|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הוא, אומנם, רק בגדר הימור, ומבוסס על חיזוי עונתי בלבד של הנגיף המאיים, אך עדיף בהחלט לקבלו במועד, כדי למנוע, חלילה, סיבוך
|
|
[צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אחת התעלומות הגדולות של עולם הרפואה היא, עדיין, גם במאה ה-21, מגפת השפעת העולמית שפרצה בדיוק לפני מאה שנים ושגרמה למותם של 50 מיליון נפש. במשך שנים ארוכות ניסו חוקרים להבין מה היה, בעצם, מקורה של המחלה הקשה, שזכתה לכינוי "השפעת הספרדית", ולפענח מדוע הייתה עד כדי כך קטלנית.
מאז זרמו כבר מים רבים, אך התעלומה כאמור נותרה גם כיום בעינה. כך או אחרת, מגפת השפעת חוזרת ותוקפת את המין האנושי מדי שנה בשנה בואריאציות שונות. לקראת בוא החורף, הממשמש ובא, כבר נערכות קופות החולים במדינה כדי להקדים רפואה למכה, ומצטיידות בחיסונים נגד הנגיף התורן, האמור להראות גם הפעם את נחת-זרועו.
בלי סיבוכים
האמת ניתנת להיאמר שהחיסון כנגד שפעת הוא, עדיין, בגדר הימור בלבד, והוא מבוסס על חיזוי עונתי של הנגיף המאיים. בשנה שעברה, למשל, נתגלה החיסון כבלתי-יעיל, והתוצאה הורגשה היטב בבתי החולים הפזורים במדינה.
אלא שעם זאת גם ראוי להודות שמי שחוסן, ובכל זאת חלה, נפגע מהנגיף בצורה די קלה. אני, למשל, המקפיד להתחסן מדי שנה בשנה - חטפתי שפעת, על-אף החיסון, אך בתסמינים נסבלים יחסית, וללא כל תסבוכת ראויה לציון.
בתוך כך אין להתעלם, כמובן, מהסקפטיות של רבים וטובים על אודות יעילות החיסון, ולא מן הנמנע שאחוז די בולט מתוכם יימנעו, עקב כך, מליטול אותו. לאלה אני מציע - אף שכלל אינני רופא - שלא לזלזל בחיסון המוצע, כי לכל היותר יש לזכור, מן הסתם, שאם אחרי הכל לא יועיל - הוא, לפחות, בוודאי לא יזיק.
|
| תאריך:
|
19/09/2017
|
|
|
עודכן:
|
19/09/2017
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רון ה.
|
19/09/17 12:08
|
|
היה לי ספק מה פירוש המילה הכזיב, האם המשמעות היא כיזב, היינו שיקר, לא דיבר אמת? או המשמעות היא איכזב, לא מילא את הציפיות? והתשובה היא חד-משמעית, הכזיב פירושו איכזב, לא מילא את הציפיות. גם כיזב וגם הכזיב באים מהשורש כזב, אך בכיזב יש נופך של זדון, ולאיכזב אין בהכרח נופך כזה.
|
|
|
|
|
אני מציע לכולנו להקשיב היטב לדובר פרופסור גוטווין, דני גוטווין, אשר תפס את מרכז הבמה בפתח תקוה. פרופסור גוטווין מייצג נאמנה את הקהל המצטמצם והולך המתייצב להפגנה הזו, הוא גם מייצג נאמנה את חוסר העניין הציבורי בהפגנה הזו.
|
|
|
|
|
האיש שאיתו מנהלת שרת המשפטים מו"מ על שינוי חוק יסוד השפיטה איננו מחזיק בשום תפקיד המכשיר אותו לכך מזה כעשור. היא עושה זאת רק מפני שהוא האדמו"ר שלהם, זה שעל פיו עדיין יישק דבר. הוא כזה מפני שהוא זה שהצליח לתכנן, להקים, לאייש ולהנהיג אישית את מה שלימים כונה "כנופיית שלטון החוק". היא זו שהביאה את הפרדת הרשויות במדינה אל נקודת השבר בה היא נמצאת היום, שעל עצם קיומו נראה שאין חולק. על-כן, אפילו אם נניח שיש משהו בטענה שהשינוי המוצע הוא, באדמו"רית צחה, "רעל שימית את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק", הוא מהווה "אנטי-רעל" לרעל אחר: זה שהאיש שרקח אישית לפני שלושה עשורים וגורם בימים אלה לגסיסתה של הפרדת הרשויות, כשאין סכנה גדולה לדמוקרטיה ממותה של זו. לכן לא יכול להיות ספק שתוחלת תועלת ה"אנטי רעל" עולה על תוחלת נזקו ככל שבכל זאת יש ממש כלשהו בזעקת ה"רעל" של הקוזק הנגזל.
|
|
|
|
|
שבע האשמות רבות עליליה הועלו כנגד שרה נתניהו. אגתה כריסטי בוודאי הייתה מוצאת בהן רעיון מרתק ומותח. החשמלאי... מה קרה איתו? עבד בחינם? האם נוצל? רהיטי הגן? האם החליפו כתובת? העבירו באישון ליל ובאין רואה מירושלים לקיסריה? הבקבוקים - האם נמכרו בסופר? האם נאספו מהפח לאחר שהאורחים הלכו? האם מחזרו אותם? המטפלת - האם הגישה תה לאב הקשיש? הסעדה אותו? הסייעה לו לקום ממיטתו? העוזרת - האם היחס אליה היה כאל שפחה? וניפוח ההוצאות? מה ניפחו? האם הניפוח היה ממש ניפוח, כמו שמנפחים למשל בלון? או אולי זכוכית? האם הניפוח הגיע לגודל של כדור פורח?
|
|
|
|
|
לפני מספר ימים התפרסמה בתקשורת חליפת ציוצים בין עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ', לבין טליה ששון, נשיאת הקרן לישראל חדשה. ההקשר היה כתבה של עמירה הס שעסקה במדיניות הישראלית כלפי בנות זוג זרות של פלשתינים. בציוץ שאל שוקן: "האם ישראל מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שגרתי"? ובתגובה ענתה לו ששון: "היא שניהם". כלומר, לטענת טליה ששון מדינת ישראל היא מדינת רשע המבצעת טיהור אתני. לא פחות.
|
|
|
|
|
