שגוע במחלוקת

כאשר אמרה שרת המשפטים איילת שקד למרים נאור נשיאת בית המשפט העליון "את פרמת את הממלכתיות", מאחר שסירבה לאפשר לשופט הנדל ולשופטים אחרים להשתתף בחגיגת יובל החמישים לשחרור יהודה ושומרון, בקעת הירדן, גוש-עציון וירושלים, בחרה שקד במילים לא מדויקות. שהרי איך אדם יכול לפרום משהו, אם מעולם לא החזיק במחשבה או במעשה, בדבר השלם! איך אדם, ועוד שופט בישראל, יכול לומר "כללי האתיקה חייבו שלא נשתתף באירוע שנוי במחלוקת"...

על איזו אתיקה היא מדברת? ומה זו אתיקה? כאשר אומרים אתיקה מתכוונים למוסר, לתורת המידות, וכאן התגלתה השופטת בכל אי-המוסריות שבה.

מזה שנים שמדינת ישראל היא מטרה למסע בינלאומי מתמשך לערעור הלגיטימיות של זכותה להתקיים. שנתיים לפני מלחמת ששת הימים החלה המשלחת הסובייטית לאו"ם להציג את הציונות כצורה של גזענות, ולערער על זכות קיומה של ישראל. ד"ר מאיר רוזן ששימש קונסול ישראל בניו-יורק במהלך אותה תקופה, אמר כי: "התמרון הסובייטי סלל את הדרך להחלטת עצרת האו"ם 3379, שהשוותה בין הציונות לגזענות. אומנם אותה החלטה בוטלה בסופו של דבר, אך המסע לדמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל לא חדל, ואפילו התחזק, בניצוחו של השמאל בישראל, התקשורת האויבת על כל גווניה, וכמובן בית המשפט העליון.

האפשר שהשופטת מרים נאור איננה בקיאה בהיסטוריה היהודית? בהחלטתה שבית המשפט לא ייוצג בגוש-עציון "כי זה לא בקונצנזוס", זה דבר שאיננו נתפס. חולמים, לוחמים ומאמינים לחמו על גוש-עציון שנכבש ונחרב ביום שבו הוכרזה המדינה. "המלכה נפלה" שידרו אז, והנה קמה המלכה והיא היום פורחת ומשגשגת בצורת חבל פורח המשתרע מהר גילה ועד לכרמי צור.

גוש-עציון רווה את דמם של מיטב בנינו ולוחמינו. חצי שנה עמדו מול כוחות הלגיון הערבי ואנשי הכנופיות, שיאו של הקרב היה ב-13 בנובמבר 48. בקרב על קיבוץ כפר עציון נהרגו 127 מתושבי הקיבוץ ומגיניו ורבים נרצחו לאחר שנכנעו. בקרבות על גוש-עציון נהרגו בסך-הכל 242 לוחמים. מדינת ישראל עשתה את הלא ייאמן בשישה ימים מופלאים, ויהודים באו לשילה בו עמד 400 שנה המשכן, ולמכמש של שאול המלך ולבירתו גבע בנימין, ולבית-אל, לא הרחק מן המקום שהוצב בו ארצה סולם יעקב, ולהר גריזים והר עיבל בו נתגלה מזבח יהושע, ולקבר יוסף בשכם ולקברות האבות והאימהות במערת המכפלה. אז מה פה שנוי במחלוקת בעיני מרים נאור? אברהם אבינו? ואולי יוסף בכלל לא הגיע ונקבר בשכם, אלא נשאר במצרים? ואולי לא עמד מקדש בירושלים והיהודים לא עלו אליו בשלושת הרגלים? אז אם כך גם לא היה שלמה המלך שלא בנה את המקדש? ואם לא היה מקדש, אז גם הרומאים לא החריבו אותו, והכול סיפורי בדיה, לגנדה ואגדה?

רוח גבית

האם תל אביב או גבעתיים אינן שנויות במחלוקת? בתל אביב קמה מדינת היהודים, והיא ארץ ישראל מרחוב דיזנגוף ועד אלנבי? תל אביב היא המדינה מראשית ועד אחרית? ואולי כולנו כאן שנויים במחלוקת, כמו שאומרים הגויים? שמקבלים חיזוק ורוח גבית משופטים כאלה? ומתקשורת שפלה ומושחתת שלגלגה, ועלצה על דברי מרים נאור...

האקטיביזם של בית המשפט הפך זה מכבר לדורסני, וכמעט שאין פוצה פה כנגדם, כאשר דרור חוטר ישי, לשעבר נשיא לשכת עורכי הדין, העז להשמיע דברי ביקורת נגדם, הוגשו מיד נגדו כתבי אישום מופרכים. ככה יעשה לאיש שהעז למתוח ביקורת כנגד ה"נאורים"... לחוטר ישי היה כוח להיאבק נגד מנגנון הרדיפה והוא ניצח, אבל לאדם קצת פחות חזק, אין סיכוי כנגדם. מיד מופעל מנגנון חשוך אדיר כנגדו, ולכן כולם מפחדים לפצות את פיהם, שהרי ידוע שמיד ישלפו מאיזה בוידאם "עלילות" חסרות שחר, או כפי שאמר השופט מישאל חשין "נגדע את ידו של מי שיפגע בבית שלנו".

אפילו מחצית ארץ ישראל, קיבלה מהם תזכורת השבוע שהם לא בעניין שלה, שהם קילומטרים שמאלה מהמרכז, שהם היו ונשארו ה"קן" של מרצ. תמיד שלטון החוק בפיהם של אנשי המנגנון וחושך במעשיהם, ותמיד התקשורת היא הדוברת של אותו מנגנון, מדרבנת אותו, והופכת אותו ל"בני אור".

תמונות של השופטות מרים נאור ואסתר חיות מספרות על השתתפותן בכנס של "יש דין", אותו ארגון שאוכל מידו של האויב הערבי (נתמך על-ידי קרן פלשתינית מרמאללה, מאשים את צה"ל בכל קצווי העולם בפשעי מלחמה, מכנה את צה"ל ארגון טרור, קורא בעולם לחרם על ישראל ), זה שעתר לבג"ץ נגד עמונה. השתתפות השופטות הייתה שעות ספורות לפני שניתנה החלטה בעניין עמונה (תלונה על כך הוגשה בשם עמותת לביא, אבל כמובן שאין מי שיענה)... שהרי להשתתף בכנס של "יש דין" זה לא שנוי במחלוקת...

ואת המתיישבים ברחבי ארץ ישראל שבאו לבנות את ביתם ולא לעשות לביתם, נברך: הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום (ישעיהו ס' כב').