פייסבוק סופגת מאז הבחירות בארה"ב ביקורת עזה משום ששימשה כפלטפורמה להפצת ידיעות מזויפות בכלל, וכאלו שמקורן ברוסיה בפרט. בחודשים האחרונים החברה מבצעת עוד ועוד צעדים בתגובה לביקורת זו, אבל ניו-יורק טיימס סבור שאין די בכך, ושגם הקונגרס צריך להתערב.
מארק צוקרברג הודיע (21.9.17), כי החברה תעביר לוועדות הקונגרס החוקרות את ההתערבות הרוסית למעלה מ-3,000 מודעות הקשורות לרוסיה, וכי תתחיל לפרסם את שמותיהם של החשבונות בהם מתפרסמות מודעות פוליטיות. עוד מסר, כי פייסבוק תרכוש עובדים נוספים כדי להגביר את הבטיחות של הפוסטים, תגביר את שיתוף הפעולה עם המפקחים על הבחירות ותפעל נגד הטרדות פוליטיות. "אני לא רוצה שאיש ישתמש בכלים שלנו כדי לחתור תחת הדמוקרטיה", אמר צוקרברג. יום קודם לכן הודיעה יד ימינו,
שריל סנדברג, כי פייסבוק תמנע ממפרסמים את היכולים לכוון את מודעותיהם לגזענים ולאנטישמים.
חברות כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל הפכו לשחקניות מרכזיות בחברה בכלל ובחיים הפוליטיים בפרט, מציין העיתון. מנהליהן טענו שוב ושוב שהם יזמים והתעלמו מכך שניתן להשתמש בפלטפורמות הללו גם למטרות שליליות. מנהלים בענף הטכנולוגיה סירבו ליטול את האחריות על השימוש בכוח המצוי בידיהם. רבים מהם אף יצאו מגדרם בניסיון להבטיח שלא יחולו עליהם הכללים החלים על החברות אותן הם מבקשים לרשת. למשל: בשנת 2011 טענה פייסבוק, כי לא ניתן להחיל עליה (ועל
חברות אינטרנט אחרות) את הכללים הנוגעים למודעות בחירות ואשר חלים על תחנות טלוויזיה ורדיו בארה"ב.
ניו-יורק טיימס משבח את דאגתו של צוקרברג לדמוקרטיה ואומר שהצעדים שעליהם הכריז עשויים להיות בעלי השפעה חיובית. אולם הם נוגעים רק לפייסבוק ואפשר לעקוף אותם בקלות. פרסום שמות החברות המפרסמות מודעות פוליטיות יהיה חסר משמעות, אם הן יסוו את עצמם בשמות כמו "אמריקנים למען אימהות ועוגות תפוחים". ואפילו אם פייסבוק תצליח לסנן תעמולה זרה, זו יכולה לצוץ בטוויטר או ברשתות חברתיות אחרות.
יש צורך בצעדי ביטחון מקיפים יותר, ולשם כך יצטרך הקונגרס להתערב. הקפיטול יכול להתחיל בכך שיעביר חוק שידרוש ממפרסמים של מודעות פוליטיות מקוונות – אלו שמציינות שמות של מועמדים או דוחפות לתוצאה פוליטית מסוימת – לחשוף מי שילם תמורתן. הקונגרס גם צריך לחייב את חברות האינטרנט לשמור את המודעות ומידע על הקבוצות נגדן כוונו, כדי לסייע לחוקרים שיחפשו השפעות פסולות. שני סנטורים דמוקרטים – איימי קלובוכאר ומארק וורנר – מתכננים להגיש הצעת חוק ברוח זו.
מובן שחקיקה אינה יכולה להגן בצורה מלאה על הבחירות בארה"ב מפני התערבות חיצונית. כבר כאשר סוכנים רוסים החלו את הקמפיין שלהם בפייסבוק, אסר החוק האמריקני על גורמים זרים לפרסם מודעות פוליטיות. אכיפה הדוקה יותר של חוקים אלו תסייע גם היא, אבל זה יהיה כרוך ברפורמות מקיפות יותר. בהקשר זה קורא ניו-יורק טיימס להחליף את ועדת הבחירות הפדרלית חסרת השיניים, המשותקת בשל השוויון הפוליטי במספר חבריה, בגוף שמספר חבריו יהיה אי-זוגי ושיכלול מומחה חיצוני לחוקי הבחירות.
בהיבט רחב יותר, יש צורך במאמץ חינוכי מצד הממשלה, בתי הספר, ארגונים אזרחיים והתקשורת, כך שהאמריקני יוכל להבחין בין עובדות לבין שקרים. הבעיה היא, מעיר העיתון, שדונלד טראמפ הפך "עובדות אלטרנטיביות" לאמנות פוליטית עילאית, והרבה מחברי מפלגתו ותומכיו שמחים ללכת בעקבותיו. נכונותן של רשתות חברתיות לשמש כבמה לתעמולה, אינה עוזרת לקדם את הפצת האמת.
