הסערה הציבורית שפרצה אתמול (ד') בנוגע לשירות חרדים בצה"ל, בעקבות פסיקת בג"ץ, היא חלק מבעיה הרבה יותר רחבה מאשר עצם ההתייצבות של ציבור זה בלשכת הגיוס.
שילוב של קבוצות מיעוט בשירות לאומי או צבאי סולל את הדרך לשילובן בחיים האזרחיים בישראל ולתיקון אפליות שננקטות נגדן. יו"ר מפלגת העבודה,
אבי גבאי, אמר בשבוע שעבר בכנס של הלשכה לטכנולוגיות המידע שהשסעים בחברה מחזירים אותנו לתקופת השבטים, מה שבימינו בא לידי ביטוי בין היתר ביחסי הדתיים והחרדים עם החילוניים, ולהפך. נכון הוא שבניגוד לקבוצות אחרות, הכוח הפוליטי-ציבורי של החרדים גדול פי כמה ממשקלם האמיתי באוכלוסייה, אבל הכוח הזה עדיין לא מתורגם לשילובם המלא בחברה הישראלית, על כל זכויותיה וחובותיה. הם עדיין מודרים באופן בולט מתחומים שונים בחברה, ובראש ובראשונה מהתעסוקה.
ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים שבהם נעשה מאמץ להגדלת חלקן של קבוצות מיעוט כגון חרדים, ערבים ונשים בעבודה בו. אחת ההוכחות לכך היא הנתונים שפורסמו בשנה האחרונה, לפיהם קיימת עלייה של 45% במספר החרדים שפונים ללימודי מדעים והיי-טק, מתוך מטרה להשתלב בשוק התעסוקה כמו כולם. בני דור ה-Y מקרב החרדים מבינים שעליהם להתפרנס על-מנת שיוכלו לקיים משפחה עם ילדים, והם מוצאים את הזמן גם ללמוד וגם לשרת את הקדוש ברוך הוא.
הדרך להשתלבות עוברת בשירות הצבאי
אבל, אי-אפשר להתעלם מכך שאחד החסמים העיקריים להגברת שילובם של חרדים בהיי-טק ובתעשיה בכלל הוא שירותם הצבאי. בפאנלים שונים שנערכו באחרונה בהשתתפות יזמי היי-טק חרדים וחילוניים צוין שקיימת אפליה משמעותית בקבלת עובדים חרדים לעבודה, כבר בשלב קורות החיים, וזאת מהסיבה שחלק גדול מהם לא שירת בצה"ל.
רוב המעסיקים לא יודו בכך, וזה גם מנוגד לחוק, אך בקרב הצעירים החרדים שמבקשים להשתלב בענף התופעה מוכרת. זו גם הסיבה שחלק הולך וגדל של צעירים ממגזר זה מתגייס לצה"ל, בניגוד לטענה הגורפת שכל החרדים לא מתגייסים. אותם צעירים מבינים שהדרך להתפרנס בעתיד, להשתלב בין היתר בענף ההיי-טק המתגמל, כוללת גם שירות צבאי כלשהו. חלק מהם משובצים ליחידות התקשוב והטכנולוגיה של צה"ל ואפשר למצוא גם נציגים שלהם ביחידות מודיעין עיליות. השירות הזה סולל להם את הדרך אל ההיי-טק, ותורם תרומה חשובה לצמצום המחסור החמור בכוח אדם בענף.
השינוי במגמה מונע, אפוא, משני כיוונים: האחד מגיע מחלקים בחברה הישראלית, שרוצים באמת לראות את שילובם של החרדים בצה"ל, מבלי לפגוע בערכים ובמנהגים שלהם. הכיוון השני מגיע מהציבור החרדי עצמו, שלוקח אחריות על אנשיו ויוזם בעצמו (לפחות בחלקו) את השינוי במגמה, בעיקר עידוד לשילוב בתעשיה.
אחד הגופים הגדולים שעוסקים בכך הוא קמא טק, שהקימו
משה (מויש) פרידמן ואברהם וינגוש, שניהם בוגרי צה"ל. קמא טק יזמה הקמת קרן השקעות ביזמים חרדים שרוצים לפתוח סטארט-אפ או לממש יוזמות ולא מצליחים למצוא משקיעים, בין היתר מאחר שמעסיקים נרתעים מלהעסיק חרדים. השקיעו בקרן הזו, שנקראת
12 אנג'לים, כ-50 בכירים מההיי-טק, ביניהם דמויות מוכרות כמו
יוסי סלע,
חמי פרס וד"ר
יוסי ורדי.
השורה התחתונה: המאבק נגד גיוס חרדים לצה"ל הוא מאבק פוליטי בעיקרו, המתחזק את המפלגות החרדיות, ששותפות בממשלות ישראל. אבל המציאות בשטח משדרת שינוי בקרב הצעירים החרדים, שפרנסי אותן מפלגות מתיימרים לייצג אותם. גם כאן ענף ההיי-טק משמש מגדלור, שמסמן את הדרך לשילוב טוב יותר של חרדים בחברה. מאבקי כוח לא יסייעו פה ולא פסיקות או חקיקות, אלא מציאות שבה שני הצדדים מבינים שהדברים משתנים ושעליהם לזרום איתם.
