"הייתה לי תמונה של כלכלת העולם כאשר ארה"ב היא עוגן, לא מקור לטלטלות" – אומר סטנלי פישר. מי שהיה נגיד בנק ישראל וכיום סגן יו"ר הפדרל ריזרב התייחס למתרחש תחת ממשלו של דונלד טראמפ: אי-אפשר לקחת כמובן מאליו את תפקידה של ארה"ב כבטוחה לקיומם של ארגונים כמו קרן המטבע הבינלאומית.

המערכת הפוליטית של ארה"ב עלולה לקחת את העולם בכיוון מאוד מסוכן, הזהיר פישר בראיון לפייננשל טיימס. הרזומה של פישר – מעיר דר-שפיגל – בהחלט מציב אותו בעמדה בה ראוי להקשיב לו: הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, סמנכ"ל קרן המטבע וכאמור נגיד בנק ישראל. פישר רואה כיום דברים שלא ראה בקריירה בת עשרות השנים שלו. למשל: הוא אומר שכוונתו של טראמפ להקל את הרגולציה על הבנקים – שהוחמרה לאחר המשבר הגדול של 2008 – "מזעזעת את המחשבה". בשבוע שעבר נקט פישר את הצעד המתבקש והודיע על התפטרותו – מה שאומר שהבנק המרכזי החשוב ביותר בעולם מאבד מומחה מהשורה הראשונה, בעוד מהלומה למוניטין של הכלכלה והפיננסים בארה"ב.

ארה"ב, שפעם הייתה כוכב-העל של הכלכלה העולמית, נאבקת כעת על מקומה בליגת העל – כותב דר-שפיגל. המדיניות הכלכלית של ארה"ב נעה בין ביישנות לדכדוך, עם התפרצויות של לאומנות. מעצמת העל הכלכלית לשעבר נסוגה במתכוון. פעם היא הייתה המרכז של "הקונצנזוס של וושינגטון": מדיניות המדגישה שיתוף פעולה בינלאומי, תחרות וכוחות השוק. כיום בירת ארה"ב עוסקת בהתבוננות בעולם.

כאילו שארה"ב היא הקורבן

כל מה שיצר את הבסיס לנצחונו הכלכלי של המערב בעשורים האחרונים, סופג כעת ביקורת. הסכמי סחר מוטלים בספק, ובנות בריתה של ארה"ב מואשמות ביצירת אבטלה באמריקה. אומה שהביטחון העצמי היה הכוח המניע שלה, מונעת כעת על-ידי ספקות וחשש משקיעה, כאשר היא הולכת ומבודדת את עצמה. טראמפ מנצל כל הזדמנות כדי לטעון שארה"ב נפגעה מהסכמי הסחר ויוצר רושם כאילו ארצו הייתה קורבן הגלובליזציה ולא מי שאפשר אותה. לכל אלו יש השפעה ישירה של מעמדה של ארה"ב בעולם. בפגישות בינלאומיות, כמו אלו של G7 ו-G20, היא נדחקה לשוליים בשל חוסר במדיניות עקבית. בנושאים מרכזיים כמו שינויי האקלים והסכמי הסחר, וושינגטון מוצאת את עצמה יותר ויותר בודדה מול כל שאר העולם.

עומק המחלוקת בין ארה"ב לאיחוד האירופי נחשף בנייר עמדה פנימי שהכינה הוועדה הכלכלית והפיננסית של האיחוד, בה חברים נציגים בכירים ממשרדי האוצר של מדינות האיחוד. דר-שפיגל חשף את המסמך מאיר העיניים, כהגדרתו, אשר התייחס להורדת תחזית הצמיחה האמריקנית בידי קרן המטבע. האירופים סבורים, כי הביקורת של הקרן לא הייתה חריפה די הצורך. לדעתם, ההתקפות של וושינגטון על הסחר החופשי ושיתוף הפעולה הבינלאומי, הן התקפה של השלום הכלכלי העולמי ונזק לארה"ב עצמה. קרן המטבע הייתה צריכה להתמקד בביקורת על הפרוטקציוניזם הגובר של ארה"ב, כתבו האירופים.

"המסמך נראה כמו סגירת חשבון עם המדיניות של ממשל טראמפ", אומר השבועון הגרמני. "נקודה אחרי נקודה, המומחים קורעים לגזרים את כל התוכניות של הממשל הנוכחי. למשל: בנושא של הוצאות הממשלה, הוועדה של האיחוד האירופי טוענת שגרעון המגזר הציבורי כבר נמצא בנתיב שאינו מתקבל על הדעת, ושתוכניות התקציב של טראמפ מהוות סיכון לכלכלה העולמית". מה שהממשל צריך לעשות הוא להגדיל את ההכנסות ולהקטין את ההוצאות, כדי להבטיח את היציבות לטווח הארוך. אבל טראמפ מדבר בדיוק על ההפך – הגדלת הוצאות הביטחון וקיצוץ במיסים – והאירופים מזהירים שזה יוביל להרחבת חוסר השוויון ולפגיעה בצמיחה.

ארה"ב מאבדת את ההנהגה

האירופים מודאגים מכך שמשקיעים בינלאומיים נמנעים לאחרונה מלהשקיע בארה"ב – מה שעלול להפוך את הכלכלה האמריקנית לפגיעה. רפורמת המס של טראמפ תסלים את האתגרים לכלכלה המקומית: הפערים יתרחבו, העוני יגבר וההשתתפות בכוח העבודה תפחת. ואילו ביטול אובמה-קר רק יחמיר את המצב הנוכחי, בו ארה"ב ממילא ממוקמת בתחתית OECD בדירוג הכיסוי הבריאותי. המסמך הזה אינו עוסק בזוטות, מדגיש דר-שפיגל, אלא מדגים את עומק חילוקי הדעות בין מי שהיו עד אשתקד בעלי ברית, ושם על השולחן את התפיסה האירופית לפיה ארה"ב עומדת לאבד את מעמדה המנהיגותי.

האין-אונות בוושינגטון כבר תבעה קורבן אחד: הדולר. הציפייה בתחילת השנה הייתה ששערי הדולר והאירו ישתוו, כך שדולר אחד יהיה שווה אירו אחד. בפועל, צריך כיום לשלם 1.20 דולר תמורת כל אירו. הדולר מאבד גובה גם מול מטבעות חשובים אחרים, כמו הליש"ט והיאן. אפילו מול השקל הוא איבד 8% מערכו מאז תחילת השנה.

"ירידת ערך הדולר היא הצבעת אי-אמון בטראמפ ובצוותו", טוען דר-שפיגל. "בעקבות ההכרזות הגרנדיוזיות של הטירון הפוליטי על עידן חדש, באו כישלון אחרי כישלון. נשיא ארה"ב לא הצליח להזיז אפילו פרויקט מרכזי אחד שלו. ביטול אובמה-קר נכשל פעמיים, רפורמת המס שהוכרזה ברעש ובצלצולים לא מומשה, ההתחייבות להשקעות מסיביות [בתשתיות] היא מגומגמת".

לכל אלו יש השפעה בלתי נמנעת על תפקידה של ארה"ב בכלכלה העולמית. שינוי אדיר ממדים במבנה שוק המטבע העולמי הולך ומתהווה. הדולר תמיד התחזק בעשורים האחרונים כאשר התחולל משבר פוליטי בפינה כלשהי של העולם, כאשר המשקיעים חיפשו חוף מבטחים במעצמת העל היחידה. זה השתנה, וממשל טראמפ אינו מסייע. כאשר התחמם העימות עם קוריאה הצפונית, איבד הדולר בצורה משמעותית מערכו. מסלול הבידוד בו פוסע טראמפ, הורס גם את המוניטין של הדולר.

האירו הוא אחד המרוויחים הגדולים מצלילתו של הדולר. קלאוס רגלינג – ראש מנגנון היציבות האירופי (ESM) – בילה שנים בנסיעות ברחבי העולם, בניסיון לשכנע משקיעים באסיה, בדרום אמריקה ובצפונה לקנות אג"ח של האיחוד האירופי. תקציב הנסיעות שלו צנח בחדות בחודשים האחרונים: הוא יושב לו בנחת במשרדו בבריסל, כי המשקיעים כבר לא זקוקים לעידודו. הצמיחה בגוש האירו עברה את זו של ארה"ב והאבטלה יורדת כמעט בכל המדינות החברות בו. לארה"ב יש גרעון סחר עצום; לאיחוד האירופי יש עודף. בהשוואה לארה"ב, גוש האירו נראה כיום כגן עדן של יציבות.

לא רק שממשל טראמפ אינו עושה דבר כדי לחזק את הדולר, אלא הוא אף מחריף את המשבר. "ארה"ב מאבדת מזה זמן מה השפעה בזירה הבינלאומית, כאשר במקביל עולה החשיבות של סין ושווקים מתעוררים נוספים" אומר רגלינג. "לכן הולכת ומתגבשת כעת מערכת מטבעות רב-קוטבית, בה האירו ממלא תפקיד חשוב".

פישר פסימי בנוגע לעתידן של ארה"ב והכלכלה העולמית. הכלכלן רב ההישגים צופה שחוסר הוודאות יימשך. "אנחנו מקבלים עולם שאין לו עוגן, אלא אם כן דברים בארה"ב ישתנו", הוא אומר.