החופש להתבטא במדויק

רבים בעולם התקשורת מאמינים, כי המשמעות המדויקת של עיקרון חופש הביטוי היא שמותר להם לכתוב ולפרסם כל מה שעולה על דעתם, אם זו תגובה למה שפורסם או דבר-מה מקורי מהרהורי לבם. אמונה זו היא שגיאה יסודית.

כאשר מדובר בחופש הביטוי יש לחלק את התחום לשניים. האחד - הבעת דעה. השני - דיווח חדשותי. כאשר כותב מביע את דעתו כמעט ואין עליו מגבלות פרט לאיסור פרסום לשון הרע, או הפרת צווים משפטים המונעים פרסום. לא כך באשר לחדשות. כאן מוטלת על הכותב חובה לאסוף את המידע מן המקורות הטובים ביותר האפשריים, לבקש תגובה של הנוגעים בדבר ולקראת סוף התהליך לוודא כי הקוראים ניזונים ממידע שקול והוגן כדי שיהיו קרובים, ככל האפשר, להכרת האמת. בתמצית הדברים אפשר לומר כי חובתו של העיתונאי העוסק בפרסום חדשות היא להתבטא במדויק.

כללים דומים חלים גם על המונח "חופש העיתונות" ואולי אף מחמירים יותר צריכים לחול לגבי השימוש במונח "זכות הציבור לדעת". כל מי שיבחן ביסודיות את שני המונחים האלה יבין במהירות כי לעיתונות אין חופש מוחלט לפרסם כל מה שיעלה על דעתם של אלה האחראים על העריכה, וגם כי אין לציבור זכות כלשהי לחדור ולנבור, למשל, לחייו הפרטיים של האדם, בניגוד לרצונו.

למרבה הצער כללים אלה אינם נשמרים בקפידה על-ידי אלה העוסקים כיום בכתיבה עיתונאית, אולי בגלל ריבוי אתרי החדשות ברשת ואולי כי עיתונאות היא מקצוע שאין צורך לקבל רישיון כדי לעסוק בו. אומנם קיימים בארץ בתי ספר לעיתונאות, ברמה כזו או אחרת, אבל רק מתי מעט הוכשרו בהם.

כדי להבין קצת יותר לעומק את משמעות הנושאים שהוצגו כאן, יש לקבל, לפחות על קצה המזלג, מעט הסברים ממצים, כפי שהם מוגדרים בישראל.

"זכות הציבור לדעת" היא זכותו של אדם יחיד ושל הציבור כולו, לקבל מידע הרלוונטי לצרכיו. ועוד: זכותו של אדם לקבל מידע באמצעי התקשורת, בנושאים שבהם עוסקים אמצעי התקשורת המגיעים לידיו.

"חופש הביטוי" נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות, אך לעתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה מטעמים שונים כמו ביטחון, ביטויי גזענות כמו הכחשת השואה, דיני איסור פרסום לשון הרע או פגיעה בזכות לפרטיות.

"חופש העיתונות" נחשב לאחד מערכי היסוד של מדינה דמוקרטית ולכן יש להבטיח את אי-תלותה של העיתונות בשלטון ולהגן עליה מפני איומים מצד השלטון. העיתונות ממלאת פונקציה של ביקורת על השלטון וכדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר ראוי לשמור מכל משמר את עצמאות העיתונות ואת ההימנעות מכל תלות שלה בשלטון.

דברים המבהירים את הסכנות שמייצג שלטון המסתיר או מסלף מידע על פעולותיו כתב משה לנדוי נשיא בית המשפט העליון בעבר, באחד מפסקי דינו. את הדברים החשובים האלה ראוי להבין ולהפנים בקרב כל העוסקים בכתיבה עיתונאית: "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמתית".