זכות יסוד דמוקרטית
נכון שהעיתונאים אוהבים סקוּפּים, ומחפשים סנסנציות מכל אייטם עסיסי. אולם, עם כל הכבוד, לא הכל רייטינג.
האיסור השנוי במחלוקת של השופטת
מרים נאור על השתתפות בכנס היובל של ההתיישבות, חל על ייצוג ממלכתי רשמי של השופטים, אך לא על השופט כאדם פרטי (בדיוק כפי שקיימת הפרדה בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי בכל הנוגע לשמירת שבת). לכן אין בכוחו לשלול את זכותו של האדם להשתתף באירועים הקרובים לליבו. אחרת זה גובל בשלילת חרות האדם, שהיא זכות יסוד דמוקרטית.
השופט
נעם סולברג לא הלך לכנס המדובר בכובעו כשופט, אלא כתושב גוש-עציון. נכון עשתה הנשיאה חיות שאישרה את השתתפותו.
פצצה פוליטית
ה'פצצה הפוליטית' שהטילה הנשיאה מרים נאור, שאסרה על השתתפות שופטים בטקס היובל להתיישבות, אינה מפתיעה. נאור מצטרפת לגלריה נכבדה של שופטי עליון, שהותירו את חותם הדגל הפוליטי שלהם בציבור לפני פרישתם בפסיקה פופוליסטית מובהקת. לדוגמה נזכיר את ביטול חוק טל על-ידי השופטת רות ביניש, ביטול חוק ההסתננות על-ידי הנשיאה
עדנה ארבל, ואיך לא, ביטול חוק הגיוס לאחרונה של אלייקים רובינשטיין. גם נאור ביקשה להשאיר טביעת אצבעות פוליטית (המנוגדת לזו של אביה) בפסיקה השנויה במחלוקת ציבורית לגבי סמכותה לעשות כן. אין ספק שפסיקה זו, שזכתה כצפוי לתהודה ציבורית ותקשורתית רחבה, העניקה גם יחסי ציבור חסרי תקדים לכנס, עם זאת נאור הייתה הוגנת דייה כשאישרה את השתתפותו הפרטית של השופט נעם סולברג בטקס המדובר.
להחמיר קריטריונים
לכאורה הטֶבח בלאס ווגאס התרחש בקצה השני של הגלובוס, ואינו רלוונטי לנו. וּבכל זאת, ראוי שנפיק את הלקחים הנדרשים ממנו.
אז נכון, בניגוד לארה"ב הנשק בארץ אינו ניתן לכל דורש, וּמחולק לפי קריטריונים נוקשים יותר. וגם, תודה לא-ל, הרצח בארץ אינו בהיקפים רחבים כמו אצל אחותנו הגדולה. ועם זאת, אי-אפשר להתעלם מהרציחות הרבות שבוצעו בנשק הקטלני, שניתן למטרות הגנה או אבטחה. רק בעשור האחרון נרשמו 30 (!) מאבטחים רוצחים, בנוסף לרבים אחרים שנקטלו בידי אזרחים בעלי נשק.
המסקנה המתבקשת היא, שיש להחמיר את הקריטריונים לרישוי נשק. אין להסתפק בבדיקת הכשירוּת הפיזית בלבד. לא פחות חשוב לערוך מבדקי אישיות וּכשירוּת נפשית יסודיים לנשיאת נשק. כמו-כן יש לבדוק היטב את הרקע האישי והמשפחתי של הפונים. זאת תוך שיתוף פעולה והצלבת מידע בין הרשויות השונות (בריאות, רווחה וּמשטרה). שהרי התברר שהרוצח סטיבן פאדוק לא נפל רחוק מהעץ, וכי אביו היה שודד בנקים נודע.
קשישים פגיעים
לדוח
מבקר המדינה, על מצב הקשישים בישראל, שפורסם לאחרונה, ראוי להוסיף את פגיעוּתם של הקשישים, החשופים לאלימות וליחס משפיל - אם מצד מטפלים, אם מצד בני משפחה או בריונים זרים.
מלבד זאת הקשישים חשופים לא אחת לגנבים בכלל, או לגנבים המתחזים לעובדי רווחה או ביטוח לאומי, וּבאים לשדוד את כספם או תכשיטים של הקשישים. לפעמים הגנבים אורבים לקשישים ליד הבנק, כדי לשדוד את קיצבתם, ועוד עלילות אלף לילה ויום, תוך ניצול בוטה וציני של חולשת הקשישים וּמצבם חסר האונים.
לתשומת לב משרד הרווחה והמשטרה.
בקטנה
שום שר לא הופיע באזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים, בגלל ההצבעה על חוק הג'ובים. מה, לא יְדעתם שג'ובים בממשלה הם מעל הכל, הרבה לפני קדושת החללים?
