|   15:07:40
דלג
  חיים שטנגר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

די. מספיק כבר. נמאסתם עליי לחלוטין

שורת זבי חוטם מסיגים פרטיותי, בשיחות לנייד, לאחר שפונים הם אלי, בשמי הפרטי, כאילו שירתנו יחדיו בפלמ"ח או למצער אכלנו שנינו מאותו המסטינג בטירונות. כשמגיב אני בגסות, לחדירה גסה ופולשנית זו, לפרטיותי, נעלבים הם ומעירים לי שאין אני אני? אדיב כלפיהם. למה? האם חייב אני למציקנים אלה, משהו? מישהו הזמין אותם לחדור לחיי?
26/09/2017  |   חיים שטנגר   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
[צילום: AP]

זה מכבר מבקש אני להעלות דברים עלי כתב בגנות הכפייה האינטרנטית והסלולרית שנכפית עלינו, מעשה של יום יום ושעה שעה. טרדות ונושאים "בוערים" שונים, העולים על סדר היום הציבורי, דוחקים עניין זה אל צד. הפעם קודם עורך אני חשבון נפש אל מול יישות אלוקית המצויה מלמעלה ממני ביום הכיפורים הבעל"ט גמרתי אומר בנפשי, לבוא חשבון ארצי ונוקב, גם עם יישות ארצית, נוכחת, טורדנית, מציקנית ופולשנית אל פרטיותי, כאחת.

אם אין דברים ברורים כהוויתם, הבה אנקוב בהם, בשמם המפורש. כוונתם הדברים הינה ל"רוכלי ורוכלות הנייד הסלולרי", כמו גם ל"אחיהם ואחיותיהם הוירטואליים", ה"מככבים" ברחבי המרשתת, 48 שעות תמימות מתוך 24 השעות הנכללות ביממה אנושית ובלתי וירטואלית בעליל.

אין אני נמנה לצערי, כי רב על אותם בעלי תבונה יתרה שהדירו עצמם לחלוטין משימוש יומיומי ושוטף, במכשיר נייד סלולרי. עדיין זוכר אני הימים הנפלאים והשכוחים משהו בהם עושה הייתי שימוש בתחבורה ציבורית ובו זמנית, נהנה הייתי מיופייה של דרך או קורא ספר או עיתון ומגיע רגוע, נינוח ומלא סיפוק למחוז חפצי. ימים תמימים ונדירים אלה, עד למאד מאד, תמו ונעלמו להם, לחלוטין, לפני שנים הרבה.

איני זוכר בוודאות, מתי עשיתי שימוש, לאחרונה, בכלי תחבורה ציבוריים, כשמכשיר הטלפון הנייד הסלולרי, לא פעל, במשך אותה נסיעה ובמרץ רב. תוך כדי כתיבת הדברים נטלתי לידיי ספר שיריי "כסאות למשפט" שיצא לאור בשנת 2002 ומצאתי בו שיר שהוכתר בכותרת: "שיר רכבת תל אביב, באר שבע", שעניינו שיחות קטועות הנקטעות בין תל אביב לבאר שבע. להסרת ספקות, כתב המשורר רוצה לומר, אני עצמי, באותו שיר, בין היתר, כי:"...השיחות הקטועות האלה נפלאות בעיניי, יותר משפע דיבורייך, שלמים, אין משאירים מקום, לכל סימני שאלה, מצמידים שפתייך אל שפתיי, אגב שימוש תכוף, כמעט יומיומי, בזה פלאפון, שימש, בעיקר, עד בואך, לשיחות עסקים".

ובכן, בלי להיות פרשן ספרותי מעמיק, מבית מדרשו של פרשן הספרות הנודע, ברוך קורצוויל ז"ל, נמצאתי למד, כי כבר בשנת 2002 בתקופה בה חבשתי ספסל, כתלמיד המחלקה לתואר שני במחלקה לספרות עברית וינקתי מדבשם ומתקם של מוריי ורבותיי דאז, עמוס עוז, פרופ' יצחק בן מרדכי, חיים באר, פרופ' יגאל שוורץ ואחרים כבר אז, היה הטלפון הנייד הסלולרי, חלק בלתי נפרד מ"בילוי הזמן השוטף" שלי, בנסיעותיי השבועיות השוטפות מתל אביב לאוניברסיטת בן-גוריון, שבבא רשבע וחוזר חלילה.

אז עדיין בימים הרגועים קמעה טרם התרגשה עלינו מתקפת הפרסום הסלולרי, עדיין יכול הייתי לשלוט במכשיר הטלפון הנייד הסלולרי ולעשות בו, כברצוני. אז עדיין בימים התמימים משהו לא היה מספרו של הטלפון הנייד הסלולרי שלי, בידי רבים, כך שלא הייתי מורד, כמעט לחלוטין משיחות נכנסות. אם לא עוררתי מכשיר טלפון סלולרי זה לחיים, בחיוג שיזמתי אני, היה הוא מונח בתיקי, כאבן שאין לה הופכין וטוב שכך. כך יכול הייתי לנצל זמני, אם להביט בנוף הדרומי הנפלא, אם לקרוא עיתון או ספר, או סבתם לפתוח בשיחת אקראי מזדמנת עם פלוני או פלונית שיחות, שדרך כלל, העשירו אותי, בידע נרכש ובלתי צפוי.

כיום הגם שמנהלת משרדי יודעת, כי "דמה בראשה", אם תמסור מספר הטלפון הנייד הסלולרי שלי לאחרים, בלא רשות מפורשת הימני אין הדברים רגועים, כבעבר. מכשיר הטלפון הסלולרי שלי, שוקק חיים, לגמרי. הוא שוקק חיים, כמעט מפקיחת שתי עיניים תמהות לעולם הגדול ועד לרגע בו דבקות שמורות עיניי, בלא שאאחיזן ושינה נופלת עליי. כיום, כיום, קיימת קבוצת לקוחות וחברים שאיני מעז לסרב למסור להם מספר טלפון סלולרי נייד זה. אולם גם הללו יודעים, כי יש לעשות שימוש בספר טלפון זה, בשום שכל ובמשורה. אולם אין אלה מקור הרעה.

מקורה של רעה נעוץ לפתחם של "רוכלי ורוכלות הנייד הסלולרי", המציעים מרכולתם הסלולרית, חודרים לפרטיותי, מבזבזים זמני וכל זאת כל זאת, מבלי שאיש הזמינם לעשות כן. איני מבין מדוע במרבית המקרים מכבדים אנשים פרטיותם של מי המהלכים ברחובות עיר ושאר יישובים, בארץ ואינם פונים אליהם בדברים, לצורכי רוכלות ומסחר גרידא ואילו שונה שונה לחלוטין הוא מצב הדברים, בכל הקשור למכשיר הטלפון הנייד הסלולרי.

שורת זבי חוטם (ויסולח לי על הביטוי "המתנשא") מסיגים פרטיותי, בשיחות לנייד, לאחר שפונים הם אלי, בשמי הפרטי, כאילו שירתנו יחדיו בפלמ"ח או למצער אכלנו שנינו מאותו המסטינג (כן. כן. היה פעם דבר כזה...) בטירונות. כשמגיב אני בגסות, לחדירה גסה ופולשנית זו, לפרטיותי, נעלבים הם ומעירים לי שאין אני אני? אדיב כלפיהם. למה? האם חייב אני למציקנים אלה, משהו? מישהו הזמין אותם לחדור לחיי, לפרטיותי ולעשות שימוש ציבורי בשמי הפרטי? כיום, כדי למנוע התרגזות יתר, טורק אני הטלפון בפניהם של מסיגי גבול אלה וזהו.

התנהגות והתנהלות רוכלי ורוכלות המרשתת, גסה עוד יותר. אם לא די במידע שאוספים עלינו גוגל וגורמים אחרים, על הרגלי הצריכה שלנו, הרי רוכלים אלה, דורשים שנשאיר מספר הנייד, הסכמה למשלוח דיוור ישיר, בעתיד ואפשרות לחדירה לקוד המזהה במרשתת. נסו להותיר מספר טלפון של בזק, או לרכוש מוצר, בלי ליתן הסכמה לדיוור עתידי. המערכת "תזרוק" אתכם החוצה. ומה? מה רצינו? סך הכל רצינו לרכוש מוצר ולא להתפשט, חלילה וחס, בפומבי. ולמיטב ידיעתי, התערטלות פומבית מהווה עבירה פלילית. הקיצור מי שאינו מקבל מספר טלפון בזק שלי או דורש הסכמתי, מראש, לדיוור בעתיד, כדי למכור לי מוצר, יכול יכול... בדיוק כך. בואו נגן על פרטיותנו ונוכיח למי המנסים לאנוס אותנו למסור פרטים, שאינם קשורים לפנייתנו אליהם, כי אז יצאו הם שתי ידיהם על ראשם.

ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחה - בין היתר - בתחום דיני לשון הרע, משפט פלילי לסוגיו השונים ובכללם: שחרורים ממעצר, ייצוג בתיקים פליליים מסובכים, בענייני הלבנת הון ובאישומי מיסוי פליליים.
תאריך:  26/09/2017   |   עודכן:  26/09/2017
חיים שטנגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
די. מספיק כבר. נמאסתם עליי לחלוטין
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלי יזרעאלי
28/09/17 07:23
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הססנותו של ויץ שאיפיינה אותו בתקופת הקמת שלושת המצפים, והימנעותו של אשכול מקידום מהיר של קו המים ירקון נגב - עכבו את התפתחות החקלאות בנגב במחצית הראשונה של שנות החמישים.
26/09/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
אנו מוקירים את קולונל אדיב א-שישכלי האדיב שעלה לירושלים ונשא נאום מרגש בכנסת על תקומת העם היהודי בנאומו בירך אותנו על שסוף-סוף מימשנו את חזון הנביא ושבנו לארצנו שנים מאוחר יותר אביך, חאפז אל אסד, נחפז למסור לנו את שטחי הגולן ורכס החרמון, כאות מחווה וכשי לקראת חגיגות 20 שנה לקיומה של מדינתנו הצעירה
25/09/2017  |  רחלי בן-צור  |   יומני בלוגרים
לפי מקורות יהודים עתיקים הרי כשהיה כהן גדול יוצא מקודש הקודשים, לאחר שסיים סדר העבודה בשלום ולא נזקקו, חלילה וחס, לגרור גופתו בשלשלת זהב, שנקשרה לרגליו (שלא הוכחה אמיתותה וביסוסה של גרסת קשירת רגלו של כהן גדול, בשלשלת זהב או בחבל כרוך למותניו, עד ימינו אנו), כמובא בספר הזוהר - כדי לגררו מחוץ לקודש הקודשים, אם היה, חלילה וחס, נכשל במלאכתו והיה הוא נופח נשמתו, אגב ובשל כך הרי היה הוא מניף ידיו ומראה כפותיו, בצורה מקורבת ביותר, לכוהנים ולעם, שהיו עומדים, בעזרה.
24/09/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
מצרים פועלת ברציפות מזה ארבעה חודשים להשגת פיוס בין תנועת פתח לתנועת חמאס והצליחה בסופו של דבר להביא למה שנראה כפריצת דרך במגעים בין שתי התנועות. מבחן ההצלחה של היוזמה המצרית נותר מבחן הביצוע בשטח.
אולי זו אירוניה של הגורל ואולי סתם טעות טכנית, אך מרכז פרס לשלום צמוד גב אל גב לבית הקברות המוסלמי השוכן בקרבת חוף הים ביפו. קיר השיש הכהה המכסה את כל חמש הקומות של המבנה פונה אל גדר האבן המיושנת באתר מנוחת העולמים של תושבי העיר שהלכו לעולמם ומעולם לא יכלו להעלות על דעתם שיזכו לכבוד הגדול למצוא מנוחה נכונה בצד המנהיג הישראלי שדאג לפרסם ולהתהדר, בספר שיצא לאור לאחר מותו, כי הוא זה שהקים את הכור הגרעיני בדימונה. מצד המתים, נראה הבניין כמו מאוזוליאום מפואר המשמש מקום סגידה למנהיג בעל-שם עולמי. אבל כידוע לכל, שמעון פרס אינו קבור במרכז הנושא את שמו והאתר הריק מאדם רוב ימות השנה, עדיין לא הפך לאחד משבעת פלאי תבל.
23/09/2017  |  עמי דור-און  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il