אמירה רווחת המושמעת שוב ושוב בשיח התקשורתי והציבורי היא ש"העם זז ימינה", ועל כן ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו נבחר שוב ושוב לתפקידו. טענה זו נשמעת לעתים לא כאמירה בלבד, אלא אפילו כטענה ממש כלפי הבוחרים, אשר זזים בכיוון הלא-נכון מנקודת ראותם של הטוענים כך. זכורה לכל אמירתו האלמותית של יצחק בן-אהרון אחרי בחירות 1977, שסירב לקבל את תוצאות הבחירות וניצחון הליכוד, ואמר ש"יש להחליף את העם". האומנם יש אמת בטענה?
בבחירות 1992 העביר ציבור הבוחרים את השלטון לידי
יצחק רבין, על-אף שמספר מצביעי הימין אז היה גדול ממספר מצביעי השמאל. רק הפיצול בימין גרם לאובדן קולות רבים ולהחלפת
יצחק שמיר על-ידי יצחק רבין. מהפך זה איפשר את החתימה על "שלום" אוסלו ואת התמיכה הרבה לו זכה, על-אף אזהרות בזמן אמת מפי רבים וטובים. לקראת בחירות 1996, ואף-על-פי שרצח רבין נתן מקדמה אדירה ל
שמעון פרס, בנימין נתניהו קיבל יותר קולות מאשר שמעון פרס, כלומר הציבור התחיל להתפכח מן ה"שלום" ההזוי וביטא את דעתו בקלפי.
אגב, בימים אלה ממש לא מיותר להזכיר שני ימי שנה סמוכים: יום ה-13 בספטמבר, יום השנה להסכם הכניעה המשפיל על מדשאות הבית הלבן, ויום כ"ה באלול, יום השנה הראשון לפטירתו של שמעון פרס, אביו מולידו של "שלום" אוסלו, ומי שגרר את יצחק רבין לבור זה.
בבחירות 2001 הביס
אריאל שרון את
אהוד ברק, לא בגלל תזוזה ימינה של הבוחרים, אלא בגלל תפקודו הרופס של אהוד ברק מול מלחמת אוסלו שהתחילה בתקופת כהונתו כראש ממשלה ולאחר חיזוריו אחרי רב-המרצחים
יאסר ערפאת וההצעות המופקרות שהציע לו.
בבחירות שהתקיימו מ-2009 והלאה לא היה ניצחון מוחץ של הימין שהיה מאשש את הטענה. בכל הבחירות היו רק תזוזות פנימיות בתוך הימין ובתוך השמאל. בכל מערכות הבחירות היה רוב קטן ויציב למדי לימין, רוב כזה שאינו תומך בטענה כאילו "העם זז ימינה".
מה אם כן יוצר את הרושם המדומה כאילו "העם זז ימינה"? הרושם המתקבל נובע מתזוזה שמאלה של התקשורת ושל גורמים בהנהגה. כאשר התקשורת מתגייסת ונרתמת כדי לשווק את "שלום" אוסלו ואת הגירוש ("הינתקות") מרצועת עזה ומצפון השומרון, בלי לבדוק ובלי לבקר מהלכים אלה, היא נתפסת כמי שניצבת שמאלה מהציבור וכמי שאינה מייצגת ומשקפת אותו. ולחלופין, הציבור מצוי ימינה ממנה. כך גם לגבי הנהגה. כאשר אריאל שרון,
אהוד אולמרט,
ציפי לבני ואחרים פונים שמאלה, שוב, הציבור מצוי ימינה מהם. וגם נאום בר-אילן של ראש הממשלה בנימין נתניהו והקפאת ההתיישבות ביהודה ובשומרון תורמים לרושם זה.
האמת היא לפיכך שהעם לא זז ימינה, אלא שגורמים אחרים נעו שמאלה, ורק יחסית אליהם נראה שהעם זז ימינה. בפועל, הציבור שהתפכח ממקסמי השווא שנמכרו לו נמצא במקומו כבר שנים רבות, ורואה נכוחה את פני המציאות, בהבדל מן הגורמים הנ"ל.
