|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"יוצא מן הכלל - Le redoutable"
|
ז'אן לוק גודאר הוא במאי נערץ על-ידי הצרפתים וגם ע"י כלל שוחרי הקולנוע שרואים בזרם "הגל החדש" נקודת מפנה בקולנוע העולמי. הוא קנה את עולמו בסרט "עד כלות הנשימה" עם ז'אן פול בלמונדו. אך שינה כיוון עם שני סרטים נוספים: "הבוז", ו"הסינית"
|
פריז 1967. ז'אן לוק גודאר, יוצר הקולנוע הצרפתי המוביל בדורו, נמצא בשלהי צילומי הסרט "הסינית", עם בת זוגו אן ויאז'מסקי, הצעירה ממנו ב-20 שנה, ודרך מבטה וקולה (וויס-אובר) בסרט אנו לומדים על גודאר.
ז'אן לוק גודאר (נולד 1930, חי עדיין) הוא במאי נערץ על-ידי הצרפתים וגם ע"י כלל שוחרי הקולנוע שרואים בזרם "הגל החדש" נקודת מפנה בקולנוע העולמי. הוא קנה את עולמו בסרט "עד כלות הנשימה" עם ז'אן פול בלמונדו. אך שינה כיוון עם שני סרטים נוספים: "הבוז", ו"הסינית".
הדמות הנשקפת לעיננו בסרט היא של במאי אובססיבי, נרגן, בעל אגו טריפ, השקוע בקונספט המהפכה, הרבולוציה. לא חשוב היכן, סין, פלשתין, אצל הכורדים, האינדיאנים, וכמובן, מרד הסטודנטים ב-1968. המון עם גודש את רחובות פריז, עדיין בלי לדעת למה ואיך. רק כאשר הפועלים מצטרפים לתמונה מתקבלת המהפכה האמיתית, הצודקת, לכאורה.
גודאר נסחף עם ההמון, רוצה להיות "אין" כמו הצעירים המפגינים וכבר רואה עצמו זקן. בנאום מול סטודנטים נחשפת דמותו האמיתית: אנטישמי, שונא יהודים ושונא ישראל. "היהודים של היום הם הנאצים של אתמול".
התמזל מזלו ונולד לתוך תקופה שביקשה לשנות סדרי בראשית, גם בקולנוע-זרם "הגל החדש". לדבריו, טריפו הוא "רומנטיקן", מתאים לסיפורי משרתות, אבל הוא, גודאר, המהפכן האמיתי. לבסוף הוא אף מציע לעשות סרט בשיטה דמוקרטית: כל יום כל הצוות מחליט מה יצלמו. הדבר גורם להוצאות מיותרות וסחבת בזמן, אבל גודאר נאלץ להיכנע לתכתיבים הדמוקרטים שהוא עצמו הטיף להם.
הפילוסופיה שלו מכתיבה את דרכו האמנותית. "רק לא להיות כמו כולם, לא להיות בורגני". בינתיים הוא סועד עם חבריו במסעדה יוקרתית...
גם ביחסיו עם אשתו היפה והצעירה ממנו ב-20 שנה מתגלה דמותו הצבועה. מי שמבקש חופש טוטלי מכבלים מקנא לאשתו ודורש ממנה ללכת אחריו בעיניים עצומות. אנחנו ממש נושמים לרווחה כאשר אן היפה והכנועה מראה סוף-סוף סימני התנגדות למשטר הטוטליטרי שלו ומחליטה לעזוב אותו.
מעניין גם יחסו לפסטיבל קאן. גודאר רוצה לבטל אותו לגמרי ומסתפק בזה שהוא בוטל בשנה זו 1968, עקב מהומות הסטודנטים ו"המהפכה". כיום זהו אחד הפסטיבלים הנחשבים.
יתכן שהשחקן לואי גארל מחקה את דמותו של גודאר כפי שהייתה במציאות. ואכן, הדמות היא לרוב בלתי נסבלת (גם בשל הפגם המכוון בהיגוי המילים). ואולי זו אחת הסיבות לכך שהעניין בסרט מידרדר והולך ככל שהדמות נעשית שלילית יותר . גם בסצנה המעניינת עם ברנרדו ברטולוצי כבמאי צעיר, גודאר יוצא נגדו ומשמיץ אותו (מתוך קנאה?).
|
|
"הגל החדש" בצרפת הוא למעשה המשך ישיר של "הריאליזם החדש" בקולנוע האיטלקי, שהיה בזמנו מוביל בקולנוע העולמי (פליני, אנטוניוני). זרם זה דגל בצילום בשטח, לא באולפן, של אנשים פשוטים, לא כוכבי קולנוע, קולנוע שמייצג את העם הפשוט. לרוב היו יוצאים עם מצלמת כתף ללא דולי וגלגלים, דבר שגרם לצילום להיות קופצני ובלתי יציב, אך "טבעי", לגירסתם.
עד כלות הנשימה (בצרפתית ( À bout de souffle הוא סרטו הראשון (1960) באורך מלא של ז'אן-לוק גודאר, ונחשב לסרט מפתח בתנועת" הגל החדש" בקולנוע הצרפתי. הסרט, שמבוסס על סיפור שכתב פרנסואה טריפו, והעלה את השחקן ז'אן פול בלמונדו למעמד של כוכבות, יצא לאקרנים כשנה אחרי צאת סרטו של טריפו 400" המלקות, " וסרטו של אלן רנה" הירושימה אהובתי ." שלושת הסרטים הללו, יחד עם הסגנון הוויזואלי המיוחד והעריכה החדשנית בסרטו של גודאר, הביאו את ההכרה העולמית בתנועת "הגל החדש הצרפתי."
כידוע, הרבה הישגים נובעים לגמרי במקרה, ממציאת דרך להתגבר על מכשולים, קשיי תקציב וכד'. אחד המאפיינים את הסרט הזה הוא תופעת הג'אמפ-קאט, חיתוך בלתי מהוקצע בעריכת הקטעים, דבר שהוא לא ייתכן בקולנוע האמריקני, הדורש עריכה וצילום בידי צוות מיומן. המבקרים העלו על נס את הטריק הזה של גודאר וסימנו אותו כסממן קולנועי של הגל החדש, אולם בשיחה עם הבמאי הצרפתי המוערך ז'אן פייר מלוויל מתגלית האמת הפשוטה: גודאר ביקש את עצתו של מלוויל כיצד לקצר את הסרט לאורך המקובל להפצה. מלוויל יעץ להוריד סצנה שלמה שהאטה את קצב הסרט, אבל גודאר בחר לחתוך קצת פה ושם בעריכה גסה, וכך נוצר אפקט הג'מפ-קאט המדובר של גודאר...
|
|
לסרט שנעשה עכשיו אך משקף את שנת 1968, יש גם הבט אקטואלי, כיום: כנראה אלימות של שוטרים היא דבר מובנה בתפקיד. יש כאן גם ויכוח על מהות הקולנוע: האם עליו לבדר, כי נמאס לנו לראות את הצרות שלנו גם בקולנוע, או עליו להיות פוליטי, עכשווי, עם אמירה חברתית. מזכיר את "פוקסטרוט" שלנו? בסרט נשמעות קריאות גנאי נגד הנשיא דאז, שארל דה גול והבא אחריו, פומפידו. האם ייתכן לפסול אותו בשל כך? כך גם צילומי העירום, נשי וגברי (חזיתי), לא צונזרו בסרט, כפי שדורשת שרת התרבות מסרט ישראלי.
לראות או לא? כן, לראות. זהו סרט היסטורי כללי מחד-גיסא, עם דגש על היסטוריה של הקולנוע, מאידך-גיסא.
|
|
| תאריך:
|
26/09/2017
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2017
|
|
מרגלית מולנר גויטיין
|
|
"יוצא מן הכלל - Le redoutable"
|
|
פסקי דין בבית הדין הארצי לעבודה מתעכבים במשך שנים, לאחר שהשופטים שאמורים לכתוב אותם סיימו את כהונתם בפועל בארצי וחזרו לבתי הדין האיזוריים. כך עולה מבדיקת News1.
|
|
|
|
|
מחלת הסוכרת נמנית עם המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם ופוגעת בשכבות רבות של האוכלוסייה בכל הגילאים. בישראל חיים כ-500 אלף סוכרתיים. לקראת יום כיפור, עומדים הסוכרתיים המעוניינים לצום, בפני השאלה האם הם רשאים לצום וכיצד עליהם לטפל בעצמם במהלך הצום.
|
|
|
|
|
השופטת: הרשמת הבכירה אלישבע חן, בית משפט השלום בירושלים
|
|
|
|
|
"הבית הגדול" במשמר העמק - בניין היסטורי מיתולוגי ששימש במשך למעלה מ-50 שנה מ-1936לערך עד שנות ה-80 כמבנה המרכזי של המוסד החינוכי שומריה במשמר העמק יהפוך לשמש מעתה כמבנה משרדים של מזכירות הקיבוץ, ויכלול ארכיון ספריה. לא מן הנמנע כי בעתיד יושכרו חדרים בו לשוכרים שונים.
|
|
|
|
|
ביום ג' ה-12.09.2017, הכריז שר האנרגיה יובל שטייניץ על שעת חרום בישראל בשל עבודות התחזוקה הצפויות, זאת על-מנת לאפשר חלוקה נכונה של כמות הגז המועטה הקיימת בין התאריכים 19.09.2017 - 31.10.2017.
|
|
|
|
|
