בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אני מציע לכל אדם שיומו עומד להגיע לצוות לבני משפחתו להנעים לו את משך זמן ההתקרבות למוות במנגינה שקטה, נעימה ומרגיעה. אני הייתי מבקש להאזין במשך התהליך הזה לשירת היחיד המופלאה של עמיר בניון המזמר את תפילת "ונתנה תוקף" המסתיימת במלים המצביעות על כך שהחיים הם "כאבק פורח וכחלום יעוף"
|
[צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
נהוג לומר כי העולם שייך לצעירים, אבל המגבלה האמתית בעולמם של אלה המצויים בתחילת משעול החיים היא שרובם מאמינים שיהיו צעירים לנצח. למרבה הצער, אין טעות גדולה מזו. כל צעיר שיישאר מהלך על מסלול החיים ולא ינשור ממנו בטרם עת בגלל מלחמה או מחלה, סופו שיהפוך לזקן בשלב האחרון של חייו. פרט לעובדה שהזמן עושה את שלו בנתיב ההזדקנות, האדם הזקן מוצא את עצמו, ללא כל אזהרה מוקדמת, במשבר. התא המשפחתי שאליו היה רגיל בבגרותו הולך ומצטמק כאשר הצאצאים ממריאים לדרכם; העבודה בה עסק שהעניקה לו סטטוס חברתי ותעסוקתי, נעלמה ואיננה, והראש מתפנה לחשיבה על אודות סיכום חייו. מכאן ואילך קיימים שני נתיבים. האחד: סיפוק והשלמה. השני: אכזבה וכישלון. רק מי שמבין כי היכולת להפנים את השילוב בין הטוב והרע שהתרחשו בחייו וכך לראות את שלמות מעגל החיים, יכול להקנות לאדם הצועד אל סוף הדרך תחושה של סיפוק ולמנוע ממנו את ההרגשה הכואבת של פספוס ואובדן משמעות לחיים. בשלב הסופי של החיים זה הזמן הנכון למחשבות אישיות מאוד על אודות המוות ומה שלפניו ואחריו, אם משהו כזה באמת קיים, וגם הרבה נקודות למחשבה שבהן אני ממליץ לכל אדם להתעמק. למשל: האם טוב להניח לבני המשפחה להחליט איך יונצח שמי ומה ייחקק באבן שתוצב על קברי; צביעות מעולם לא הייתה דרכי ולכן אינני מוכן להסכים שמילות הזיכרון יהיו משהו בנוסח כמה טוב לב הייתי, אהוב לנצח ועוד דברי הבל מן הסוג הזה. פגמים לא חסרו בחיי ואותם כמובן אינני ממליץ לציין לנצח, אך אינני מוכן שמישהו מלבדי יקבע מה יהיה כתוב על מצבתי. אני מעדיף כי על האבן יוטבעו רק שתי מלים: אדם סקרן. לכן אני מציע לכל חברי ובני משפחתי לקבוע בעצמם, מבעוד מועד, מה ייחרט באבן לזכרם. כאדם זקן אני מרבה להרהר גם בשאלה איזו מין צוואה אני מצווה ליורשי, וכך אני ממליץ לכל מכרי ומוקירי לעשות: לחשוב היטב. האם תהיה זו צוואת היגיון ישר וטוב לב או צוואת נקם שמטרתה לפגוע במי שאי-שם בעבר הרחוק השוקע בדמדומים, פגע בי. אינני חרד מן המוות כי בחיי ראיתי הרבה מיתות של אנשים שלא הכרתי ונפלו בקרב, של אהובים עלי ושל קרובי משפחה. ומשום כך אני מרבה להרהר, ללא מורא אך בסקרנות מרובה, בשאלה האם מותי יהיה כרוך בכאב וייסורים או שאיאסף אל אבותיי תוך שינה וכשיפרח יום חדש - אהיה מת. אני מציע לכל אדם שמתקרב יומו לצוות לבני משפחתו להנעים לו את משך זמן ההתקרבות למוות במנגינה שקטה, נעימה ומרגיעה. אני הייתי מבקש להאזין בתהליך הזה לשירת היחיד המופלאה של עמיר בניון המזמר את תפילת "ונתנה תוקף" המסתיימת במלים המצביעות על כך שהחיים הם "כאבק פורח וכחלום יעוף".
|
תאריך:
|
10/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2017
|
|
עמי דור-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישע .
|
11/10/17 10:27
|
|
כל מי שמתעניין בספרות מכיר את הספר "החטא ועונשו" פרי עטו של הסופר הרוסי דוסטוייבסקי. למי שאינו מכיר את הסיפור ראוי לגלות שהספר עוסק בסטודנט לשעבר בשם רסקולניקוב, המוציא אל הפועל את מה שנחשב בעיניו לרצח המושלם, כאשר הוא מחסל מלווה בריבית קשישה. לביש המזל של רסקולניקוב, התכנון "הגאוני" שלו משתבש והוא רוצח גם את אחותה של הנרצחת שנקלעה במקרה לזירת הרצח. הספר מתאר את תהליך ההידרדרות הרוחנית של רסקולניקוב בעקבות הרצח ואת חיפושיו אחר גאולת נפשו. בסופו של דבר מתוודה רסקולניקוב על פשעו ונדון למאסר.
|
|
|
יש גבול לשנאת היהדות, יש "קו אדום" להתקפות בזויות על דת ישראל בלבד רק משום שהיא דת ישראל, ויש גם גבול למה שפרלמנטר מעז להקרין כצביעות, ועוד על-רקע פלילי. מר"צ, של שולמית אלוני בעיקר, חינכה דורות שלמים כיצד חוצים את הקו הזה. למרות אגרסיביותה של מפלגת "שינוי" של טומי לפיד המנוח הרי שמפלגה זו נלחמה בדת ישראל מבחינה ארגונית ופוליטית בעיקר ולא מתוך משטמה ערכית ואנטי יהודית. מר"צ לעומת זאת הניפה את הדגל האנטי דתי כנגד המהות היהודית ההיסטורית, ולימים הובילה למיסוד ערכים הפוכים לא רק ליהדות אלא לעולם האמונה וחיי הנורמליזציה בכלל. אבל אפילו שולמית אלוני, מובילת המלחמה בכול ערך יהודי וחברתי יקר, ידעה בחייה שלה לא לחרוג מהנורמה. היא אומנם עודדה את תרבות הסחי והתועבה אבל חיה חיי משפחה שמרניים כמו כולם. הא אומנם ביזתה והכתימה את היהדות אבל מעולם לא פנתה לדרך ה"חמר רו'ז" מקמבודיה, לנהל מסע "ציד מכשפות" ולהוציא מחוץ לחוק ולפעילות כל פעילות יהודית באשר היא. אבל ממר"צ שהקימה (וגם ממפלגות ופלגי שמאל, ואף ימין אחרים) קמו כאלה שהפרו את כל מוסכמות הדו-קיום עם היהדות ועם שומרי המצוות, ובמיוחד בתחומי החיים האישיים שלהם ובמלחמתם בחיי אלה שחיים חיים יהודיים. בראש אותם אלה שחפצים להחזיר את שיטות הק.ג.ב. נגד היהדות - על-פי התכנון הסובייטי ההיסטורי, עומדת הח"כית ההזויה והאגרסיבית שקמה אי-פעם לפרלמנט הישראלי: תמר זנדברג.
|
|
|
כנראה שהבחירות באמת מתקרבות ואולי אף יוקדמו. עובדה: שר האוצר משה כחלון יו"ר תנועת "כולנו" הודיע, כי בעקבות עודפי השיא בגביית מיסים מומחי משרד האוצר בראשותו, כבר עוסקים, על-פי הוראתו המפורשת, בתכנון הורדת מיסים משמעותית. יום אחד בלבד לאחר פרסום הודעה זו אץ-רץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, להתנפל על הרעיון ולהודיע שהוא זה התומך בהורדת המיסים, "בהתאם לרפורמת הורדת המיסוי שמנהיג הנשיא טראמפ בארה"ב". המסר מהתנהגות זו צריך להיות ברור: כדאי להצביע בעד הליכוד ונתניהו כי הוא, ואין בלתו, הגורם טוב הלב המעניק כופתאות טעימות לכל עם ישראל, לקראת השנה החדשה.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - מתייבשים, מזגזגים, שטויות ומפגינים מועדים לשמחה
|
|
|
עם כל הכבוד לפמיניזם, דומה שהצפת יתר של הנושא, לפעמים רק מזיקה, וגורמת לשלוליות ולתאונות. כך הדבר כשהוא פולש לתחום לא לו, דוגמת המסורת היהודית המקודשת זה דורות ואלפי שנים.
|
|
|
|