בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
וככל שמצטמצמים החשדות, ככל שמתברר שחלק משמעותי מהחשדות המאד מתוקשרים שבגינם ישבו אנשים במעצר ימים ארוכים יחסית, הם עורבא פרח, או לפחות אינם בשל להאשמות, וכנראה גם לא יבשילו, מה נשאר לאותם מפגינים?
|
עורבא פרח [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני מציע לכולנו להקשיב היטב לדובר פרופסור גוטווין, דני גוטווין, אשר תפס את מרכז הבמה בפתח תקוה. פרופסור גוטווין מייצג נאמנה את הקהל המצטמצם והולך המתייצב להפגנה הזו, הוא גם מייצג נאמנה את חוסר העניין הציבורי בהפגנה הזו. פרופסור גוטווין איננו ימין, אינני מרכז, ואפילו איננו שמאל. הוא שמאל רדיקאלי. יש שתי רעות חולות לטעמו במדינת ישראל של 40 השנים האחרונות, ההפרטה, ותולדת ההפרטה – הכיבוש (על הכיבוש הוא לא דיבר בהפגנה למיטב ידיעתי). וככל שמצטמצמים החשדות, ככל שמתברר שחלק משמעותי מהחשדות המאד מתוקשרים שבגינם ישבו אנשים במעצר ימים ארוכים יחסית, הם עורבא פרח, או לפחות אינם בשל להאשמות, וכנראה גם לא יבשילו, מה נשאר לאותם מפגינים? מה שנשאר להם זה גרעין השמאל הרדיקאלי שבפועל עומד מאחוריהן ומנוצל ומנצל קומבינטורים ואנשים מאוד תמימים. הקומבינטורים עושים מההפגנות האלה הון פוליטי והתמימים הופכים, לפחות לכאורה, לגיבורי על. ההרצאה הפוליטית המובהקת הזו, מציגה לנו את האמת מאחורי ההפגנות האלה, אין מדובר יותר בפשעים הפלילים של אנשים אלה או אחרים אלא במדינאים ובמדיניות אשר פועלים להפרטת המשק. המדינאים והמדיניות האלה הם לטענת הדובר ומוחאי הכפיים המדושנים אם כל חטאת. וכאן אנו שבים לעניין הרישיון, כי אם עד כה הייתה טענה שאין הרצאה מדינית בהפגנה, באה הרצאה מדינית מובהקת זו ומוכיחה את היפוכו של דבר, אז מה עם הרישיון? אז תרשו לי לומר לכל שומרי החוק במדינה, אל תאוץ לכם הדרך לכפות את החוק ברחובות פ"ת, ככל שרבים מהמפגינים הפוטנציאליים מבינים שמשכו אותם באף, ככל שהם רואים שהשמאל הרדיקאלי הוא זה שמהווה את התשתית הרעיונית מאחורי ההפגנות, והמארגנים הידועים הם רק כסות, כן מצטמצם והולך הקהל המתייצב להפגנות האלה, וכאשר הכמות תגיע לחמישים ופחות, שוב לא יהיה צורך ברישיון. אז במקום להתעמת, ראוי שנמתין בסבלנות, אנו בכיוון הנכון. בעניין הזה ראוי להיות חכם ולא רק צודק, כי במקרה של עימות רעיוני בין השמאל הרדיקלי לעם ישראל, מלאכתם של צדיקי עם ישראל תיעשה בסופו של דבר בידי אחרים.
|
תאריך:
|
19/09/2017
|
|
|
עודכן:
|
19/09/2017
|
|
אפרים הלפרין
|
|
האיש שאיתו מנהלת שרת המשפטים מו"מ על שינוי חוק יסוד השפיטה איננו מחזיק בשום תפקיד המכשיר אותו לכך מזה כעשור. היא עושה זאת רק מפני שהוא האדמו"ר שלהם, זה שעל פיו עדיין יישק דבר. הוא כזה מפני שהוא זה שהצליח לתכנן, להקים, לאייש ולהנהיג אישית את מה שלימים כונה "כנופיית שלטון החוק". היא זו שהביאה את הפרדת הרשויות במדינה אל נקודת השבר בה היא נמצאת היום, שעל עצם קיומו נראה שאין חולק. על-כן, אפילו אם נניח שיש משהו בטענה שהשינוי המוצע הוא, באדמו"רית צחה, "רעל שימית את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק", הוא מהווה "אנטי-רעל" לרעל אחר: זה שהאיש שרקח אישית לפני שלושה עשורים וגורם בימים אלה לגסיסתה של הפרדת הרשויות, כשאין סכנה גדולה לדמוקרטיה ממותה של זו. לכן לא יכול להיות ספק שתוחלת תועלת ה"אנטי רעל" עולה על תוחלת נזקו ככל שבכל זאת יש ממש כלשהו בזעקת ה"רעל" של הקוזק הנגזל.
|
|
|
שבע האשמות רבות עליליה הועלו כנגד שרה נתניהו. אגתה כריסטי בוודאי הייתה מוצאת בהן רעיון מרתק ומותח. החשמלאי... מה קרה איתו? עבד בחינם? האם נוצל? רהיטי הגן? האם החליפו כתובת? העבירו באישון ליל ובאין רואה מירושלים לקיסריה? הבקבוקים - האם נמכרו בסופר? האם נאספו מהפח לאחר שהאורחים הלכו? האם מחזרו אותם? המטפלת - האם הגישה תה לאב הקשיש? הסעדה אותו? הסייעה לו לקום ממיטתו? העוזרת - האם היחס אליה היה כאל שפחה? וניפוח ההוצאות? מה ניפחו? האם הניפוח היה ממש ניפוח, כמו שמנפחים למשל בלון? או אולי זכוכית? האם הניפוח הגיע לגודל של כדור פורח?
|
|
|
לפני מספר ימים התפרסמה בתקשורת חליפת ציוצים בין עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ', לבין טליה ששון, נשיאת הקרן לישראל חדשה. ההקשר היה כתבה של עמירה הס שעסקה במדיניות הישראלית כלפי בנות זוג זרות של פלשתינים. בציוץ שאל שוקן: "האם ישראל מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שגרתי"? ובתגובה ענתה לו ששון: "היא שניהם". כלומר, לטענת טליה ששון מדינת ישראל היא מדינת רשע המבצעת טיהור אתני. לא פחות.
|
|
|
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה (יום ב', 18.9.17) להקפיא, לפחות לחודשים הקרובים, את גיל היציאה לפנסיה של נשים ל-62, לעומת 67 אצל הגברים. זוהי החלטה מטורפת מבחינה כלכלית וחברתית, היא פוגעת קודם כל בגברים, כפי שהתברר היום, אך גם ובעיקר בנשים.
|
|
|
|
|
|
|