמה, בעקבות הרצאה בעיר גבול של הונגריה, עיר שגובלת עם יוגוסלביה לשעבר. בסיום ההרצאה ניגש אליי כומר במדי כומר ואמר: 'אני באתי מעיר קטנה מעבר לגבול. הייתי רוצה לקבל את שיריך, לחזור איתם לצאן מרעיתי,לבני הקהילה שלי, להטיף באמצעותם לאהבה במקום לשנאה'. כך, אתה רואה, גם בפני קהל לא יהודי, שירה יכולה לרכך לבבות, לשבור מחיצות. והנה עוד דוגמה: בשובי ארצה קיבלתי מכתב מנערה בת 17 שהשתתפה בהרצאה. קראתי והייתי בהלם. הנערה הודיעה לי, כי בעקבות שיריי החליטה להתגייר ולהיות יהודיה. לא עזר מכתבי אליה, שבו כתבתי, שאפשר להיות אדם טוב גם כנוצרי וגם כמוסלמי. היא עברה תהליך גיור, והיום היא יהודייה כשרה. ללמדך, מה השפעתם של שירים. זכיתי למספר פרסים ממשלת הונגריה. לשירה יש כוח לכבוש לבבות".
לפי התגובות של משרד החוץ ונציגיו באירלנד, ראיתי, שהופעותיך שברו חרם, כבשו גם קהל שהיה עוין. כיצד השפיעו הופעותיך בהונגריה על קשרי ישראל-הונגריה? יעקב ברזילי: "בתחום המוזיקה יזמתי מפעל, חילופי מנצחים בין ישראל להונגריה. התקיימו עשרות קונצרטים עם תזמורות בהונגריה - הן בהונגריה, הן בארץ. בכל קונצרט מבוצע מחזור שירים שלי, בעיקר בנושא השואה. הקונצרטים מגוונים, יש לי כ-130 שירים מולחנים בעיקר בסגנון קלאסי".
שמתי לב שהופעותיך זוכות לשידור גם בקול המוזיקה ובקול ישראל. מה התגובות שם? כיצד זה משפיע על הופעות במקומות אחרים? יעקב ברזילי: "עורכי קול המוזיקה טוענים, שאני המשורר החי המושמע ביותר במגדר הקלאסי. לפני כל קונצרט אני עולה לבמה וקורא את השירים המנוגנים, בשפתם. יצירותיי מושמעות ומבוצעות בארצות הברית בערים רבות, בדרום אמריקה ובאירופה.יש לי תוכניות רדיו וטלוויזיה רבות מוקלטות מקונצרטים וראיונות. באחת מתבניות הטלוויזיה תרגם את השירים המשורר שנדור צ'ורי, שהיה מועמד לנשיא הונגריה, וגם ביקר בארץ בפסטיבל משוררים. בתוכניות אחרות קוראים את שיריי שחקנים מפורסמים מתיאטרונים ידועים ברחבי העולם. יש לי מספר תקליטורים, שמבוססים על שיריי בביצוע אמנים מהשורה הראשונה. אתמול התבשרתי שהתקליטור האחרון "לזכור עד כלות" נכנס למועמדות בתחרויות 'גראמי' בארצות הברית ( האוסקר של המוזיקה)".
האם יש שוני בין הופעה בארץ כמו אירלנד, להופעה ממש בגרמניה, להופעה סמוך למחנה השמדה? יעקב ברזילי: "לפני מספר חודשים הזמינה אותי עיריית צלה, עיר הקרובה לברגן- בלזן, לסדרת הרצאות בבית ספר תיכון, באותה הזדמנות נתתי הרצאה בבית הכנסת היהודי בפני קהל לא יהודי, כמו-כן נערך עמי ראיון מצולם בברגן-בלזן, וכן קבלת פנים אצל ראש העיר. ואתה בוודאי רוצה לדעת, מה אני נשאל שם, מה מעניין אותם. אספר כמה דוגמאות.
נער בבית הספר קם ושאל אותי: האם אני מוכן לסלוח לסבא שלו? האם נותרה בי שנאה כלפי גרמניה?. היו שקמו ושאלו אותי, איך מתנהלים חיי אחרי מה שעברתי? מה מערכת היחסים שלך עם אלוהים? אישה ביקשה לדבר, והנה היא מתייפחת ובפיה שאלה נוקבת: איך יכולנו לעשות להם את כל זה? האם הזמן יעשה את שלו והזיכרון הזה ייעלם? לעתים השאלות פשוט גורמות לי להחסיר פעימה, להרגיש משותק לרגע".
לעתים אנו מרגישים, שיש אמת בפתגם, אין נביא בעירו. אתה זוכה לאהדה רבה בהופעותיך ברחבי תבל, והשאלה היא, האם אתה זוכה לאותה התעניינות גם בקהילה הספרותית שלנו? יעקב ברזילי: "באוניברסיטת בר-אילן יש עבודות על יצירתי. פרופ' נורית גוברין כתבה מאמר בעקבות השתתפותה בהשקת ספרי הקודם "מחכה לאבי". כך גם שמאי גולן. כמו הופיעה ביקורת במוסף לספרות של
ידיעות אחרונות, בחתימתו של אלי הירש. המשוב בארץ מחמם את לבי כל פעם מחדש: לפני שנתיים הוזמנתי לעצרת הממלכתית ביום השואה והגבורה שהתקיימה בכנסת, לקרוא את שירי "החיוך". לפני מספר חודשים פנו אליי. יש התעניינות, יש פניות, וחשוב לי לתרום את חלקי בהעברת המסר הלאה, להנחיל את המורשת של השואה, להעביר את הלפיד של השירה לקהל ישראל. כך לדוגמה, יצאה משלחת משולבת לפולין מטעם בית הנשיא, משרד
מבקר המדינה והכנסת. ביקשו ממני לצרף כמה שירים למסע. על-פי ההדים המגיעים אליי, שיריי "מככבים" באירועים רבים של בתי ספר ומוסדות שונים. אין כמעט משלחת לפולין בלי השירים שלי. אני נענה לכל הזמנה, מבחינתי זו מחויבות פנימית שבוערת בי להיות לפה לאלה שקולם נדם, להיות שגריר של אמת למען עמי, למען ארצי".
כדי להבין באמת מה מניע את ברזילי, ניגשתי לספר שיריו "לרקוד עם אותיות" - שיצא בהוצאת כרמל בשנה האחרונה, וראיתי שם מבוא קצר בשם המשורר:
"בכל יום בעלותי לחדר העבודה שלי, אני מתבונן מבעד לחלון חדרי בטבע המתעורר, ומאזין לציוצי הבוקר ולמשק כנפי הציפורים. לפעמים ענן קטן שהמלאכים שכחו לחתל, מטפטף מלמעלה, ואני שוקע בהרהורים: עולם כל כך יפה מחד-גיסא, והעולם היפה הזה חמוש מכף רגל ועד קודקוד בכלי נשק קטלניים. תהיתי מה התשובה ההולמת לחיילים חמושים ברובים? משוררים חמושים במילים. עכשיו, משיצאו השירים לרשות הרבים, גורלם תלוי בנדבת לבם של הקוראים".
לברזילי שירים רבים על הקשר החזק לשפה העברית, דאגה לגורלה, תחושה שהעברית היא בת משפחה, חלק מחייו. ואכן בשירו הראשון בספר, אנו מוצאים את יעקב ברזילי מתחבר לשפה, מתחבר למלים, מתחבר לאותיות, והחיבור ממש ארוטי:
"ברחבת הריקודים של דמיונותיי
רקדתי עם הפרועות באותיות"....
והוא מסיים את שירו באורח סוער:
"עצמתי עיניי לכשֵׁף את הרגע
כשנפקחו מחדש
נשזרו האותיות
ועשיתי אהבה עם המלים".
המפגשים של יעקב ברזילי מעידים, שהציבור יודע לאהוב אותו, לאהוב את שירתו. שירתו מפלסת דרך, שירתו נוגעת בנימי הנשמה, ומעל לכל: לשירה עם משמעות יש כוח להציב משורר בשורה הראשונה. שירתו של יעקב ברזילי מתחברת לשירה העברית לדורותיה, מספרת את הסיפור שלו - ויודעת לספר את הסיפור של כולנו.
- יעקב ברזילי 'אוטובוס הזמן', הוצאת צבעונים 2017, 96 עמודים.
