|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זמן הוא אחד משלושת המשאבים היקרים ביותר לכל אדם באשר הוא - שני לבריאות ושווה מיקום ומעמד לכסף ● זלזול בו ואף אדישות כלפיו הם (אי) מעשה בלתי נסבל ובלתי נסלח
|
|
לא אשמים [צילום: יצחק הררי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
זה לא בסדר. זה מעצבן. זה מקומם. זה לא אמור להיות כך. חברה לא יכולה להרשות לעצמה להידרש אל לקוחותיה בחוסר אכפתיות כה משווע, כה מופקר. הזמן של כל אחד מאתנו יקר. הוא קדוש. מי שמקל בו ראש, מחלל את הקודש הזה. זמן הוא אחד משלושת המשאבים היקרים ביותר לכל אדם באשר הוא- שני לבריאות ושווה מיקום ומעמד לכסף. זלזול בו ואף אדישות כלפיו הם מעשה בלתי נסבל ובלתי נסלח.
זו לא הפעם הראשונה, שבה אנחנו, לקוחות ותיקים וקבועים של חברת HOT, מיובשים חצאי שעות, לפעמים יותר, על הקו, ללא קול אנושי, ללא מענה, עם מנגינת רקע מונוטונית, שמלווה את המשיח הבושש, המתמהמה. מדובר בחברה שסופגת לא אחת ביקורות חריפות וזועמות בדיוק בגלל ההמתנה המייגעת, הסיזיפית, למענה אנושי בכלל ולטיפול בבעיה בפרט.
באופן פרדוכסלי ייאמר וייכתב לזכות החברה, כי נציג השירות שלה במקומותינו (שרון - שם לא בדוי) הוא בעל מקצוע מעולה, איש חביב, שהפך למכר ולידיד, אבל הוא לא יכול להגיע אלינו ישירות, רק דרך החברה.
אבל נציג שירות של החברה, מן הסתם צעיר או צעירה שעובדים בשכר שעתי זעום, שאין להם אפשרות לייעל את המערכת ולזרזה, מגנים על עצמם ב"אני לא אשם", אף שאנחנו לא מאשימים אותם, אלא את הממונים עליהם.
כאשר לאחר המתנה אין-סופית מואיל מי מהם להתפנות (הם ודאי לא אשמים שעד עכשיו היו תפוסים על-ידי לקוחות אחרים, עצבניים כמשוער אף הם) מתברר לנו, כי עלינו להגיע לנציג שירות אחר. הם "תכף מעבירים אותך", אבל לאחר ההעברה – מתחיל פרק נוסף בסיפור ההמתנה שאין לה סוף. ושוב נשמעת מוזיקת הרקע ובשעון החול נופלים, לאטם, עוד ועוד גרגרים.
האופן שבו מתפקדת מחלקת שירות לקוחות של חברה מעיד עליה יותר מאשר תפקודו של כל ממלא תפקיד בה, יהיה תפקידו אשר יהיה. ההמתנה עד בוש למענה קולי אנושי בלתי מתקבלת על הדעת. לא אחת נאמר לנו ש"יחזרו אליכם", אבל השעות נקפו ואיש לא חזר. לא אחת נאמר לנו "אני כבר מעבירה אותך" אבל ההעברה לא בוצעה. וההמתנה ארכה עוד ועוד.
גילוי נאות: אני מרבה לכתוב מכתבי תודה והוקרה, רבים מהם חמים ומחמיאים, על שירות מקצועי ואנושי מופלא, לא אחת מופתי, ואין הרגשה נעימה יותר מאשר לפרגן למי שממלאים את תפקידם במסירות, בקפידה, באדיבות, ומכבדים את הזמן היקר של הלקוח. לכן כואב לי ומעציב אותי להיקלע למצב, שבו אני מוצא עצמי יושב וכותב בגנותה של תופעה מקוממת כגון זו - המתנה לאין-קץ לנציג שירות.
על אף כל שכתבתי עד כאן, עודני מקווה ומצפה שבפעם הבאה, כשאתקשר אל מי מנציגי השירות של החברה, אקבל מענה מהיר יותר.
מועדים לשמחה ולהמתנה.
|
| תאריך:
|
09/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
09/10/2017
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
10/10/17 00:24
|
|
|
|
|
|
עמעד
|
10/10/17 13:20
|
|
|
|
|
|
עמעד
|
10/10/17 13:31
|
|
|
|
|
|
ב_שמואל
|
10/10/17 15:09
|
|
יעבץ מופיע ברשימת היחס של בני יהודה בספר דברי הימים א (ד, ט-י). סיפורו מופיע בקצרה בין שתי רשימות גנאולוגיות. השם המקורי שנתנה לו אמו בלידתו היה, כנראה, 'יעצב', כי ילדה אותו בעצב. כדי להסיר את הקללה משמו הפרטי וכדי שלא יעביר את כל חייו בעצב, נודר יעבץ נדר לה' ואכן ה' נותן לו את כל מבוקשו. שמו מוחלף מ'יעצב' ל'יעבץ', בשיכול אותיות, והוא הופך להיות נכבד מכל אחיו.
|
|
|
|
|
מדינת ישראל והפלשתינים הגיעו למבוי סתום, המוביל כפי הנראה כרגע, לעוד סיבוב של אלימות. בשטחי יהודה ושומרון האלימות נמשכת כמעט כל הזמן, מזרח ירושלים מתחילה לבעור ולהבעיר ועוד מעט קט שוב יחזור הטרור לרחובות ישראל ואולי יגלוש שוב לקרבות רחוב בעזה. קובעי המדיניות בשני הצדדים לא מצליחים אפילו להידבר אחד עם האחר, והקלחת הרותחת קרובה לפיצוץ ולגלישה. כל ההצעות שהוצעו בעבר מצד ישראל נדחו על-ידי הפלשתינים וכל דרישות הפלשתינים לא נתקבלו על דעתה של ישראל. יותר ויותר ערבים ישראלים מגדירים עצמם כפלשתינים וההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון הולכת ומתרחבת. יהודים ממשיכים להתיישב בשטחי יהודה ושומרון ובירושלים המורחבת.
|
|
|
|
|
לו רק היה ניתן להסדיר בחקיקה, או בדרך של הסדר אחר, מצב שעל פיו מי שתוקף צוותים רפואיים במוסד רפואי, לא יהיה זכאי לקבל טיפול רפואי, שאינו מציל חיים, באותו מוסד רפואי שבו ביצע את התקיפה, אני בטוח שמספר התקיפות של צוותים רפואיים היה צונח בצורה תלולה.
|
|
|
|
|
כשאנחנו אומרים "אחרי החגים", אנחנו מתכוונים שלעולם זה לא יקרה, או במילים אחרות את מה שלא עשינו היום אין סיבה שנעשה מחר. ימי "אחרי החגים" האמתיים, הם אלה שלאחר חגי תשרי. 24 ימים שבהם העבודה במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במוסדות להשכלה גבוהה, ובכל מקום שבו רק אפשר שלא לעבוד לא עובדים.
|
|
|
|
|
השופטת אסתר חיות הולכת בדרך קודמתה השופטת מרים נאור ומתחילה את דרכה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון ברגל שמאל, בפסיקה נטולת הגיון. איך עוד ניתן לראות את ההחלטה הקובעת למעשה שהאספסוף של מני נפתלי והאנרכיסטים של אלדד יניב הם אבירי שלטון החוק וכל רצונם הוא חיזוק "טוהר המידות השלטוני", ולא מניעים פוליטיים שייעודם החלפת שלטון דמוקרטי בכוח הרחוב ובניגוד לפסיקת הבוחר? ברוח הימים האחרונים, מדובר למעשה בהפגנה של ליצנים מחרידים המתחפשים לאבירי שלטון החוק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם  נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
