|   15:07:40
דלג
  יהודה קונפורטס  
עורך קבוצת אנשים ומחשבים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים

2018: הדיגיטל כברירת מחדל לשירות לאזרח

הסמארטפון ב-2018 צפוי להיות האמצעי המוביל, שדרכו נוכל לתקשר טוב יותר עם משרדי הממשלה, לקבל שירותים מהירים יותר ואולי גם להוזיל עלויות
24/09/2017  |   יהודה קונפורטס   |   כתבות   |   תגובות
צורך בשינוי [צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90]

גם בשנה העברית הקודמת כתבנו רבות על ממשל זמין, על השירות לאזרח, על ערים חכמות ובעיקר על הנגשת המידע לכל אחד. זו הייתה השנה שבה המושג "האזרח במוקד" קיבל משמעות יותר מעשית. הממשלה, באמצעות רשות התקשוב והזרועות הכפופות לה, הציבה לעצמה ליישם את הדיגיטל כברירת מחדל (Digital by default), שמשמעותו לספק את כל השירותים הממשלתיים לאזרח במקום ובדרך שהוא הכי מחובר אליהם: הסמארטפון. ב-,2018 זה צפוי להיות האמצעי המוביל, שדרכו נוכל לתקשר טוב יותר עם משרדי הממשלה, לקבל שירותים מהירים יותר ואולי גם להוזיל עלויות.

המעבר למובייל אינו דבר מובן מאליו בספינה הענקית הזו ששמה ממשלה. ניתן לומר שהממשלה עולה על עגלת הדיגיטל והמובייל קצת באיחור. זה נבע מתהליכים פנימיים, הצורך בשינוי דיסקט והרבה מאוד מחשבה והשקעה בתחום של מערכות מידע. למרות, ואולי בגלל, הפופולריות שלו, הטלפון הנייד הוא הכלי עם החשיפה הכי גדולה לבעיות סייבר ואבטחה. מידע שמגיע ממשרדי ממשלה או מהאזרח חייב להיות מוגן, כך שלא יפר את הכללים הנוקשים והקריטיים של שמירה על פרטיות וסודיות.

במהלך השנה נחשפנו לכמה אפליקציות שמאפשרות תקשורת נוחה עם הממשלה ועל-פי התוכניות, בשנה הבאה נראה הרבה יותר מהן ושירותים דיגיטליים ממשלתיים בכלל. התקווה היא שהרייטינג של שירותים אלה יהיה מוצלח יותר מזה של אתרי ממשל זמין, שלמרות המידע והשירותים הרבים שהועלו אליהם, לא הצליחו ליצר את הבאזזז המצופה. אבל כדי שזה יצליח, נדרש שיתוף פעולה מצד המשרדים המספקים את השירותים. אנשי התקשוב הממשלתי יפקידו בידיהם את הטכנולוגיה, אבל אם לא תהיה משילות שתיאלץ את הפקידים להיפרד מהפקס האהוב עליהם ולעבור לדיגיטל, הרי שבעוד שנה נעמוד באותו המצב.

מחשוב במשרדים השונים

אולם, לא רק ממשל זמין מאפיין את השנה הדיגיטלית של הממשלה. משרדי ממשלה נוספים נכנסו לתהליכים דיגיטליים, שכוללים אוטומציה של תהליכים ובעיקר פתיחת השורות לחדשנות ולסטארט-אפים. המשרדים האלה הבינו שהפערים שנוצרו בין הממשקים שיש אצל האזרח לבין מה שהם עדיין תקועים אתו יכולים להביא חברות צעירות, שיכולות לתת פתרון לבעיות ידועות ולסייע לסגור אותם.

אין ספק שמשרד הבריאות הוא המשרד המוביל בתחום החדשנות, בהובלת המנמ"רית, שירה לב עמי. המשרד מוביל את הדבר הבא בשיטת המכרזים הממשלתיים, הקרוי "מכרז הפוך". במכרז זה, שנועד בעיקר לחברות חדשניות, מציבים בעיה או נושא והמשתתפים מתבקשים להציע את הפתרון. בימים אלה יצא המשרד עם מכרז במכונת דומה, השלישי במספר, כשהנושא הוא פתרונות למניעת בעיית הנפילה אצל מבוגרים.

גם בתחום התחבורה נעשו השנה מהלכים דיגיטליים, כאשר פרויקט הדגל הוא המעבר לשיטת מספור רישוי הרכב לשיטה החדשה - פרויקט אותו הובילו מנמ"ר המשרד, צור אהרון, וצוות המשרד יחד עם מלם.

במשרד השיכון נערכו השנה לתמוך בפרויקט מחיר למשתכן, אותו מוביל שר האוצר, משה כחלון, ובעזרת נס הרימו שם מערכת דיגיטלית, שמקלה מאוד על הרישום למכרזי הפרויקט ומאיצה, בשקיפות מלאה, את תהליכי המיון והזכייה.

רשות האוכלוסין במשרד הפנים יישמה השנה סוף-סוף את חוק המאגר הביומטרי, שדורש, מלבד טיפול במערכות שבממשק עם האזרח, השקעה במערכות בק אופיס ואבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר. התגברות מתקפות הסייבר בכל העולם, שחלקן הצליחו, העלתה את רף הכוננות במשרדי הממשלה. צעדים אלה לוו בפרויקטים שנועדו לעבות את שכבת ההגנה על אתרי הממשלה, שידועים ברמת ההגנה הגבוהה שלהם.

גם משרד התיירות עשה השנה פעילות לא קטנה בעזרת הממשקים הדיגיטליים - עובדה שסייעה, כנראה, להביא לישראל מספר שיא של תיירים בקיץ האחרון. אפליקציות נגישות לתיירים המגיעים לישראל מהוות את אחת הסיבות לשיפור ברמת שביעות הרצון שלהם, ובפרט שגם פה ישראל מתקדמת בהרבה ממדינות גדולות ומתויירות יותר.

ומה בחינוך? החינוך הטכנולוגי, חמש יחידות ותקשוב בתי הספר כבר חרגו מזמן מתוכניות שנתיות להגברת המחשוב בבתי הספר. המודעות לחשיבות החינוך הטכנולוגי חוצת משרדים ותחומים, והיא באה לידי ביטוי בהשקעות לא מעטות שמגיעות ממשרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרדים אחרים. בנוסף, בשנת הלימודים הנוכחית מגבירים את קצב הענקת מחשבים ככלי עבודה למורים, בהובלת קרן אתנה.

מחשוב - גם ברשויות הממשלתיות

תשע"ז הייתה השנה שבה כמה רשויות החלו לעבוד במתכונות חדשות, עם הפנים לדיגיטל. הראשונה היא רשות החדשנות, שהחליפה את לשכת המדען הראשי. היא קמה כדי להרחיב את התמיכות הממשלתיות בחברות צעירות ולפשט את התהליכים, לקצר את זמני התגובה. יש לא מעט התחלות, אבל עדיין הדרך ארוכה.

גוף נוסף שעשה פרויקטים שמקלים במעט על הקשר הבדרך כלל לא נעים שיש לאזרח איתו הוא רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מנהל מקרקעי ישראל). ביורוקרטיה היא השם השני של הרשות, ובשנה הבאה ימשיכו לנסות ולצמצם אותה - להעלות שירותים לאינטרנט ולמובייל, ויחסכו לאזרחים את הצורך להגיע פיזית למשרדים ולהתייסר בטפסים מסובכים.

שתי רשויות שהחלו לעבוד השנה בקצב הן רשות הסייבר ומטה הסייבר, במטרה להנחות את החברות במשק להתגונן טוב יותר מפני מתקפות סייבר, שמכוונות לתשתיות ולמקורות הרגישים ביותר.

השנה גם המשכנו לדבר הרבה על העיר החכמה. בשנה הבאה יקבל המושג הזה ביטוי מוחשי ביותר רשויות מקומיות, על בסיס התובנות שהושגו עד כה - שעיר חכמה אינה פרויקט חד-פעמי ולא פרויקט שלם, אלא מורכב משורה של תהליכים, שמשמעותם הנגשת שירותים דיגיטליים לאזרחים ושיפור הקשר עם ראש העיר ומחלקות העירייה. בשנה הבאה ניכנס לשנת בחירות ברשויות - עובדה שתקדם את הנושא לסדרי עדיפויות גבוהים אצל ראשי הערים, שרוצים להיבחר שוב.

תאריך:  24/09/2017   |   עודכן:  24/09/2017
יהודה קונפורטס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
2018: הדיגיטל כברירת מחדל לשירות לאזרח
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האם לצעירים שגדלו בבתים שהוריהם מוגדרים כעניים (מעמד סוציו-אקונומי נמוך) יש סיכוי להשתלב בתעשיית ההיי-טק, שמאופיינת כאחד המגזרים בעלי שכר ומעמד גבוהים בחברה הישראלית? האם לילדים שהורים אינם בחמישונים העליונים יש סיכויים פחות טובים ללכת ללמוד את מקצועות המחשב ובכלל באקדמיה? או, בקיצור, האם התדמית שמודבקת לענף ההיי-טק כענף של אליטות, לעשירים בלבד - נכון?
22/09/2017  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
מאז שנת 1988 ניסתה ישראל לרכוש בארה"ב מחשבי-על (supercomputers) שיאפשרו לה להאיץ עד פי 100 את קצב הפעילות החישובית הנדרשת לפיתוח כלי נשק גרעיניים1 . מחשב-על בעל עוצמות חישוביות מתקדמות ביותר מן הסוג שביקשה ישראל לרכוש בארה"ב מסוגל לייצר הדמיה (סימולציה) של גלי ההלם הנובעים מפיצוץ גרעיני, לחשב את מהירות תנועתם של ניוטרונים בעת התרחשות תגובת שרשרת גרעינית, לקבוע מה ההתנהגות הפיזיקלית של פיצוץ גרעיני הן בעת ביקוע המבוסס על פצצת פלוטוניום והם בביקוע המבוסס על פצצת אורניום מועשר ובתנאי טמפרטורות גבוהות ביותר.
21/09/2017  |  עמי דור-און  |   כתבות
אפשר לצקצק וללגלג בעקבות אמירותיהם של דונלד טראמפ ובנימין נתניהו על המשטרים בקוריאה הצפונית ובאירן. נו, אז הם אמרו שצריך להפיל את המשטרים הללו; אז מה? אבל האמת שונה לגמרי. מדובר באמירות חכמות, המכירות במציאות ואולי אף מתוות דרך לשנות אותה.
20/09/2017  |  איתמר לוין  |   כתבות
צילומי ענק של פוליטיקאים עוטפים כיום את בניין פרומין ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. בבניין זה, פעלה הכנסת עד שנת 1966. אחר כך שכנו בו משרדי בתי הדין הרבניים שעברו לפני כמה שנים לגבעת שאול.
20/09/2017  |  יגאל יששכרוב  |   כתבות
גודמן מציג ומייחס לבן גוריון, כמייסד המדינה, שלושה ויתורים אידאולוגיים קשים בראשיתה: "הוא הקריב את האופי החילוני של המדינה, תמך בחלוקת הארץ והתפשר על החזון הסוציאליסטי". כאן יש צורך לסייג את הנאמר: כל מה שנאלץ ב.ג. כפוליטיקאי וכמדינאי המרכזי של זמנו זה להתפשר! ולכן האופי החילוני נשמר במגבלות יהדות מסוימות, הקשורות בהתחשבות בציבור החרדי, בהותירו לעתיד להתמודד עם הקושי. כך הוא התפשר עקרונית על חלוקת הארץ מבלי להתחייב על גבולותיה והשאיר לעתיד לקבוע אותם. ב.ג. אמר ב-1968 א"י כולה שייכת לעם ישראל, אבל תמורת שלום אמת הוא מכן לגבולות 67 בתוספת ירושלים ורמת הגולן (תשלום מזערי של המנוצחים למנצחים). כך הוא לא התפשר על החזון הסוציאליסטי שלו! אלא על החזון הסוציאליסטי של היטלר, והקומוניסטי של סטאלין, לא שלו! אלא של חלק משותפיו המרכזיים מהצד השמאלי. הפשרות המרכזיות האלה היו כורח המציאות של אותה העת ולכן הושגו והתקבעו.
19/09/2017  |  גד גזית  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בעז שפירא
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
איתמר לוין
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה    ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
אלי אלון
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il