מי מחולל מהפכות בעולם הערבי? –שואל הסופר כאמל דאוד במאמר בניו-יורק טיימס. אלה לא האיסלאמיסטים, שהכניסו את עצמם למלכודת של אלימות וקיצוניות. אלה לא האליטות הנוטות שמאלה, שאנשיהן מזדקנים ואיבדו את קסמם לאחר כשלון התנועות הלאומניות שהובילו. אלה לא הבלוגרים הצעירים, אשר הושתקו ולעיתים גם נכלאו לאחר שהובילו את האביב הערבי.
האדם היחיד שיכול להוביל שינוי, טוען דאוד, הוא עורך דין במקצועו ומי שהיה פעיל בתנועה האנטי-קולוניאליסטית: בג'י קאיד אסבסי, נשיא תוניסיה בן ה-90. זה נשמע מפתיע, אבל רק משום שבמערב לא מכירים את המיומנויות הפוליטיות של אסבסי, כולל יכולתו ליצור אט-אט קונצנזוס בין הדמוקרטים לאיסלאמיסטים. לתוניסיה יש הבעיות שלה, בעיקר בעיות כלכליות, אבל הנשיא שלה מוביל את העולם הערבי במתן זכויות ירושה שוות לנשים ובהכרה בזכותן להתחתן עם לא-מוסלמים. בהעדרן של זכויות כאלו, החופש של הנשים הוא חלקי מאוד והן נתונות למרותם של הגברים.
מדובר בשתי דוגמאות למגבלות השוררות מזה מאות שנים והן חלק מהבסיס האידיאולוגי של החברה המוסלמית, ואשר כמעט ולא השתנו. לא נמצא אפילו מנהיג פוליטי אחד שיעז לשנות אותן, מחשש לתגובת ההמון. אולם בחודש אוגוסט נשא אסבסי נאום בפני ממשלתו ועורר סערה. הוא ציין, כי החוקה התוניסאית קובעת שהמדינה היא "אזרחית" – לא דתית – והוסיף: "אנחנו חייבים להצהיר שאנו פונים לעבר שוויון זכויות בין גברים לנשים בכל היבט אפשרי. והכל תלוי בנושא הירושה".
באמצע החודש שעבר נפלה פצצה נוספת: בעידודו של אסבסי ביטלה הממשלה הוראה מינהלית משנת 1973, שאסרה על מוסלמיות להינשא לבני דתות אחרות. איסלאמיסטים מכל הגוונים, שהבינו את משמעות התקדימים שיוצר אסבסי, מיהרו להגיב בדברי נאצה אישיים כלפיו ובמילים קשות נגד צעדיו. מעניין שדווקא בתוניסיה עצמה, בחרה "אנהדה" – המפלגה האיסלאמיסטית העיקרית – לשמור על שתיקה, אולי מחשש לפגוע בסיכוייה בבחירות המוניציפליות שיתקיימו בעוד מספר חודשים.
הצהרותיו של אסבסי מבליטות את מה שיש לעשות ביתר חלקי העולם המוסלמי כדי להשלים את האביב הערבי, אומר דאוד. לא היה די בהפלתן של דיקטטורות; כעת יש להפיל את הפטריארכליות. בנוסף לשינויים בחוקות ולהגבלת כהונותיהם של ראשי מדינות, יש להבטיח זכויות יסוד ובמיוחד את אלו המעניקות שוויון בין-מגדרי.
נכון להיום, החוקים בעולם הערבי מנציחים את חוסר השוויון, במיוחד כאשר הדבר נוגע לירושה. באלג'יריה – בה מתגורר דאוד – חוקי המשפחה עודם הולכים בעקבות השריעה, למרות 50 שנות מאבק דמוקרטי ופמיניסטי מאז קיבלה המדינה את עצמאותה. אישה חייבת לקבל את אישורו של האפוטרופוס שלה לבעל שבחרה, ורצח על-רקע "
כבוד המשפחה" עודנו נפוץ (ואפילו במדינות מודרניות יותר, כמו ירדן).
המהפכן התוניסאי הזקן חשף את אחת הסיבות הממשיכות לשתק את העולם הערבי: תיאום בין החוק האזרחי לחוק הדתי. החוק הדתי גובר על החוק האזרחי, משנה את חוקו ומתאים אותו לדרישות השריעה. ועם זאת, עמדותיו של אסבסי מלמדות שניתן להתנגד למגמה הזאת ולבצע רפורמות עמוקות.
ייתכן שאנו מצויים בפתחו של אביב ערבי נוסף, סבור דאוד. מרוקו, ירדן ולבנון ביטלו סוף-סוף חוקים שאפשרו לאנס להימלט מעונש על-ידי חתונה עם קורבנו. בשבוע שעבר התיר
מלך סעודיה לנשות הממלכה לנהוג לבדן, אם כי מגבלות רבות עליהן עדיין בתוקף. אסבסי פרץ סדק גדול ביסודות השמרנות המוסלמית וקבע תקדים ייחודי.
